-
תקציר
המאמר מתאר כיצד Storypath, גישה נרטיבית לארגון תכנית הלימודים, מסייעת למורים מתחילים ביישום באופן מיומן של למידה שיתופית ושילובה המשמעותי עם יישומים נבחרים אחרים. הוא מתחיל בתיאור התפקיד המרכזי של למידה שיתופית בתכנית לתואר שני בהוראה (Master in Teaching) באוניברסיטת סיאטל (Seattle University), יחד עם האלמנטים הבסיסיים לעבודה שיתופית. המאמר ממשיך בהסבר כיצד גישת ה- Storypath מתקינה פיגומים ליכולת של פרחי ההוראה לסייע בהצלחה ללמידה השיתופית, ואז מספק דוגמא ספציפית שהתמקדה בקיימות הסביבתית(Laurie Stevahn & Margit E. McGuire , 2017).
-
תקציר
מאמר זה סוקר מחקרים שבחנו כיצד תלמידים על הרצף האוטיסטי חוו תהליך מעבר לבית ספר חדש. מחקרים אלו בחנו את צרכי וקשיי התלמידים בעת המעבר או את התמיכה שניתנה לתלמידים והתועלת שעלתה מסיפוק סוג תמיכה ספציפי. ממצאי המאמר כוללים תיאור הקשיים שחווים התלמידים, הוריהם ומוריהם לצד דרכי הפעולה המשמשות לתמיכה בתלמידים והוריהם במהלך המעבר.
-
לינק
כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).
-
סיכום
המושג "הכלה" של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל והסתעפויותיו הביא לשינויים במערכת החינוך בישראל – שינויים במבנה, בפדגוגיה, בהוראה ובתפקיד המורים ואנשי חינוך אחרים. תפקיד של מורים בחינוך המיוחד השתנה באופן מיוחד והפך למורכב יותר מבעבר(Avissar, 2012). חינוך לתלמידם בעלי צרכים מיוחדים: הפרדה, שילוב והכלה – חקיקה, רעיונות ודרכי עבודה בארה"ב השפיעו על הדרך שבה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בישראל.
-
תקציר
מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).
-
תקציר
המטרה של חקר מקרה זה של Edchat#, קבוצת מחנכים שנפגשת מדי שבוע בטוויטר, הייתה לחקור התפתחות מקצועית בלתי פורמלית מבעד לעדשות של תיאוריית קהילות המעשה (communities of practice). נותחו תצפיות בצ'אטים, ראיונות עם המשתתפים ומסמכים ארכיוניים. Edchat# שיקף היבטים מסוימים של קהילת מעשה, כולל חפיפה בתיאור של מי שייך אלייה, קשרים הדדיים ממושכים, העדר פתיחה מקדימה בשיחות, הצבה מהירה של בעיה לדיון וזרימת מידע מהירה (Britt, Virginia G.; Paulus, Trena, 2016).
-
לינק
יורם אורעד מפרסם מאמרון חדש הבוחן דרכים להגדלת מספר המורים המשלבים את טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט בהוראתם: "טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט זמינות במערכת החינוך כבר שנים. מורים רבים אמנם משתמשים בהן, חלקם כדבר שבשגרה, אך לצד אלה, מורים רבים אחרים נצמדים עדיין לשיטות ולפלטפורמות ההוראה הישנות ונמנעים מלהשתמש בטכנולוגיות אלה. מדוע זה עדיין קורה, שנים רבות לאחר שהטכנולוגיות כבר כל כך זמינות ומה אפשר לעשות כדי לשכנע מורים להשתמש בטכנולוגיות מיחשוב ואינטרנט כאשר יש בכך לשפר את עבודתם?" (יורם אורעד).
-
תקציר
תגובה להתערבות (Response to intervention) יכולה להיחשב כפרקטיקה יומיומית בחלקים רבים של ארה"ב, בעוד שבפינלנד, מתעצבת רק לאחרונה מסגרת חדשה של תמיכה בלמידה. הבחירה בפינלנד כשותף השוואתי עבור נייר מדיניות זה מוצדקת מאחר והייתה התייחסות נרחבת למערכת החינוכית שלה על בסיס התוצאות הטובות שזכתה להן במסגרת מבחני פיז"ה (Bjorn, Piia M.; Aro, Mikko T.; Koponen, Tuire K.; Fuchs, Lynn S.; Fuchs, Douglas H., 2016).
-
לינק
מאמרון מפרי עטו של פרופ' חנן יניב המכוון למנחה פרויקט בסביבת PBL. "הפרויקט אותו אנו יוצרים במשותף מבוסס על תפישת למידה בשם "PBL" – למידה מבוססת בעיות. PBL היא שיטה לפיה ידע משמש כמשאב לפתרון בעיות בהן עסוק הלומד. כאשר הידע משמש כמשאב, בהנחה שהבעיה בה עסוק הלומד אמנם משמעותית עבורו, תהליך הלמידה מגרה יותר, מעניין יותר ורלוונטי יותר לצרכיו של הלומד" (חנן יניב).
-
סיכום
בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).
-
מאמר מלא
במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).
-
סיכום
כשקארן טל שמעה באוניברסיטה כי הצלחתו של אדם תלויה ברקע הסוציו-אקונומי שלו, היא נדרה לשנות את המשוואה הזו. שלושה עשורים אחר כך, אשת החינוך שהפכה את ביאליק רוגוזין לבית ספר משגשג, למרות הרקע הקשה שלו, הקימה מיזם שמבקש להביא את הבשורה לבתי ספר נוספים בפריפריה. בדרך השפיעו עליה אנשי חינוך רבים – וגם אבא שלה (תמירה גלילי).
-
תקציר
-
לינק
הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).
-
תקציר
תוך שימוש בתיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית, ספרות אמפירית נרחבת, וממצאים מהמחקר הנוכחי, מאמר זה מפתח מסגרת להבנת הדרך לבניית היכולת של מורה לעשות שימוש בנתונים. בפרט, המאמר מתאר את הפרקטיקות שהמנהלים עשויים להפעיל, מתי בתהליך קבלת ההחלטות מונעת-הנתונים יש להפעיל פרקטיקות אלה, וכיצד מנגנונים אלה עשויים לבנות מיומנויות וידע של מורים (Marsh, Julie A.; Farrell, Caitlin C. , 2015).
-
סיכום
איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).
-
סיכום
-
לינק
יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".
-
לינק
-
תקציר
מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).מחקר משולב זה בחן הבדלים בהישגים לימודיים ואסטרטגיות למידה בין סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ובלי הפרעה זו (מירב חן וגילי אשכנזי).
תמיכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין