-
לינק
ספר רב-ממדים זה, המכיל 41 פרקים, ערוך על ידי שניים מן החוקרים המובילים בתחום של אלימות בבתי הספר ומניעתה. מדובר בספר חשוב ביותר, אשר ראוי להיות מונח על שולחנו של כל מי שעוסק בנושא האלימות בבתי הספר – מובילי מדיניות, מקבלי החלטות, מפקחים, מחנכים, מנהלים, וכמובן סטודנטים ומרצים. ייחודו של הספר במיזוג ובשילוב של העיסוק בנושא זה מזוויות ראייה רבות – תיאוריה, מחקר, מדיניות והתערבות למניעת אלימות ולהתמודדות עימה. רבים מן המחברים ידועים בכתיבתם העיונית והמחקרית, וחלק מהם מוכרים בזכות היותם מובילים בפיתוח המושגים והמודלים המקובלים כיום להתמודדות עם אלימות במערכת החינוך. אחת התרומות החשובות של ספר זה לקורא היא ההקפדה לכלול בכל פרק לוח המפרט את השלכותיו לגבי הפרקטיקה. בכך הוא מקל על קוראים המעוניינים לקשור בין המידע העיוני לבין השלכותיו המעשיות( רמי בנבנישתי ) .
-
לינק
מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .
-
לינק
רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .
-
לינק
תוכנית ספייס Space (School performance and community empowerment) החלה לפעול בשנת 2005. התוכנית כוללת תגבור לימודי ותמיכה אישית בתלמידים האתיופים בביה"ס בשעות אחר הלימודים, הפעלת מרכזי נוער ותוכנית להכשרת מנהיגות קהילתית בקרב יוצאי אתיופיה.מחקר שערכו חוקרי מכון ברוקדייל, והתפרסם לפני כשנה, ביקש לבחון את יעילות התוכנית בשנים תשס"ו ותשס"ז. בתחום פעילות התוכנית בבתיה"ס, ביקש המחקר לבדוק כיצד תופסים מנהלי בתיה"ס וצוות התוכנית את תרומתה לתלמידים האתיופים המשתתפים בה, ואת מידת השפעתה על הישגיהם בבגרויות. החוקרים סבורים, כי הוראה איכותית ברמה גבוהה דרושה כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בתלמידים האתיופים. מהמחקר עולה, כי כשליש מהמנהלים וכמה מהאחראים על התוכנית דיווחו על קושי בגיוס מורים מיומנים ברמה גבוהה לתוכנית. חלקם ייחסו בעיה זו למשכורות הנמוכות המוצעות למורים בפרויקט. 83% מהמנהלים סברו, כי יש להעניק למורים המשתתפים בפרויקט הכשרה נוספת – בהבנת התרבות האתיופית, במתן מענה לצרכים המיוחדים של התלמידים העולים והיכרות טובה יותר עם חומר הלימודים לבגרות.
-
לינק
דגם זה מטפל בשאלה של בניית הביטחון העצמי של מורים ככותבים בכך שהוא מציע להם התפתחות מקצועית משמעותית ונתמכת. נקודת המוצא היא המקום שבו כל מורה נמצא, והתחשבות בהיסטוריה האישית של כל אחד ובהשפעתה על היכולת או חוסר היכולת להשתמש בכתיבה בעבודה עם תלמידים. התוכנית מופעלת למעלה מ- 20 שנה וממשיכה להוכיח את השפעותיה החיוביות ואת עדיפותה על פני תוכניות דומות. הקורס שנבדק במחקר זה נבנה על בסיס התוכנית הנזכרת. שאלות המחקר היו: 1. אילו רמות של ביטחון עצמי היו למורי-תיכון כשהתחילו את לימודיהם? 2. מה השפיע על רמות ביטחון עצמי אלה? 3. מה הייתה השפעת הקורס על הביטחון העצמי שלהם ככותבים? ( Street, C., & Stang, K.K ).
-
לינק
בשעה שמרבית מדינות העולם מטפלות ברפורמה חינוכית בשיטת הטלאים והדגשת היבטים ארגוניים , הרי במדינת מערב וירג'יניה החליטו על גישה כוללנית ומאוזנת יותר הנקראת Global21. שתי הנדבכים העיקריים של תכנית Global21 הם חיזוק מיומנויות יסוד של התלמידים במדעים , אמנויות ושפות וחיזוק ההוראה וההערכה המעצבת והמסכמת מצד שני. תכנית החדשה נבנתה כמענה לאכזבה הגדולה מהתוכנית הקודמת הכלל ארצית No Child Left Behind. במקום הדגש של אחריותיות המורים בתכנית הקודמת הרי הדגש בתכנית החדשה Global21 הוא על בניית מיומנויות של תלמידים מצד אחד ופיתוח מקצועי של מורים מצד שני. במסגרת תכנית Global21 תינתן הרבה יותר תמיכה למורים בכלל ותמיכה טכנולוגית ליישום טכנולוגיות מידע בפרט. התמיכה תתבטא במתן עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מקצועי של המורה בקהילות עמיתים מתוקשבות תוך מאמץ להעביר את מעבודה אינדיבידואלית לעבודה שיתופית.
-
לינק
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מרתק של מורה אמריקאית בשם טרישיה בוק המתמודדת בדרך יצירתית ומלאת השראה עם הוראה בכיתה ללא נייר . טרישיה בוק מביאה דוגמאות מספרות כדי להראות שסופו של כל plan הוא שלא יעמדו בו, ואילו כל path מלא באפשרויות. לאור זה, אין זה מפתיע שהיא כותבת שהיא בוחרת לזנוח את ה-plan לטובת ה-path. אין ספק כי מה שבוק מתארת הוא path – שביל לא ישר ולא סלול שעם כל צעד חדש נוצר. היא מתארת כיצד קריאת שיר מובילה לקריאת ספר, ומהספר מתבקשת האזנה למוסיקה. הלמידה איננה נשארת בתוך הכיתה – הורי התלמידים, ומורים אחרים בבית הספר, מצטרפים לתהליך. התלמידים מלהיבים את ההורים, ואלה ממליצים על ספרים נוספים שכדאי לקרוא. בוק אפילו מציינת ש-75% מהסטנדרטים שהיא אמורה להשיג בקורס כבר הושגו לפני סיום המחצית של הסמסטר.
-
תקציר
מטרת הספר היא להבין טוב יותר ילדים ובני נוער עם ADD/ADHD, וכן את סוגי התמיכה וההתערבות הדרושים להצלחתם. ספר זה בנוי בצורת רשימות פשוטות, תמציתיות וקלות לקריאה, והוא עתיר ידע בעצות מעשיות ומידע במגוון רחב של נושאים, ומסודר בחמישה פרקים: – רשימות מידע בסיסי על ADD/ADHD – רשימות להורים – רשימות למורים – אסטרטגיות לימודיות לבית ולבית-הספר – רשימות חשובות אחרות להורים ולמורים ( ריף סנדרה).
-
סיכום
מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)
-
לינק
סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).
-
לינק
למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)
-
תקציר
האוסטרלים פיתחו מסלול הכשרה חדש וייחודי להכשרת מורים לבתי ספר הנמצאים בשכונות מצוקה ובאזורי מצוקה. האוסטרלים הגיעו למסקנה כי פרחי ההוראה המתכשרים בתוכניות ההכשרה הרגילות אינם מצוידים להתמודד עם אוכלוסיות התלמידים וההורים בבתי ספר באזורי מצוקה ואוכלוסיות סוציו-אקונומיות בעיתיות. הנשירה של מורים רגילים מבתי ספר אלו היא גבוהה ועל כן יזמה מחלקת החינוך של New South Wales עם אוניברסיטת University of Western Sydney (UWS) מסלול הכשרה יעודי להכשרת מורים לבתי ספר באזורי מצוקה. תכנית Classmates מכשירה את פרחי ההוראה להתמודד עם קשיי אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ודרכי הוראה מותאמות לכך ( Tania Ferfolja ).
-
תקציר
הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר – הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות – הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים (נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב)
-
תקציר
לכאורה, טוען פרופ' Robert Slavin, הרפורמה הנ"ל הייתה ניצחון לתומכים ביישום תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר, אך בפועל הרפורמה רק גרמה לנסיגה הן מבחינת התוצאות והן מבחינת הפרשנות לתוכניות רפורמה מבוססות מחקר. הזיקה שיצרה NCLB בין הסטנדרטים החינוכיים ובין התוכניות החינוכיות שנבחרו בפועל הייתה מיסודה רעועה ובלתי הולמת. אנשי מועצת NCLB הפעילו שיקולי דעת לא נכונים בבחירת התוכניות ולא סייעו לבתי הספר ליישם את התוכניות הנכונות. סלאוין סבור שיש לבחור תוכניות חינוכיות עם תקפות מחקרית גבוהה יותר במסגרת ההערכות המחודשת של הרפורמה. יש ליצור בהירות רבה יותר אילו תוכניות חינוכיות אכן מייצגות ממצאים של יעילות. בתי הספר צריכים לבחור תוכניות פדגוגיות מוכחות שעברו הערכה מחקרית רצינית ואושרו על ידי מרכז המידע החינוכי שהוקם בארה"ב לצורך כך.
-
לינק
תכנית זו מיועדת לכיתות בבתי ספר רגילים, במטרה לשפר הרגלי למידה של כלל התלמידים, ומסייעת למורה לייעל את התמיכה המחזקת בהרגלים אלה. התכנית מופעלת בהצלחה במספר כיתות בבתי ספר יסודיים בפתח תקווה. • דגל נודד מוצב על שולחן של תלמיד/ה שתפקודו/ה גבוה ביותר בזמן נתון בשיעור. • הדגל מועבר על ידי המורה כל מספר דקות לתלמיד/ה המבצע/ת את כל הנדרש והתנהגותו/ה ללא רבב. • תלמיד שהדגל מוצב על שולחנו לזמן העולה על דקה, מסמן ?-ליד שמו בלוח המיועד לכך.יתרונות התכנית: נוחה להפעלה בכיתות גדולות; מגבירה תנועת המורה בכתה; מגבירה מוטיבציה ללמידה (VI).
-
סיכום
אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)
-
לינק
המחקר בדק תפיסות, ציפיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בהתמחויות להוראת אנגלית וערבית בתוכנית M.Ed. בהוראת שפות. כלי המחקר היה שאלון. אוכלוסיית המחקר כללה 91% מהמתמחים מהמחזור הראשון של התוכנית שענו על השאלון באמצע שנה א' ו75% מהם -בסוף שנה ב' ו-83% מהלומדים מהמחזור השני שענו על השאלות בתחילת שנה ב'. מן הממצאים עולה כי המשיבים ציפו לקבל כלים לתפקוד מקצועי יותר. משיבי המחזור הראשון הרגישו שאכן קיבלו את התובנות והכלים המעשיים לכך. הם גם דיווחו על שיפור בביטחון העצמי ועל דימוי עצמי חיובי יותר כמורי שפות בעקבות השתתפותם בתכנית. המשתתפים ציפו לרכוש מיומנויות לבניית חומרי לימוד שיוכלו להנחות מורים ופרחי הוראה ולרכוש ידע תיאורטי, קונצפציות ותובנות כרקע לפיתוח תחומים אלה. משתתפי המחזור הראשון אכן הביעו שביעות רצון גבוהה בעניין זה. כל המשתתפים דיווחו על תרומת התוכנית לקישור בין תיאוריה למעשה (ג'נינה קהן-הורביץ).
-
סיכום
במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.
-
סיכום
היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.
-
סיכום
אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.
תוכניות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין