שביעות רצון
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 21 ל-33
  • לינק

    מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).

  • לינק

    עולם התקשוב והאינטרנט הגביר את המשוב הכתוב של מורים לעבודות ולמטלות של תלמידים , אך מבחינה דידקטית יש למשוב הקולי חשיבות רבה יותר ויש להחזיר אותו לקדמת הבימה של המורה ולאינטראקציה עם התלמידים. במחקר שנעשה על-ידי Sloan Consortium, המשוב הקולי של המורה התקבל בצורה חיובית מאוד מצד התלמידים. בנוסף, לפי סקר התלמידים הלאומי (National Student Survey (HEFCE, 2007), משוב שניתן לתלמידים על-ידי מדריכים ומעריכים משפיע על שביעות הרצון של התלמידים (Nancy rubin).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מתארים תכנון, פיתוח ובחינה של שני קורסים מקוונים שיישמו גישה חדשנית לסיפור סיפורים לתכנון למידה, כולל נתונים לגבי הערכת ההכשרה ברמה 1 וברמה 2 שנאספו מיותר מ-100 מחנכים שסיימו את שני הקורסים בתקופה של תשעה חודשים. התיאורים של התהליך השיטתי מתארים כיצד הערכת הצרכים, ניתוח המשימה, ושיטת StoryLearnTM הייחודית יושמו כדי לתכנן ולפתח את שני הקורסים(Hirumi, A., Sivo, S. & Pounds, K.).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק קשר בין תפישות אתיות ועמדות (צדק ארגוני ומחויבות ארגונית) ביחס לבתי הספר של מורים ומורות לבין כוונותיהם לעזוב את העבודה. המחקר התמקד בשני תת-תחומים: א) צדק חלוקתי (distributive) המתייחס להוגנות של תוצאות(גמולים, קידום) המשפיעות על עובדים;ב) צדק נוהלי (procedural ) המתאר הוגנות של נהלים שבאמצעותם מחליטים על התוצאות הנ"ל. ממצאי המחקר – המחקר מרחיב את הידע על כוונות לעזוב את העבודה מתוך בחינה של ההבדלים בין מורים ומורות בהיבט של הדרך בה הם תופסים צדק חלוקתי ונוהלי בבית הספר, ומתוך בחינת התפקיד המתווך של מחויבות אפקטיבית או נורמטיבית של מורים ומורות לבית הספר. מן המחקר עולה שלא ניתן להתעלם מן ההבדלים הקיימים בנושא זה בין מורים לבין מורות בישראל. הממצאים תומכים ברעיון שלמורים ולמורות יש מערכות שונות של ציפיות ביחס לתחומי האחריות שלהם בעבודה . הדבר משפיע באורח שונה על כוונות העזיבה שלהם את בית הספר ( Shapira-Lishchinsky, L ).

  • סיכום

    מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

  • סיכום

    המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)

  • תקציר

    מחקר הערכה המתמקד בהשוואה של 271 בוגרי אורנים בשנים 1996-2002 ל-253 סטודנטים שנה ד', במטרה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה, וכן לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים. בין הממצאים: הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים בהשוואה לבוגרים; קיימת שביעות רצון גבוהה, הן של הבוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם; מרבית מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה ורואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם; ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד; מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה (לילך לב-ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

  • תקציר

    מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).

  • תקציר

    המחקר מתמקד בשאלה כיצד מעריכים בוגרים וסטודנטים בפועל במכללת אורנים את ההכשרה שקיבלו במכללה. שאלה נוספת שנבחנה בדקה את מידת שילובם במקצוע ההוראה של הבוגרים, את תרומת ההכשרה להצלחתם במקצוע ואת תפיסתם את מהות מקצוע ההוראה. (לילך לב ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

  • תקציר

    המחקר המתואר בעבודה זו עוסק בהשקפותיהם של מורי-המורים המלמדים את דיסציפלינות המדעים במסלול הכשרת המורים לבית הספר היסודי במכללות לחינוך, ביחס לתפקידם במכללה. (לאה אקשטיין)

  • סיכום

    מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין