תהליכי למידה
מיון:
נמצאו 560 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .

  • סיכום

    סקירה מועילה של שיר (בוים) שוורץ על חשיבות הסיכום המכון במהלך שיעורים או קורסים בלמידה מתוקשבת. סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון:לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד. הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום אקטיבית. כדאי לזכור,כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה…

  • לינק

    תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekin הם מעט יותר מכווני תוצר ( שיר שוורץ).

  • לינק

    ג'ון ברגמן במאמר, מצביע על המשוכה הגבוהה שהיה עליו לעבור על מנת להפוך את הכיתה בה לימד. כמורה ותיק למדעים, היה עליו לותר על יכולת ההוראה הפרונטלית, בה והתמחה, ולעבור לשיטת לימוד הפוכה. הוא טוען שעל המורים להתרחק מהוראה ישירה לקבוצה כולה, ובמקום זאת לנצל את הזמן בכיתה לפעילויות ואינטראקציות עשירות יותר ומשמעותיות יותר. השינוי המחשבתי שעבר ברגמן הוא מעבר ממורה אשר מפיץ תוכן, למנחה למידה ומאמן. אם במשך שנים טען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים" כיום הוא טוען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים איך ללמוד".(Jon Bergmann).

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    מה מקור ההתנגדות להכוונה חיצונית? מדוע אנחנו מעדיפים להחליט לבד, ולהבין לבד? את הסבר נחלק לשניים: הסבר ארוך , ומשל מטאפורי קצר. הצורך בהכוונה עצמית ובהבנה עצמית נובע בין השאר ממבנה המוח כרשת דרכים [3], וממערכת הגמול הפנימית של האדם ומנגנוניה [1]. במה דברים אמורים? לכל אדם יש את המפה המוחית הייחודית שלו שדומה לרשת דרכים רב ממדית, עם קישורים, התפצלויות, אוטוסטראדות, מכשולים, דרכים ללא מוצא, ומסלולים עוקפים. על המסלולים האלה נעים מסרים כימיים וחשמליים. הנקודה החשובה היא שלכל אדם יש את המסלולים המנטאליים האישים שלו, הזיכרונות והעדפות הפרטיים שלו שהתפתחו בעקבות נטייה מולדת וניסיון עבר [3]. בנוסף, לכל אדם יש את הקצב, או מהירות התנועה המוחית שלו, שעשוי להשתנות בתקופות שונות של חייו (טל עדיני, רוני עדיני ויעל עדיני).

  • לינק

    המילה קורס אינה מבטאת עוד את הדרך שבה למידה מתממשת. כך חשים ביותר ויותר מוסדות אקדמיים המשלבים שיטות למידה מתקדמות. המונח הרווח כעת הוא "learning experience" במקום המילה קורס. השימוש במונח כמו "חווית למידה" מבטא את מה שבאמת מתרחש בלמידה כיום במספר מוסדות אקדמיים: שבירת המבנה הלינארי של התוכן, התבססות רבה על למידה חברתית של קהילת עמיתים, קיומן של יחידות למידה קצרות מאוד והיכולת ללמוד במנותק מזמן או מקום כלשהו. האם היציאה ממסלול מובנה של למידה תכחיד את המילה "'קורס"? ימים יגידו.

  • לינק

    מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה, הינה, לבחון את הערכה העצמית אקדמית והנוכחות החברתית בלימוד פנים אל פנים ובגרסה מקוונת של הקורס אצל לומדים ולבחון את ההשפעות של שני משתנים אלה על ההישגים וההנאה בלמידה. התוצאות הראו שגם הערכה עצמית אקדמית וגם נוכחות חברתית הם פקטורים חשובים הקשורים בחזקה להישגים והנאת סטודנטים אבל אינם שווי משקל. סטודנטים הלומדים פנים אל פנים, רכשו נוכחות חברתית גבוהה משמעותית מאשר הסטודנטים בקורס המקוון ( Zhan, Zehui , Mei, Hu).

  • לינק

    מחקר שנערך לאחרונה בבית ספר יסודי בארה"ב במטרה לבדוק את השילוב בין סביבה לימודית מתוקשבת באינטרנט ולמידה חווייתית ( או למידת גילוי או למידה בסביבה הרפתקנית, המינוח באנגלית הוא adventure learning-AL). ממצאי המחקר מוכיחים כי השילוב הפדגוגי בין למידה חווייתית וסביבות מתוקשבת מגביר בצורה משמעותית את ההנעה של התלמידים ללמידה , המעורבות החיובית בתהליכי הלמידה והסקרנות. במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם אפשרויות השילוב של הערכה מעצבת בתהליך הלמידה. חלק מהלמידה המקוונת היה למידה סינכרונית באינטרנט וחלק באמצעות מכשירים ניידים

  • לינק

    החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    תמיכה בסטודנטים להצלחה בחינוך מקוון ומרחוק, אשר יצא לראשונה בשנת 2000, בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בחינוך מקוון ומרחוק: תמיכה בסטודנטים, שמירה על סטודנטים, החזרת סטודנטים, ופיתוח צוות. אורמונד סימפסון (Ormond Simpson) הוא מחנך מרחוק מנוסה אשר ייעץ ופיתח תכניות במספר מדינות מתפתחות, כמו גם באנגליה, ארצות הברית וניו זילנד. בניגוד למרבית הספרים על חינוך מרחוק, המתמקדים בעיצוב של קורסים ובהדרכה, העניין המרכזי של הספר הוא ברבדי המשאבים התומכים בלומדים במהלך התנסותם בלמידה מרחוק ( Ormond Simpson).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה, הינה, בחינה של היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה מכוונת ( למידה עצמית מכוונת) , יכולת עצמית של תפקוד בסביבה טכנולוגית ותוצאות קורסים בלמידה מקוונת. במחקר זה השתתפו מאתיים חמישים ושישה סטודנטים. כל המשתתפים השלימו סקר שכלל מידע דמוגרפי, שאלון איסטרטגיות השתנות המוטיבציה, סקלת היכולת העצמית הטכנולוגית המקוונת, שאלון הסיפוק וההנאה מהקורס וציוני הגמר. החוקרים השתמשו במשוואת מבנה מדגימה לבחינת היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה עצמית, יכולת עצמית טכנולוגית ותוצאות הקורס. התבססות על התוצאות של המודל הסופי מראה כי לסטודנטים עם נסיון למידה מקוונת קודם, היתה נטיה לשימוש באיסטרטגיות למידה יותר יעילות ( Wang, Chih-Hsuan , Shannon, David M. Ross, Margaret E).

  • לינק

    איך ילדים חזותיים לומדים לקרוא? צריך הוראה 'קצת' אחרת…אתי כץ מספרת על תהליכי למידה של תלמידים שלמדו לקרוא בשיטות אחרות בסרטון זה.TEDxTalpiot – Etti Katz – Creating Personal Symbols . הרבה מחנכים מדברים היום על הוראה המכוונת לשונות בין ילדים.בסיפור שמביאה אתי כץ בהרצאתה בכנס בתלפיות היא מתארת גילוי שלה, כמורה לאמנות. היא לא נשארה במקום של הגילוי אלא המשיכה ופיתחה כלים חזותיים שמסייעים לתלמידים עם לקויות להבין מילים, לזכור ולפרש לעצמם סימנים. לסקירה של לימור ליבוביץ בבלוג המועיל והחשוב שהיא מפעילה ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    חנויות הספרים מלאות בספרי "עשה זאת בעצמך" ו"טיפים לחיים טובים" , ואנשים רבים נרתעים ממדריכי "אינסטנט" שמבטיחים נסים ונפלאות. אולם אחת המיומנויות החשובות והמרכזיות, הלמידה, נעדרת בדרך כלל ממדריכים אלו. כיום ברור שגם ללמוד צריך לדעת ללמוד, ושלא כולנו מודעים לדרכי הלמידה המיטביים עבורנו. האיגוד הבריטי למחקר פסיכולוגי (British Psychological Society's Research Digest) ליקט שורה של מחקרים הבוחנים איך כדאי לנו ללמוד באופן אפקטיבי. בניגוד למדריכים השונים המיועדים למורה ולמדריך ועוסקים ב"איך ללמד טוב יותר", מחקרי האיגוד שלוקטו כאן מתרכזים דווקא בלומד. אם רק נהיה מודעים יותר להרגלי למידה מיטביים, נפיק יותר מכל למידה ונהיה מתוסכלים פחות שלמדנו לשווא ולא זכרנו את מה שלמדנו. מומלץ להקנות את הידע המתחדש בתחום לכל לומד, ללא קשר לגיל שלו, לעולם התוכן הנלמד ולהתנסויות הלמידה המוקדמות שלו, ולהשקיע במיומנויות של למידה מיטבית ככלי לחיים ( דורית דאום).

  • לינק

    המאמר בוחן את המושג "אחר" במשמעות של "אחר שונה" בניגוד ל"אחר – מי שאינו אני" וזאת לאור מודל השילוב והמצע הרעיוני של ההכלה בחברה ובמערכת החינוך בישראל. בחלקו, מאמר זה הינו מאמר עמדה המגובה בניתוח של ספרות מחקרית. לאור סקירת הספרות ניתן לקבוע כי במודל השילוב שבבסיסו רעיון הנורמליזציה, ההתייחסות ל"אחר השונה" כאדם שלם היא מצומצמת, ואילו המצע הרעיוני של ההכלה תואם את הראייה ההוליסטית והפלורליסטית הרואה ב"אחר השונה" את הייחודיות שבו ומעודד אותו לחיים שייתפסו כמשמעותיים אף בעיניו ( צפי טימור) .

  • לינק

    מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)

  • לינק

    ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

  • תקציר

    ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין