פרופסור נירה חטיבה הוציאה לאור במרץ 2013 שני ספרים על סקרי ההוראה על ידי הסטודנטים. שני הספרים ביחד מציעים מכלול מועיל ושימושי מאד על סקרי ההוראה בחינוך הגבוה. הספר Student ratings of instruction: A practical approach to designing, operating, and reporting שבו 220 עמ' מציג בסיס תיאורטי/מחקרי של מה "עושה" הוראה יעילה ברמת החינוך הגבוה, וממשיך בהצעות והנחיות לעיצוב שאלוני הסקרים שיתבססו על התיאוריות של הוראה יעילה ושיהיו תקפים ומהימנים ( נירה חטיבה) .

שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.

מאמר זה מתאר הערכת תכנון ועיצוב של פרויקט WIKI במשך סמסטר אשר הובל במשך שלושה קורסים פרונטליים העוסקים בחוקים ותקנות הנוגעים לקטינים. עם סיום הקורסים, 61 סטודנטים, השלימו הערכות כתובות, פתוחות קצה על הפרוייקט מסוג WIKI בו נטלו חלק פעיל ומפעיל (Bowman, Scott Wm).

הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי . הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחקר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים ( דוד נבו ).

הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים ובקשרים ביניהם:תהליכי הוראה ולמידה איכותיים. הספר דן בהוראה ולמידה עתירות חשיבה ומראה כיצד מטפחים אותן. מבחנים מערכתיים עתירי סיכון ואחריותיות. הספר מסביר את הנזקים הנגרמים להוראה וללמידה עקב משטר הבחינות, ומציע לשדר “אמון במקום סיכון”. רפורמות חינוכיות. הספר טוען כי הרפורמות עוסקות בשינוי ההיבטים המבניים־ארגוניים והכלכליים־מנהליים של מערכות חינוך, במקום לעסוק בתהליכי ההוראה והלמידה ולכן החינוך אינו משתנה. ( ענת זוהר) .

בשנים האחרונות רבו המחקרים שהוכיחו ששאלות רב ברירה (המכונות "שאלות אמריקאיות") אינן אפקטיביות ללמידה או לבחינה על אף שהן כלי לבדוק ידע של לומד. בבלוג שפרסם טרי הייק העוסק בחדשנות בלמידה, הוא מסביר ששאלות רב ברירה מכניסות את הלומדים והמלמדים לתבנית של חיפוש אחר תשובה נכונה. זאת באופן שנוגד את ההתמודדות מול אי הודאות הנדרשת בלמידה, בפרט בעולם המשתנה של היום.

אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .

מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .

בימים אלה יצא פרסום חדש בהוצאת מכון סאלד: "תוקף במדידה ובמחקרי הערכה". הפרסום, פרי עטו של פרופ' יצחק פרידמן, הנו הראשון בסדרת החוברות 'סוגיות בהערכה'. סוגיית התוקף נוגעת הן לסוגים שונים של מדידה חינוכית ופסיכולוגית (קיום מבחנים להערכת הידע של תלמידים, קביעת תכונות ומאפיינים פסיכולוגיים, הערכת עמדות ודעות) והן לסוגים שונים של מחקר (ניסויים, מחקרים בסיסיים, יישומיים ומחקרי הערכה, מחקרים במתודולוגיה כמותית או איכותנית). חלקה הראשון של החוברת דן בסוגיית התוקף במדידה, ובו מובאות הגדרות ונסקרות ההתפתחויות ההיסטוריות בהבנת המושג. חלקה השני של החוברת עוסק בסוגיית התוקף במחקר, ובכלל זה מחקרי הערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות. נסקרים ההיבטים השונים של תוקף במחקר כמותי, במחקר איכותני ובמחקר בשיטות מעורבות (יצחק פרידמן) .

מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

ההנחיות המוצעות במאמר מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה…" (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה (Maryellen Weimer).

המאמר מתייחס להערכת ביצוע באמצעות פעילויות ופרויקטים ככלי להערכת מיומנויות בנלמדו על ידי התלמידים. המאמר מתאר שלושה בתי ספר שמשתמים בהערכת ביצוע ככלי להעריך את הידע ואת המיומנויות שרכשו תלמידיהם במהלך הלימוד (Roberta Furger, 2012).