המחקר בוחן את ההבדלים במאפיינים של הנחייה פורמלית ובלתי פורמלית שיכולה ליידע לגבי שיפורים במדיניות ההנחיה.הממצאים מציעים שמנחים פורמליים ובלתי פורמליים משרתים לעתים פונקציות דומות אבל לעתים קרובות מספקים תמיכה משלימה ומתגמלת(Laura M. Desimone; Eric D. Hochberg; Andrew C. Porter, 2014).

המחקר הנוכחי משווה את ההשפעות של תמיכה רפלקטיבית בסביבה טכנולוגית תחת שני תנאים, תמיכה הממוקדת בלומד (LS) ותמיכה הממוקדת במורה (TS) לגבי הוויסות העצמי הפדגוגי של המורים (Zehavit Kohen and Bracha Kramarski, 2013).

המחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את יעילות ההנחייה המקוונת לפרחי הוראה העוברים הכשרה במסלולי הכשרה אלטרנטיביים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר : קבוצת מורים מתחילים שהוכשרה במסלול האלטרנטיבי בארה"ב כאשר חלק מההכשרה המעשית בבתי הספר לווה בהנחייה מתוקשבת של מורים מאמנים בלמידה מרחוק. עפ"י ממצאי המחקר, ניתן להגביר את המסוגלות המקצועית והיעילות באמצעות ליווי מרחוק באינטרנט, בתנאי שהליווי מרחוק של המורים המאמנים הוא רצוף לאורך זמן וכולל לפחות 6 מפגשים מקוונים. תמיכה ממוחשבת במורים מתחילים בבתי ספר יכולה להביא תועלת רבה כל עוד היא חלק ממדיניות הכשרה ברורה ומגובשת וכל עוד היא נמשכת לאורך זמן (Anthony, A., Gimbert, B. & Fultz, D ).

הממצאים מאשרים ומרחיבים ממצאים של מחקרים קודמים שבדקו: (1) את ההשפעות של תמיכה בראשית הקריירה בלבד ו-(2) של השפעת שביעות רצון מההכשרה עם סוג התמיכה הניתנת. א) נמצא קשר ישיר בין האיכות הנתפשת של ההכשרה ע"י מורים מתחילים לבין כוונותיהם להתמיד בבית הספר ו/או במקצוע בכלל. הקשר הזה תקף ביחס להחלטות בפועל בעקבות שתי שנות העבודה הראשונות. תפיסות אלה השתנו בין פרטים בתוך ובין תוכניות הכשרה שונות ונמצאו קשורות במובהק להחלטות עתידיות כפי שנמצא גם במחקרים אחרים ( DeAngelis, K., Wall, A.F., & Che, J).

מאמר זה מתאר את המאמצים של תכנית אחת להכשרת מורים, שבה נעשה שימוש בפייסבוק כדי לספק תמיכה מתמשכת והתפתחות מקצועית עבור המורים החדשים (Denise Staudt; Norman St. Clair, 2013).

אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).