שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 335 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    במאמר זה מבקש המחבר להציע כמה רעיונות הנוגעים להוראת שיטות מחקר איכותניות ומבטאים הפריה מתחום רחוק לכאורה שאינו דיסציפלינה אקדמית: אמנות הגנה עצמית יפנית מסורתית ששמה איקידו. מחבר המאמר מתייחס למכנה המשותף בין הוראת שיטות מחקר איכותניות ובין השימוש בהן (עריכת מחקר איכותני). הוא דן במושג הידע בפרדיגמה האיכותנית ומציע שהדרך הדיאלוגית והחווייתית-רגשית שבה אנו מלמדים ובמסגרתה אנו חולקים ידע עם הסטודנטים, מניה וביה דוחה גישות מונולוגיות וסמכותניות לידע: בהוראה ובשדה המחקר גם יחד ( חיים נוי).

  • לינק

    ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

  • לינק

    במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).

  • לינק

    צילום הרצאה מרתקת ,שנתן המורה והמחנך אביב צמח ,בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות הדינאמית והחדשנית שלו עם מודל הכיתה ההפוכה: דגם ללמידה פעילה של תלמידים הלומדים בעצמם את התכנים ע"י יצירת סרטוני וידאו ( אביב צמח) .

  • לינק

    בפרוץ השנה החדשה אני מתכבד להציג בפני ציבור המורים להיסטוריה אתר חדש העוסק בהוראת היסטוריה. עיקרי החומרים המופיעים באתר קשורים לאסטרטגיות הוראה המפעילות חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים. לכל האסטרטגיות מתלוות דוגמאות ורעיונות מגוונים ורקע תאורטי ( גדי ראונר) .

  • לינק

    בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

  • לינק

    למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .

  • לינק

    בשני העשורים האחרונים, ההכשרה של מומחי LIS-Librarian Information System לערוך מחקר אמין גם נבחנה וגם אומצה על ידי מגוון מלומדים בתחום זה. המסקנה של מחקרים אלה היתה, שיש מיעוט של קורסים, מחקרים והזדמנויות לסטודנטים למידענות לקחת חלק במחקרי שדה מקוריים. פועל יוצא מכך הוא שקיים צורך מתבקש בשיפורים בשיטות מחקר חינוכיות במסלול ההכשרה של סטודנטים במסלול הלימודים. הסמינר המתקדם, מחקר בפעולה, המתואר במאמר זה, הוא נסיון לצייד את הסטודנט למידענות גם בתיאוריה וגם בהתנסות עצמית בשיטות מחקר ( Evans, Abigail , Dresang, Eliza , Campana, Katie, Feldman, Erika).

  • סיכום

    טענת מחברת המאמר היא כי המורה להיסטוריה מתמודד עם דילמות אפיסטמולוגיות ופדגוגיות-דידקטיות מורכבות ביותר, וכדי שיוכל לטפל בהן ביעילות הוא מחויב להבינן לעומק; וכן כי תלמידים ימצאו עניין בלימוד היסטוריה אם השיעור יצליח לגבש אצלם תודעה היסטורית פעילה. לשם כך נחוץ מודל הוראה שיצליח ליצור התאמה מסוימת בין החשיבה הקוריקולרית של המורה לחשיבותו של ההיסטוריון. פדגוגיה של הוראת היסטוריה במתווה הקונסטרוקטיביסטי עשויה לתת תשובה חלקית לבעיה זו ( אסתר יוגב).

  • לינק

    בבית הספר "רמב"ם" בנתניה קוטפים את פֵּרותיה של שיטה ייחודית להוראת קריאה שפיתחה לוסי קולקינס מאוניברסיטת קולומביה. תרצה טרבלסי, מנהלת בית הספר: "המודל הזה אינו עוד תכנית, אלא תהליך שמשפיע על כל צורת העבודה בבית הספר" ( נאוה דקל).

  • תקציר

    המאמר הנדון מתאר קורס ניסיוני בהוראת מקרא על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית, שהתקיים במכללת סמינר הקיבוצים בשנת תשס"ג. תכנית הקורס גובשה עבור קבוצת סטודנטים מן המסלול לחינוך דמוקרטי, מסלול שבו מתעתדים הלומדים מלכתחילה להכשיר עצמם להוראה בדרכים חלופיות. העקרונות המשותפים לחינוך הדמוקרטי ולשיטות ההוראה-למידה הקונסטרוקטיביסטיות היו ברורים למדי: צמצום ההגמוניה של המורה כמי ששולט במידה רבה על חומר הלימוד ועל מהלך השיעור, העברת האחריות ללומד, התביעה לרלוונטיות, עידוד של פעילות גומלין בין תלמידים, הוראה בין-תחומית, משוב שאינו שיפוטי וכדומה ( שולה קשת).

  • לינק

    מודל ה"כיתה ההפוכה" תופס תאוצה בכיתות סביב העולם. נאמר ונכתב הרבה על התועלת והיתרונות של הכיתה ההפוכה במהלך השנה, לכן במהלך שלושת השבועות האחרונים של בית הספר החליט המחבר להתנסות עם מודל הוראה זה ולהפוך את כיתת המתמטיקה שלו. באמצעות אפליקציית Explain Everything באייפד שלו, הוא יצר סדרה של סרטונים שהתלמידים צפו בהם לפני הגעתם לבית הספר. בכיתה התאפשר לו לנצל את זמן ההוראה העודף ואת ההתרגשות שלהם לשתף את הידע שהם קיבלו מצפייה בסרטונים שהוא יצר, והוא ניסה למשוך את תלמידיו למשימות מתמטיות בסדר גבוה ( Nikolaos Chatzopoulos).

  • תקציר

    בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    המחבר מתייחס למאפיינים של מורים אפקטיביים וטוען כי מורים נהדרים ואפקטיביים אינם מלמדים, אלא מספקים לתלמידיהם התנסות חווייתית בלמידה. מורים אפקטיביים גורמים לתלמידים ללמוד בעצמם (Ben Johnson, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של גישת הוראה דיפרנציאלית ללימוד סטודנטים בשנה שניה הלומדים קורס לתואר ראשון, במסגרת תכנית הלימודים במוסד להשכלת מבוגרים. פרחי הוראה הם במגוון רחב של תחומי עניין, התנסויות, נסיבות אישיות, והעדפות לימוד. 434 סטודנטים משני קמפוסים לחינוך, השתתפו בקורס שנמשך סמסטר. מחצית הסטודנטים התנסו בתכנית לימודים דיפרנציאלית בעוד שהיתר נחשפו לגישת הוראה כלל כיתתית ( Joseph, S., Thomas, M., Simonette, G., & Ramsook ) .

  • לינק

    מטרת קובץ המאמרים הנוכחי היא לדון ביתרונות ובחסרונות של הגישה הקונסטרוקטיביסטית ובהשלכותיה על הוראה ולמידה. בימים אלה, שבהם אין חולק הן על מצבם העגום של בתי הספר ומוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והן על חשיבותו של החינוך כמשאב לאומי ראשון במעלה, יש צורך תמידי בחיפוש אחר סביבות למידה המעודדות חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות. הספר מציג בפני קוראיו קשת רחבה של דוגמאות ויישומים של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחומי דעת שונים, שהמשותף לכולם הוא חתירה לקראת הוראה פעילה ולמידה משמעותית ( ציפי ליבמן).

  • תקציר

    מטרת המחקר הינה ליבון המשמעויות החינוכיות של ההפרדה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כאשר במקביל למעבר המוסדי חל גם שינוי מלמידה חדשנית לא-פרונטאלית בבית הספר היסודי ללמידה מסורתית-פרונטאלית בחטיבת הביניים. שיטת המחקר: נבחנו תפיסת האקלים, החרדה, הדימוי עצמי וההישגים הלימודיים בקרב 424 תלמידים מכיתה ו' עד כיתה ח', שעברו מ-13 בתי ספר יסודיים המתאפיינים בשיטות למידה שונות ל-6 חטיבות ביניים המתאפיינות בשימוש בשיטות למידה מסורתיות ( הילית פינקלשטיין, יוסף קליין, חנה שחר) .

  • לינק

    תהליך מיכא"ל מוכיח, שניתן ליצור מסגרת לימוד קבוצתית, שבה עיקר הלימוד של הפרט מבוסס על למידה עצמית ועצמאית. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בלימודים חשוב ביותר לרכוש הרגלי למידה נכונים ויעילים. שיטת מיכא"ל מונחית ע"י אקדמאים/סטודנטים מצטיינים מתחומים שונים, שעברו תהליכי מיון והכשרה יחודיים. המועמדים עוברים תהליך מיון ארוך וקפדני, הכולל מספר שלבים, ובמסגרתו נבחרת קבוצת מועמדים מקרב אלפי הפונים. שלבי המיון כוללים סדנאות מיון, ראיונות אישיים ומבחני אישיות. תהליך המיון אורך מספר חודשים. מיכא"ל (ראשי תיבות: "מיצוי כישורים אישיים למצוינות") היא משנה קיומית-חברתית ושיטה חינוכית שפותחה בישראל בידי יובל אלוני, מני ברזילאי ואחרים

  • לינק

    במסגרת קבוצת מיקוד של מספר מורים (מקבוצת הפיתוח של Mindcet) אשר עוסקים או מתעניינים במודל "הכיתה ההפוכה", קיימו כמה מורים תהליך למידה בן מספר שלבים, בו ניסו להעמיק את ההבנה של המודל, לבחון אותו (מניסיונם של אחרים ומניסיונם הם), להתמודד באומץ עם קשיים ובעיות, וגם להציע פתרונות יצירתיים ( אביב צמח) .

  • לינק

    כדי ליצור סביבת לימוד מתאימה למאה ה-21 לא מספיק להכניס טאבלטים לכיתות – צריך להעמיד את התלמיד במרכז ? ישראל צריכה לעודד חברות היי־טק לבוא לבתי ספר ולפתח עם התלמידים אפליקציות וסוגים חדשים של טכנולוגיה. "יש להתחיל בשינוי תהליך הלימוד, לשנות את תפקיד התלמיד ולהכניס סוגים חדשים של פדגוגיה, ורק אז לחשוב כיצד להשתמש בטכנולוגיה לצרכים אלה". בסביבת הלימוד החדשה, אומר ברייקספיר, התלמיד יהיה המנוע של תהליך הלמידה. "יש לתת לתלמידים יותר בעלות על חינוכם, יותר בחירה", הוא אומר. הצד השני של המטבע הוא המורים. "כאן דרוש סוג חדש של פדגוגיה ( רונית דומקה).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין