-
לינק
סקירת ביקורת חיובית על ספרם (קובץ מאמרים) של Ann Lieberman and Lynne Miller (עורכים) . העורכים הצליחו לרכז ולקבץ שורה של מחקרים חשובים על גיבוש קהילות מקצועיות להתפתחות מקצועית של מורים. המחקרים המעמיקים בוחנים את האיכויות וההתנסויות של קהילות מורים והאתגרים הניצבים בפניהם בדרך להתפתחות מקצועית ראויה. מלבד מחקרים על תהליכי ההתגבשות של קהילות מורים , החליטו העורכים להרחיב את היריעה ולאפשר למתאמים ולמנהלים של חמשת תוכניות של קהילות מורים להציג במקביל את עמדותיהם ותפיסותיהם לניהול קהילות המורים בארה"ב, כולל קהילות מורים מתוקשבות לפיתוח מקצועי. המחקרים בקובץ בוחנים לעומק סוגיות כגון היחסים הנרקמים בין המורים , השותפים לקהילות והנהלת ביה"ס , חשיבותה של אוטונומיה שיתופית של המורים מול תכתיבים של מנהלי הקהילה, הצורך בחזון של קהילות המורים מעבר לשגרה הפדגוגית הקיימת וכנות היחסים בין המורים , חברי הקהילה . כמו כן , בוחנים שניים מן המחקרים את הסוגיה של יתרונות וחסרונות ההנחיה החיצונית לקהילת המורים ההולכת ומתגבשת. הסקירה משבחת את קובץ המאמרים המעמיק המצליח להקנות יסודות של ראייה מחקרית מאוזנת ואנליטית לכל הסוגיה של קהילות מורים והתפתחות מקצועית.
-
לינק
יש מעט ספרים מעמיקים על ההשלכות הגלובליזציה בחינוך למרות שמגמות הגלובליזציה משפיעות על בתי הספר והתלמידים הרבה יותר מאשר אנו יודעים. מבחינה זו קובץ המאמרים החדש בעריכת פרופסור Marcelo M. Surez-Orozco ממלא ריק מחקרי הקיים בתחום חשוב זה בחקר החינוך. קובץ המאמרים הוא למעשה אוסף המחקרים והמאמרים שנכתבו והוצגו בכינוס First International Conference on Globalization and Learning (FICGL) שנערך בשטוקהולם בשנת 2005. חלק מן המאמרים עוסקים בתנועות הגירה ומהגרים כתוצאה מהגלובליזציה והשתלבותם בבתי ספר. מאמרים אחרים עוסקים בהשפעת הגלובליזציה על הערכים התרבותיים של התלמידים והחששות של המחנכים והמורים מכך. המאמר החשוב בקובץ נכתב על ידי , Mansilla and Gardner והוא מציע מסגרת קונספטואלית להתמודדות עם עולם התוכן והמיומנויות בחינוך בעקבות הגלובליזציה על ידי חקר נושאי הגלובליזציה על ידי תלמידים בהנחיית מורים ( כגון חקר האינטגרציה הכלכלית באירופה , חקר סוגיות האקולוגיה, המזון והתחממות כדור הארץ ) . הספר יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת University of California Press .
-
לינק
האתגר הוא האם היוזמות לקדם חדשנות צוללות עמוק אל מעבר לרמה הגלויה ומשנות את הפילוסופיה המסורתית בחינוך במדינה זו. אקלים פרפורמטיבי לא יוכל לקדם זאת, ועשוי אף להחמיר את האחידות והשמרנות. זהו אקלים המהווה אנטי-תזה לקידום שוויון בחינוך. הנטייה הקיימת בקרב מנהלי בתי הספר למימוש האוטונומיה שלהם מתבטאת בהשקעה בתחומים המבטיחים הישגים גבוהים כמו משיכת תלמידים מוכשרים לבית הספר או העדפת תלמידים מסביבות עשירות שיגיעו להישגים אקדמיים טובים. יש סכנה שבית הספר יהיה מעוניין יותר בשיפורים טקטיים שמביאם לשיפור קצר טווח ( Tan, C ).
-
לינק
מחקר שנערך בקרב מורים בבתי ספר יסודיים בבלגיה ניסה להבין את התהליכים שמניעים מורים להשתנות וליזום תוכניות והאם השינוי החינוכי מושפע מלחצים חיצוניים או ממקורות השראה פנימיים של חיי בית הספר וסביבתו. חקר המקרה המוצג במאמר מלמד כי הגברת הלחצים החיצוניים אינה תורמת בהכרח ליצירת השינוי אצל המורים המתמודדים עם תוכניות לימודים חדשות או יוזמות ותוכניות שהתגבשו מחוץ לסביבת ביה"ס. שינוי המניע מורים לפעולה ולחידוש פדגוגי הוא פועל יוצא של הלכידות בבית הספר ומסגרות העבודה והפרשנות של המורה הבודד בביה"ס המחפש משמעות ביוזמות שהוא מניע ובפרשנות שהוא יכול להתוות בחיי העבודה שלו. המאמר מציג גם תיאוריה מגובשת המסבירה את הגורמים המעכבים הליכי שינוי (Katrijn Ballet; Geert Kelchtermans
-
תקציר
לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.
-
תקציר
סקירת ביקורת על הספר החדש שיצא לאור בארה"ב והדן בשינוי הנדרש בהכשרת מורים שם . אסופת המאמרים נכתבה ונערכה ע"י קבוצת חוקרים ומורי מורים מוערכת ומובילה ביניהם Sharon Feiman-Nemser וJoseph Featherstone- שחברו יחד והוציאו לאור את הספר באמצעות המכון The Center for the Scholarship of Teaching והוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד. החוקרים מנתחים את מרכיבי התכנית המחודשת להכשרת מורים במישגן הידועה בשם Team One teacher education program at Michigan State University ומגיעים למסקנות לגבי כיווני שינוי שניתן ליישם בעקבות כך ברחבי ארה"ב . החוקרים מתארים ומנתחים את תהליכי השינוי בהכשרת המורים מזווית שונות כאשר המסקנה העיקרית היא שהכשרה המלווה בפעילות תומכת ומעמיקה של קהילה לומדת שיתופית היא המפתח להצלחה.
-
לינק
הנהלת ביה"ס האמריקאי GREENFIELD HEBREW ACADEMY באטלנטה ג'ורגי'ה קידמה את השימוש בתקשוב לאורך כל תוכנית הלימודים של בית הספר. הם שלחו 24 מורים ומנהלים לכנס NECC שלושה ימים של חוד החנית של תקשוב בחינוך. כשחזרו לבית הספר המשתתפים בחרו 2-3 נושאים שאותם הם רצו ליישם בהוראה שלהם והציגו אותם לפני כל צוות ההוראה של בית הספר. הם קבלו תמיכה רחבה בישום הראיונות שלהם, כולל שיפור ההצטיידות הטכנולוגית של בית הספר. אפשר לראות חלק מהתוצאות כאן בסביבת הלמידה המקוונת של בית הספר (ראובן ורבר).
-
לינק
הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).
-
מאמר מלא
במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)
-
לינק
מאמר מעניין של אריאלה לונברג באתר רשת אדיורשת אודות ההבדלים בין שילוב ובין הטמעה של יישומי מחשב בהוראה ובלמידה. ההתייחסות היא למאמר של Jeff Utecht התוהה האם יש "האם יש לשלב את הטכנולוגיה בכיתה? לתוך סביבת הלמידה? "מה היה אם היינו פועלים כאילו שהטכנולוגיה היא באמת חלק מאיתנו, חלק מהחינוך וחלק מחייהם של התלמידים היום? מה היה לו היינו מפסיקים לשלב אותה ומתחילים להטמיע אותה? " לדעת לונברג, הלמידה צריכה לנבוע מהתנסויותיו של הלומד ואז היא הופכת להיות רלוונטית ובעלת משמעות, משמעות הדבר היא בין השאר הכרת מגוון הכלים והיישומים הרלוונטיים לעולמו של הלומד הצעיר תוך הבנה כיצד ניתן להטמיע את תחומי התוכן בתוך המאפשרים הללו.
-
לינק
ביקורת ספר שנכתבה על ידי אריה קיזל בעקבות עיון וקריאה בספר "הגישה השלישית וארגון הידע: מתווה להכשרת מורים מטפחת חשיבה" מאת אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז (הוצאת מכון מופ"ת, 2006). "הבסיס הכללי המוצע על ידי הכותבים בחיבור מאתגר זה הוא מרשים ועליו יש להוסיף הקטנת מספר הקורסים כפי שמציעים הכותבים אך העמקת מסגרות (החובה) שעל הסטודנטים להשתתף ברמת סדנאות. כמו כן יש לשנות את מבנה האימונים בהוראה למסגרת של רשת בתי ספר אשר יוכשרו כמעניקי תעודת "מוסמך להוראה". בבתי ספר אלה ישהו פרחי ההוראה במהלך כל לימודיהם פעם בשבוע במשך חמש שעות למשך שנה שלמה, על פני שלוש שנים. שם הם ישמעו שתי הרצאות מפי המורים שהוכשרו לכך ויעמיקו בעשייה חינוכית רלוונטית" (אריה קיזל)
-
סיכום
לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.
-
לינק
בימים אלו יצא לאור הספר "בתי-ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שני", בהוצאת "רמות" . בספר מאמרים המסכמים את שנת המחקר השנייה של קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסויים), הפועלת בביה"ס לחינוך באוני' ת"א, וכן שני מאמרים הקשורים ליישום שינויים בחינוך מנקודת מבט של מדיניות החינוך. מטרתו של מחקר מב"ן היא לרכז את הידע המצטבר במסגרת בתי הספר הניסויים, לנתחו, למקדו ולהביאו לפני מקבלי ההחלטות במערכת החינוך בכל הרמות. מחקר מב"ן , הנערך בתמיכתו של גף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך והתרבות הוא חלק ממאמץ כולל יותר לעשות רציונאליזציה של הפיתוח וההתחדשות בתחום החינוך על בסיס ידע אמפירי מצטבר. הספר מסכם ארבעה חקרי מקרה, מהם המחזור השני של המחקר התבצע בשנים 2005/6. לאחר המאמרים המציגים את בתי הספר הניסויים מובא סיכום של ארבעת המחקרים בניסיון לחלץ כמה לקחים אוניוורסליים מן הידע שנצבר בבתי–הספר הניסויים בישראל ( דוד חן , אסנת ספורטה) .
-
סיכום
מחקר הפעולה הנוכחי מציע דגם תיאורטי של 'למידה כמסע' – רצף מעגלי של פעולות שעושה הלומד במהלך הלמידה. התהליך הוא מעגלי וכל שלב בו מוביל לשלב הבא – התקרבות המובילה להיכרות ולאחריה הבנה של הנושא. ניתן לתאר תהליך זה ולמדוד את תוצאותיו. הוא מאפשר ללומד להתוודע אל תהליך הלמידה שלו, לתכנן כיצד להכיר את הנושאים שמעניינים אותו ולרדת לעומקם. לדגם זה השלכות מעשיות רבות והוא נבדק עם תלמידים ומורים בבית-ספר יסודי ועם סטודנטים להוראה. ממצאים ראשוניים ממחישים את השימושיות ואת מגוון התחומים שניתן להגיע אליהם בעזרת דגם זה (אליעזר יריב)
-
מאמר מלא
תוכניות ליווי מורים מתחילים זוכות היום לקבל בעולם המערבי תשומת לב והדגשים חזקים יותר בעקבות התובנה כי יש לפעול באופן מערכתי למניעת נשירת מורים מתחילים. הביטוי העיקרי של שינוי מדיניות זו הוא ללא ספק המקרה של תוכניות ליווי המורים המקיפה והנמרצת של העיר ניו יורק. תכנית הפעולה המיוחדת להמרצת תוכניות ליווי המורים נערכה בשיתוף פעולה בין מחלקות החינוך בעיריית ניו יורק, מרכז לפיתוח מורים באוניברסיטת קליפורניה ואיגודי המורים. לתכנית הייעודית הוקצה תקציב של 36 מיליון דולר לתכנון מחודש של מערך הליווי הפדגוגי של המורים החדשים בהובלה פדגוגית של מרכז פיתוח המורים באוניברסיטת קליפורניה. המסמך הרצ"ב שיצא לאור על ידי צוות משותף של אוניברסיטת קליפורניה ואנשי החינוך בניו יורק מסכם את הפרויקט, המודל הפדגוגי, דרכי העבודה והערכת יישום התכנית.
-
לינק
יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)
-
לינק
הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)
-
רפרנס
קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.
-
תקציר
מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)
תהליכי שינוי
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין