-
סיכום
מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).
-
לינק
קובעי המדיניות החינוכית ברחבי העולם מסכימים באופן כללי כי הגברת יכולתם של המורים לשפר את איכות הלימוד של תלמידיהם – ושמנהיגי בית הספר צריכים גם הם לסייע במאמץ זה – מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר למען שיפור הישגי התלמידים. בניסיון לאתר את הדרכים הטובות ביותר לשיפור תפקודו של המורה, חברו Alliance (Alliance for Excellent Education) ו- SCOPE (Stanford Center for Opportunity Policy in Education) לפרויקט בו נבחנו מערכות חינוך שונות מרחבי העולם. מערכות החינוך שנבחנו במאמר זה נבחרו בשל היותן מצטיינות בתהליכי הגיוס, הכשרה, פיתוח מקצועי של מורים ופיתוח מנהיגות חינוכית. מטרת הפרויקט הנוכחי איננה איתור מדיניות זו או אחרת אשר יש לייבאה בשלמותה, אלא הפקת לקחים שניתן ליישמם בקונטקסט של מערכת החינוך בארצות הברית ( Rothman, Robert and Linda Darling-Hammond).
-
לינק
המילה האחרונה בתחומי ההוראה כיום בקנדה קשורה למושג Brain-based teaching ומתפרסמים דיווחים על הענות מורים לתחום הוראה מונחית זו . המורים קשורים גם להתמחות חדשה באוניברסיטה במסגרת תואר שני בתחום ההוראה הקוגניטיבית הזו, התמחות המופיעה בשם Brain-based teaching . לא מדובר ביציקת פעילויות חשיבה לשמה בבתי ספר יסודיים אלא בשילוב מושכל שלהם בפעילות מתוקשבות שונות בכיתה , כגון כתיבת בלוגים ע"י תלמידים בכיתות בביה"ס יסוד, כאשר תלמידים צריכים לא רק להביע את עצמם אלא לפתח מודעות לפעולות חשיבה שהם צריכים לשלב בכתיבתם ובהצגת הנושאים. טיפוח המודעות המטאקוגניטיבית בקרב תלמידי הכיתה לצורך להפעיל תהליך חשיבה מועברת ע"י המורים בהמחשת פעילות המוח, באמצעות פוסטרים , ותמונות . אח"כ התלמידים צריכים גם לבטא ולהמחיש בייצוגים ויזואליים קשרים שונים שהם טוו בין תופעות עליהם הם כותבים. יצירת המודעות אצל התלמידים להפעלה קוגניטיבית במהלך הלמידה היא הבסיס העיקרי לשיטת הוראה ייחודית זו המכונה כיום Brain-based teaching . במסגרת הלמידה בכיתה המורים אינם רק מעבירים תוכן אלא מלמדים את התלמידים כיצד ללמוד בשיטות פירוק , ארגון החומר והמחשה עצמיות יעילות .
-
לינק
המאמר מתאר חקר מקרה של התנסות סטודנטים להוראה בקנדה בהוראה מקוונת. המטרה הייתה לאפשר לסטודנטים להוראה להתמקד ביצירה מקוונת, כלומר , בהפקת פרויקטים מתוקשבים בהם יוכלו לייצג את הידע הפדגוגי שצברו בלימודיהם. גישה זו נמצאה מועילה ומושכלת יותר מאשר הגישה הקודמת של דיונים מקוונים בפורומים מתוקשבים. ההתנסות הפעילה של הסטודנטים להוראה בפרויקטים מתוקשבים להוראה ולמידה יצרה מעורבות גבוהה יותר מאשר הגישות הקודמות של דיונים מקוונים . ההתנסות של הסטודנטים ביישומים מקוונים שונים העניקה להם ניסיון וביטחון בהתמודדות עם הכנת והפקת שיעורים מתוקשבים לתלמידים בהשוואה לגישות הפאסיביות הקודמות ( Duncan, Heather E.; Barnett, John ).
-
לינק
הרפורמה החינוכית המתוכננת במחוז אלברטה בקנדה ( 2200 בתי ספר) הושגה בזכות הסכמה בין משרד החינוך שם וארגוני המורים והיא מעידה על כיוון מעניין: צמצום מעורבות המדינה בדרישות החינוכיות הפרטניות והרחבת האוטונומיה של המורים. במוקד השינוי הדגשת תהליכי הלמידה ולא ההוראה. כלומר, מתן דגש יותר לפיתוח מיומנויות בכל תחום דעת על חשבון הפחת הדרישות לתכנים. המטרה להעצים תהליכי למידה בבתי ספר שמפתחים את מיומנויות וכישורי התלמידים, כאשר רכישת הידע תעשה ע"י פיתוח ושיכלול מיומנויות התלמידים. שינוי נוסף הוא הכרה בכך שמורים, כמו רופאים ועורכי דין צריכים לקבל את ההסמכה וההרשאה המקצועית שלהם ע"י אנשי המקצוע ולא בהכרח ע"י המדינה. הרכיב השלישי ברפורמה המתוכננת במחוז אלברטה הוא העמקת השימוש בטכנולוגיה חינוכית ומחשבים ללמידה בבתי הספר . לצורך כך ישקיע משרד החינוך הקנדי כ2 מיליארד דולר בתוכניות תקשוב בחינוך בבתי הספר באלברטה.
-
לינק
התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה " "Literacy with ICT Across the Curriculum- שימוש של התלמידים ב ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. מטרה זו מפורטת לשלושה יעדים:יעד קוגניטיבי לפתח אצל התלמיד חשיבה ביקורתית;יעד אפקטיבי לחנך להתנהגות אתית ולאחריות;יעד אינסטרומנטאלי להקנות מיומנויות ICT.התוכנית פותחה בשנים 2004 – 2005, ויישומה החל בשנת 2006.
-
לינק
האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .
-
לינק
במציאות הסטנדרטית והנורמטיבית של מבחני הערכה לאומיים ובינלאומיים כגון המיצ"ב או PISA בולטת לטובה היוזמה הקנדית האחרונה לחקור ולהעריך את תהליכי הלמידה בבתי הספר בגישה פחות סטנדרטית ויותר אמיתית. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם השנה גורמי החינוך בקנדה נקראת What did you do in school today? והיא נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה.
-
סיכום
בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)
-
סיכום
המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים הייחודים של תכנית ההתמחות בהוראה במחוז אונטריו בקנדה שהחלה בשנת 2005. הקנדים למדו מתוכניות ההתמחות של מורים מתחילים בארה"ב, הפיקו לקים וניסו לבנות תכנית יותר מאוזנת ויותר יעילה. הנדבכים העיקריים של התכנית הקנדית הם הנחייה רציפה, פיתוח מקצועי של פרחי ההוראה והערכת יכולות הוראה מעשיות בכל שלב ושלב. בגיבוש התכנית והפעלתה משתפים פעולה מכללת אונטריו להכשרת מורים וגורמי ההסמכה לרישוי להוראה מטעם מחוז אונטריו (Larry A. Glassford, Geri Salinitri)
-
לינק
מזה כ8 שנים וביתר שאת מאז כניסתה של JANET ECKER כשרת החינוך ב1999 עוברת מערכת החינוך של אונטריו, קנדה רפורמה מהותית. הרפורמה היא בעלת השפעה על תחומים מגוונים במערכת החינוך ועל צרכני המערכת כולה (הורים, תלמידים, מורים). עיקרי הרפורמה נסובים על: רפורמה באיכות ובהתמקצעות המורים, רפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, רפורמה במבני המעבר של הכיתות השונות ורפורמה במימון בתי הספר והאוניברסיטאות (שרה צוובנר)
- 1
- 2