מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידעאצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- . המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה. במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב ( אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת ).

למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

הניסיון לקדם יום ארצי בארה"ב המוקדש כולו ללמידה מתוקשבת בכל בתי הספר הולך וצובר תאוצה שם. האירוע המתוכנן נקרא Digital Learning Day והיזומה באה כמה וכמה ארגונים ועמותות, ארגוני הורים וגם בתמיכה נמרצת של משרדי החינוך בחלק ממדינות ארה"ב. יום הלמידה המתוקשב הארצי הראשון מתוכנן ל1 בפברואר 2012 והוא יתבטא במאמץ כלל –ארצי במדינות ארה"ב להקדיש באותו יום את המרב ללמידה מתוקשבת פעילה. הרעיון הוא לא רק להבטיח תנאי תשתית של למידה מקוונת פעילה באותו יום אלא יותר מכך לכונן שינוי בשיטות ההוראה הפדגוגיות והדידקטיות ובדרכי הלמידה .

ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .

פחות מ10 דקות הוא אתר הדרכה חדש שהוקם בחו"ל לטובת מורים , רכזי תקשוב ומרצים המשלבים תקשוב בהוראה ובלמידה. המטרה היא להדגים בפני המורים ואנשי חינוך את עיקרי השימוש הנכון והמועיל בכלים מתוקשבים בסרטי הדרכה בויוידאו. הרעיון הוא כי סרט הדרכה קצר בווידאו יש לו ערך הדרכתי יותר גבוה ומועיל מאשר טקסטים רגילים ואכן נראה כי האתר מצליח לעוור עניין בקרב מורים ומרצים השואפים להתפתח מבחינה מקצועית בתחומי התקשוב החינוכי .

מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".

מאמר זה מדווח על השימוש והפוטנציאל של טכנולוגיות של סביבה לימודית מתוקשבת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה. המאמר מדווח על הממצאים של מחקר איכותני לגבי התועלות של סביבה לימודית מתוקשבת בהתבסס על נתונים מחקר מקרים ב-12 בתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה שנמצאים בשלב מוקדם של אימוץ הטכנולוגיות הללו.

הנחיה של מחלקה ממשלתית באנגליה דרשה מכל בתי הספר ליישם כלים כדי לתמוך בהיבטים החשובים של למידה, ונראה כי אמצעים אלה דורשים הכללה של סביבות לימודיות מתוקשבות (learning platforms). מאמר זה, משתמש בהוכחה ממחקר בן שנתיים וחוקר דוגמאות של פרקטיקת הלמידה במגוון בתי ספר. מאמר זה מראה שלסביבה לימודית מתוקשבת יש פוטנציאל לספק ארכיטקטורה שתאפשר להורים לקבל גישה רבה יותר לאמצעים ולפיגום כדי לתמוך בלמידה ומציע מהו הפוטנציאל העתידי שעשויים להכיל גישה הורית משולבת ותמיכה.

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

הכותבת , עיתונאית בעיתון הגארדיין הבריטי, פנתה למומחים בתחום החינוך וביקשה את חוות דעתם בנושא. "זה לא בהכרח נכון שהמורים יודעים פחות על טכנולוגיית המידע (IT)- הם לא יודעים איך ללמד זאת. נראה כי תכנית הלימודים תמיד מפגרת מאחור. התלמידים שלי לא רוצים ללמוד להכין מצגות " . ילדים הם מאוד נסיינים ודוחפים את גבולות היכולת שלהם, אבל המבוגרים נוטים להיות יותר זהירים. יש דברים רבים שאנחנו יכולים ללמוד מאנשים צעירים, אבל הילדים זקוקים למסגרת כדי שתסייע להם ללמוד-וזה מה שהמורים מספקים." ( Janet Murray.).

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".