לדעת הכותב , חובב יחיאלי עקרונות התוכנית החדשה – "ישראל עולה כיתה" – תואמים כמעט במדויק את העקרונות המופיעים במסמך חוזר מנכ"ל מיוחד תשנ"ו-1996 אבל הפעם הוחלט ללכת "על כל הקופה" , ולבצע שינוי מעמיק בכל ההתנהלות של מערכת החינוך. התכנית הנוכחית מתבצעת באופן גורף ומיידי, ולא בפיילוט של מספר בתי ספר או מספר מקצועות. מורים ומנהלים רבים מרגישים מבולבלים, ויו"ר התאחדות המנהלים כבר פנה לשר בבקשה לדחות את יישום הרפורמה עקב חוסר היערכות ראויה, אך נראה שישנה החלטה נחושה 'לדחוף את כולם למים' על מנת שיתחילו לשחות ( חובב יחיאלי) .

מאמר זה משתמש במסגרות ליצירת תכנית הלימודים כדי לנתח ולהבנות את המודל הסיני ליצירת תכנית הלימודים ולפרק את הדינמיקות, את המורכבות ואת האילוצים של הרפורמה בתכנית הלימודים בסין מאז תחילת שנות התשעים של המאה העשרים. המאמר טוען שהרפורמה בתכנית הלימודים היא האסטרטגיה העיקרית של סין לפיתוח ההון האנושי לצורך התמודדות עם האתגרים של המאה העשרים ואחת, ושהמדינה משחקת תפקיד חשוב ברפורמה של המכניזמים ליצירת תכנית הלימודים ובפיזור החברתי של הידע, של המיומנויות ושל הנטיות באמצעות הכנת תכנית הלימודים (Law, Wing-Wah, 2014).

מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

לפני קרוב לשני עשורים, המחבר שרטט בקווים כלליים את ההשלכות התאורטיות והמתודולוגיות של המושג שדה חברתי של פייר בורדייה (Pierre Bourdie) עבור ניתוחים סוציולוגיים של מדיניות חינוכית ורפורמה בית-ספרית. הניתוח הנוכחי מרחיב עבודה זו ומתייחס לחשיבות הסוציולוגית של אחת מהצורות השכיחות ביותר של רפורמה חינוכית: רשתות רפורמה בית-ספרית (Ladwig, James G).

מאמר זה מאתר ודן בהיבטי המפתח של הגישות הנוכחיות לרפורמה בבית הספר בעולם הערבי כנגד הרקע של מה שמקובל כיישומים הנבחרים בספרות הבינלאומית לגבי השינוי החינוכי והרפורמה האפקטיבית בבית הספר. המטרה העיקרית של מאמר זה היא להדגיש את ההנחות ואת הפרקטיקות, שנחקקו באופן עמוק, שעשויות ליצור חסמים עבור הרפורמטורים המעוניינים ביישום אפקטיבי של הרפורמה החינוכית בעולם הערבי (Karami Akkary, Rima, 2014).

בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .

רוב מאמצי הרפורמות בארה"ב וגם בישראל מתנפצים על קרקע המציאות הפדגוגית של המורים בבתי הספר. במחקר חדש של אוניברסיטת אריזונה בארה"ב גובשה מתודולוגיה חדשה שנוער לגשר על פני הפער בין הכנסת חידושים פדגוגיים בבתי הספר ובין הדרישות המעשיות בהוראה בבתי הספר . במוקד של המתודולוגיה המוצעת חשיפה של המורים בבתי הספר למהלכים שיידרשו מהם בהטמעת השינוי תוך ניסיון להתאמה עצמית של המורים והסקה לוגית משלהם בהתאם לחשיבה שלהם ( Fred Janssen, Hanna Westbroek, Walter Doyle & Jan van Driel ).

ההתעניינות של מערכות חינוך בעולם במאפייני מערכת החינוך בפינלנד הולכת וגוברת , יש מדינות שנוטות לקבל החלטה אסטרטגית לאמץ את המודל הפיני הלכה למעשה ולא רק בדיבורים. כך לדוגמא, מערכת החינוך הבריטית נערכת לאמץ את קווי המתאר של מערכת החינוך בפינלנד במחוז וווילס , אך מתמודדת עם שמרנות והתנגדות רבה של הפיקוח החינוכי וגורמים נוספים .סדרת סרטי וידאו קצרים ב- BBC הכוללים ראיונות עם מורים ומחנכים בפינלנד , הם חלק מתהליך הכשרת הלבבות בבריטניה לשינוי באיכות המורים שהם מבקשים ליזום.

כל רפורמה חינוכית חייבת להתמודד עם שאלת אופיו ומבנהו של בית הספר הרצוי. כדי להציע את החזון בדבר בית הספר הרצוי יש להצביע ראשית על המטרות והיעדים שבית ספר כזה ישאף להשיגם, ולאחר מכן על האסטרטגיות והתכונות הבית-ספריות המתחייבות ממטרות אלה. חשוב שבית הספר יציב מטרות בארבעה מישורים לפחות ( דוד גורדון) .

בדומה לרופאים ולפסיכולוגים, שמחויבותם העליונה היא לרווחת המטופלים, כך על אנשי חינוך להגדיר ולעצב את זהותם המקצועית מתוך מחויבות עליונה לליבת העשייה החינוכית ולדעת לעמוד איתן לנוכח לחצים של קבוצות אינטרס חיצוניות – אידיאולוגיות, דתיות, מפלגתיות או כלכליות;וכדי להגיע אל כל תלמיד ותלמידה – לדאוג לשלומם ולהתפתחותם ולזמן להם את המיטב עבור התפתחותם ורווחתם – אין המורים יכולים להסתפק בכשירויות הטכניות של הוראה יעילה (על פי מתכונות סטנדרטיות), אלא עליהם להתפתח לכלל "דיאלוגיסטים" מיומנים שמזמנים מפגשים של אמון, פתיחות, קשב ורגישות ( נמרוד אלוני).