מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט -דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. בסקירה זו החלק השני בה מתוארים : נושאי הלימוד, מקצועות הלימוד , שיטת הלמידה העצמאית , שיעורים המועברים לא ע"י המחנכת, פגישות בית-ספריות, פרויקטים, התמיכה בתלמיד , שיעורי בית ומבחנים.

פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

בעקבות הניסיון המוצלח של מחוזות החינוך בקנדה התחילו גם במחוזות חינוך שונים באנגליה ליישם את הרעיון של הוראת פילוסופיה לתלמידים בכמה בתי ספר בדרום ווילס . המחקר הנוכחי מסכם את העמדות של מנהלי בתי ספר, מורים וגורמי הרשויות המקומיות באנגליה בעקבות הניסוי לשילוב פילוסופיה לתלמידים בבתי ספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על ראיונות עומק ושאלונים. ממצאי המחקר מלמדים על הדרך שבה מנהלי בתי הספר מתכננים לשלב את יחידת הלימוד של פילוסופיה בכיתות מצד אחד ועל הצורך להמשיך ולחזק את השילוב של מקצוע הפילוסופיה לתוך בית הספר הן באמצעות התפתחות מקצועית נמשכת והן באמצעות תכנון לימודים הוליסטי בביה"ס ( Sue Lyle & Junnine Thomas?Williams ) .

בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.

שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).