סקירת ביקורת על הספר החדש שיצא לאור בארה"ב והדן בשינוי הנדרש בהכשרת מורים שם . אסופת המאמרים נכתבה ונערכה ע"י קבוצת חוקרים ומורי מורים מוערכת ומובילה ביניהם Sharon Feiman-Nemser וJoseph Featherstone- שחברו יחד והוציאו לאור את הספר באמצעות המכון The Center for the Scholarship of Teaching והוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד. החוקרים מנתחים את מרכיבי התכנית המחודשת להכשרת מורים במישגן הידועה בשם Team One teacher education program at Michigan State University ומגיעים למסקנות לגבי כיווני שינוי שניתן ליישם בעקבות כך ברחבי ארה"ב . החוקרים מתארים ומנתחים את תהליכי השינוי בהכשרת המורים מזווית שונות כאשר המסקנה העיקרית היא שהכשרה המלווה בפעילות תומכת ומעמיקה של קהילה לומדת שיתופית היא המפתח להצלחה.

ביקורת ספר שנכתבה על ידי אריה קיזל בעקבות עיון וקריאה בספר "הגישה השלישית וארגון הידע: מתווה להכשרת מורים מטפחת חשיבה" מאת אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז (הוצאת מכון מופ"ת, 2006). "הבסיס הכללי המוצע על ידי הכותבים בחיבור מאתגר זה הוא מרשים ועליו יש להוסיף הקטנת מספר הקורסים כפי שמציעים הכותבים אך העמקת מסגרות (החובה) שעל הסטודנטים להשתתף ברמת סדנאות. כמו כן יש לשנות את מבנה האימונים בהוראה למסגרת של רשת בתי ספר אשר יוכשרו כמעניקי תעודת "מוסמך להוראה". בבתי ספר אלה ישהו פרחי ההוראה במהלך כל לימודיהם פעם בשבוע במשך חמש שעות למשך שנה שלמה, על פני שלוש שנים. שם הם ישמעו שתי הרצאות מפי המורים שהוכשרו לכך ויעמיקו בעשייה חינוכית רלוונטית" (אריה קיזל)

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

מאז שנת 2000 התרחבו התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב והן מכשירות כיום כשליש מהמורים החדשים בארה"ב . יחד עם זאת, בחינה לעומק של מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים להכשרת מורים מגלה כי מבחינת המהות, מרביתם אינן לאמיתו של דבר תכניות חלופיות לתוכניות ההכשרה הרגילות . עפ"י הדו"ח של מכון Thomas B. Fordham Institute משנת 2007 מרבית התכניות האלטרנטיביות אינן מגשימות את מטרותיהם לגייס מועמדים מוכשרים שביקשו להחליף ייעוד ומקצוע. הם מציעים , אמנם , מסלול הכשרה מעשי ומהיר להוראה בכיתה , אך המועמדים המגיעים אינם בהכרח כאלו שביקשו ייעוד בהוראה כתחליף לעבודה הרגילה שלהם ( Keller B).

הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)

הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

החוברת דנה בתפיסת תפקיד החונך ובעקרונותיו, כפי שגובשו במהלך השנים האחרונות על בסיס הספרות המקצועית והניסיון שנרכש בארץ, במטרה לסייע בידי החונכים למלא את תפקידם המקצועי. חוברת זו כוללת חומר בסיסי בנושא החונכות: דפוסי העבודה הרצויים במערכת החונכות, סיכום תפקיד החונך עפ"י חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוברת כוללת נספחים מועילים כגון דוח צפייה חונך – מתמחה, סעיפי הערכה בחינוך הקדם יסודי, סעיפי ההערכה בהוראת בתי ספר, טופס הערכה מסכמת של הגננת החונכת, טופס התרשמות המורה החונך/ת מהמתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס הערכה עצמית של המתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס חוות דעת מרכז/ת מקצוע או שכבה על המתמחה בהוראה בחינוך העל יסודי, גיליון הערכה מסכמת של ועדת ההערכה את המתמחה בהוראה בבית הספר העל יסודי (אורנה שץ אופנהיימר ושרה זילברשטיין)

המאמר מתאר ניסוי פדגוגי שנערך בארה"ב לבדיקת יכולתם של סטודנטים להוראה ללמד בתכנית לימודים בינתחומית. הניסוי נערך בקרב סטודנטים להוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים בפלורידה. ממצאי המחקר מלמדים כי הכשרת סטודנטים להוראה בינתחומית הוא תהליך מורכב למדי. חלק ניכר מהסטודנטים להוראה גילה קשיים בהתמודדות עם שילוב פרקים בינתחומיים, בעיקר מבחינת ניהול הזמן ותכנון המשימות. לסטודנטים להוראה נדרש הרבה יותר זמן לגבש פעילויות בינתחומיות בהשוואה לציפיות של מורי המורים. בעיה נוספת אשר העיקה על התהליך היו החששות הכבדים של הסטודנטים להוראה משילוב נושאים בינתחומיים לאור חוסר שליטתם בתחומי האמנות והאוריינות הויזואלית. מסתבר כי שילוב נושאים בינתחומיים מחייב הקניית יסודות מעמיקים יותר בתחומי תכנון לימודים משולב הרבה לפני תחילת ההכשרה (Janet C. Richards and Kim T. Shea)

המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).

בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)