מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)

המאמר זה מנסה להבחין לקשור בין למידה טבעית לבין למידה מסורתית ולהסביר את הפוטנציאל החינוכי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתית בקירוּב תהליך הלמידה הבית-ספרי לעולמם של הלומדים. בבית הספר רוב תהליכי הלמידה מתרחשים בחדר המנותק במידה רבה מהעולם הממשי. שם פוגשים הלומדים נושאים רבים הקשורים באתרים ובמקומות ממשיים, אך הם עצמם מנותקים מכל מגע אתם. תמונות, סרטים וגם המחשב עשויים לסייע בתהליך הלמידה, אבל אמצעים אלו אינם יכולים לשמש תחליף לעולם הממשי. למידה טבעית מתרחשת כאשר היא קשורה לצורך חיוני הרלוונטי לחיי היום-יום של הלומדים. מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ-כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכים במקום התרחשותם, מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה-למידה, באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט.

מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

מחקר שנערך בפלורידה הראה שתלמידים בבית-הספר היסודי, שלמדו נושאים במדעי הסביבה בחצר בית-הספר, שיפרו את הידע שלהם באופן מובהק בהשוואה לתלמידים, שלמדו נושאים אלה במסגרת הכיתה. (נעמי וקס)

מאמרון מענין של ג'יי הורוויץ מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של תחומי התקשוב בקרב בני הנוער כיום והיא העדר יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית. מתברר שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע. התלמידים היום אולי יודעים כיצד להשתמש באינטרנט , אך יכולותיהם להעריך מידע מוגבלות למדי . ראוי בהקשר זה להוסיף את חמשת המיומנויות המידעניות החשובות שצריך להקנות לתלמידים עפ"י שאקלט , 2008 (Shacklet). א. יכולת לפתח את השאלות הנכונות למיקוד החיפוש באינטרנט. ב. יכולת לאתר את המידע הרלבנטי. ג. יכולת להעריך באופן ביקורתי את הערך של ממצאי המידע . יכולת למזג את המידע ולארגנו ( סינתזה) כדי שיענה על השאלות המנחות ד. יכולת להעביר ולהפיץ בצורה יעילה את הממצאים המעובדים לאחרים .

המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)