תבניות חשיבה
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    יש שיטות אחדות לשלב בין הוראת החשיבה להוראת התכנים. השיטה המתוארת במאמר ע"י ד"ר לינור הדר (מרצה באוניברסיטת חיפה ומנחה בתי ספר בתחום פיתוח החשיבה) מכונה חשיבה גלויה (Visible thinking) . היא פותחה בידי קבוצת חוקרים מ"פרוג'קט זירו" – מסגרת לפיתוח מחקרים יישומיים בחינוך של אוניברסיטת הרווארד – בראשות פרופסור דייויד פרקינס. השיטה מיושמת במספר ניכר של בתי ספר ברחבי העולם. בישראל היא נכנסת בהדרגה לבית הספר " מעוז המכבים" בישוב מכבים. ביסוד השיטה עומד אוסף של פעילויות חשיבה שעושה את תהליכי החשיבה הסמויים בתודעתו של התלמיד לתהליכי חשיבה גלויים – תהליכים הניתנים לצפייה, לשמיעה, לחיקוי ולאימוץ של השותפים לתהליך הלמידה. הפיכת תהליכים סמויים לגלויים היא המהלך המכונן את השיטה.

  • סיכום

    צוות של פסיכולוגים בריטים ערך מחוקר בקרב בני 14, שמטרתו היתה לבחון את הבנתם במושגי מדע בסיסיים ופשוטים – נפח, מרחב וכדומה. התוצאות היו מרתיעות, אם גם לא מפתיעות: בני ה-14 של 2008 הפגינו אותה רמת הבנה של בני 12 בשנת 1976. גרוע מכך, מספרם של התלמידים שהפגינו הבנה טובה של החומר, לא רק הבנה בסיסית, צנח משמעותית. במבחן הבסיסי רק אחד מעשרה תלמידים השיג תוצאות טובות – בהשוואה לאחד מארבעה ב-1976. במבחן שנועד לבחון כישורים מתמטיים, רק אחד מ-20 השיג תוצאות גבוהות – אבל ב-1976, המספר היה אחד לחמישה. מעבר לכשלים של מערכת החינוך הבריטית, מעריך עורך המחקר כי השינוי בפעילויות הפנאי – גלישה, משחקי מחשב, עליה בצפיה בטלוויזיה – עמעם את היכולת המוחית של הילדים הבריטים. רק את שלהם?

  • מאמר מלא

    פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (Microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים לבודד משתנים. המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו ל-4 תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמאיים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עוצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט (ברכה פלד, ענת זוהר)

  • תקציר

    מחקר זה מתאר מאפייני התפיסות האפיסטמולוגיות של 120 תלמידי כיתות ג'-ו' בבית הספר היסודי, כחלק ממחקר רחב יותר המקשר בין תיאוריות אפיסטמולוגיות אישיות של ילדים בגיל בית ספר יסודי לבין התנהגויות למידה בכיתה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לצרף למודל של הופר ופינטריץ (1997) ממד חמישי – "תהליך הידיעה" שמשקף אוריינטציה כולית (הוליסטית) והמצביע על מתאמים בין שני הרבדים. המחקר מראה שחלק מהתלמידים מבטאים בו-זמנית תפיסות אפיסטמולוגיות שבאופן תיאורטי נחשבות כסותרות זו את זו. ממצאים אלו באים לידי ביטוי בשני רבדים של ביטוי לאפיסטמולוגיה אישית. המאמר מציג הסברים אפשריים לתופעה זו, שמקורם באופייה ההתפתחותי של החשיבה האפיסטמולוגית (צופיה יועד ותמר לוין)

  • לינק

    חדשנות היא לא יצירת יש מאין אלא העברה יעילה מדפוס מחשבתי אחד לדפוס אחר. לכל תבנית "אגן ניקוז" רחב מאוד, פריטים רבים נופלים בתבנית, ובכל זאת הגדרתה פשוטה וברורה! כדי להיות יעילים תפקודית הפריטים הרבים חייבים להסתכם בהגדרה פשוטה. הלמידה האנושית היא למידה לאחור, האדם מסתכל על המציאות היום ומשווה אותה למצב שכבר קיים בהכרתו. האדם לא חווה מציאות חדשה כיש מאין, לא לומד קדימה לא מתייחס בצורה פתוחה. הוא תמיד עושה זאת על סמך התבניות הקיימות בהכרתו (דב שמחון)

  • סיכום

    סמל פתוח, הוא כלי אנושי מובחן ובעל תבנית צורנית גלויה המאפשרת חשיבה מבוזרת. פיזור זה מעשיר ומציע חלופות משמעות רבות. מחקר זה מצביע על האפשרות של המחשבה האנושית "להפליג" אל עבר מחוזות הדמיון הרחב שאינו מסתיים לעולם, בעזרת כלי פשוט למדי. הפעלה מושכלת ומתוכננת של כלי זה, היצירה המקורית של הסמל הפתוח או היצירה מחדש אצל המממש שלו (הקורא), יכולה לעודד את הכיוונים היצירתיים הללו. יצירתיות זו יכולה להיות לעזר בתחומים שונים (בראש ובראשונה אמנותיים, אבל גם פסיכולוגיים, מדעיים ועוד) שהמכנה המשותף לכולם הוא הרחבת התודעה האנושית. פתיחות והרחבה זו היא שהניעה מחקר זה (דב שמחון)

  • לינק

    יש מעט עדויות אמפיריות על יעילותה של הלמידה השיתופית בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. המחקר הנוכחי תוכנן במיוחד על מנת לחקור את היעילות של למידה שיתופית ברמת סטודנטים הלומדים במכללות. העוגן התיאורטי של המחקר הנוכחי התבסס על הטקסונומיה של בלום. ממצאי המחקר מלמדים באופן מובהק כי למידה שיתופית מקדמת אצל סטודנטים חשיבה ביקורתית בעקבות סיעור מוחין, הבהרת רעיונות והערכת רעיונות המועלים על ידי אחרים. הסטודנטים שהשתתפו בצוותי הלמידה השיתופית הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה ביקורתית מאשר סטודנטים שלמדו באופן יחידני. אוכלוסיית המחקר היו סטודנטים במכללה אשר היו מעורבים בפעילות תרגול אשר במהלכה הם נדרשו לנתח, לעבד ממצאים, ליצור סינתזה שלהם ולהעריך את התוצאות באופן שיתופי (Anuradha A. Gokhale)

  • לינק

    כושר הלמידה העצמאית שאליה חותר החינוך הקוגניטיבי מהווה כיום מרכיב מרכזי בהתמודדות עם עולם משתנה ומורכב הנתון בעיצומה של מהפכת התקשוב. הספר מפרט כיצד לפתח את החשיבה באופן שתשרת את הלומד העצמאי . החינוך לחשיבה מתחיל בתיאור מרכיבי החושב העצמאי, עובר דרך תכנון הלימודים , מערכת הערכה ומשוב , וכלה בהכשרת מורים לחשיבה עצמאית. תפיסת החינוך הקוגניטיבי שמציג פרופסור קניאל מציבה את נקודת התצפית המרכזית על התודעה ( minds) של המורים והתלמידים, כשותפים למסע ארוך ליעד זהה – למידה עצמאית אותה מנתח פרופסור קניאל בספר. המסקנה המרכזית המונחת ביסוד הספר היא כי החינוך הקוגניטיבי צריך שיוכיח את עצמו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות ולא לצדן. הפרק השני מתמקד בייחודיות הלומדים והמלמדים המהווים מעין יחידה שלמה. אפשר להבחין בארבעה עקרונות שאינם תלויים זה בזה: שונות גבוהה, האדם רציונאלי מטבעו, האדם הוא מערכת לומדת ללא הפסקה , והחלפת המונח "משכל" במושג "פוטנציאליים של למידה" ( שלמה קניאל) .

  • תקציר

    שתי גישות עיקריות מאפיינות את היישום של תיאוריות פסיכולוגיות בחינוך: יישום המתייחס באופן כללי לתחום הדעת ויישום חינוכי המתייחס באופן ספציפי לתחום הדעת והפעילות בו. הגישה המכלילה של יישום בתחום הדעת מנסה לגבש תיאוריה קוגניטיבית כללית או מוכללת ומיומנויות קוגניטיביות כלליות אחרות אותם ניתן ליישם גם בתחומי דעת שונים . הגישה של יישום ספציפי לתחום הדעת מנסה להתאים תיאוריות קוגניטיביות באופן מובהק לתחומי דעת כגון מתמטיקה או הבנת הקריאה. הגישה הספציפית המתואמת לתחומי הדעת נעשתה שכיחה הרבה יותר מאשר הגישה המוכללת , אך היא נכשלה בגיבוש מודל מאוחד של למידה והוראה. המאמר מתאר ניסיונות אמפיריים שונים לחזור וליישם תיאוריות פסיכולוגיות כלליות יותר תוך התייחסות לתיאוריה קוגניטיבית מאוחדת הנקראת Theory of successful intelligence –אינטליגנציה מצליחה מעבר ל- IQ . המאמר מאיר העיניים נכתב ב2008 ע"י פרופסור רוברט סטרנברג מגדולי המומחים בפיתוח החשיבה והמיומנויות הקוגניטיביות בחינוך .(Sternberg, Robert ).

  • סיכום

    הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין