קליטת מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 31 פריטים
פריטים מ- 21 ל-31
  • לינק

    המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

  • סיכום

    מטרת המאמר היא לתאר תוכניות איכותיות של קליטת מורים מתחילים השייכות ל"גל הרביעי" (כנ"ל) של תוכניות בארצות הברית. המאמר כולל את ההבנות שעלו מניתוח התוכניות, כולל הדרכים שבהן הותוו ואורגנו תוכניות אלה, דרכי הכשרת החונכים, התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של המורים המתחילים לאורך שלוש שנות ההוראה הראשונות. לדעת הכותבים נדרשים מחקרים אמפיריים נוספים כדי ללמוד על השפעות תוכניות הקליטה על המורים המתחילים ועל השיגי תלמידיהם. (Wood, A.L., Stanulis, R.N.)

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)

  • מאמר מלא

    עיקרי הדיון בכנס המרחב הפתוח של משרד החינוך במאי 2008 בנושא של תפיסת הסטאג' וליווי המורה בשנתו הראשונה. במיפגש העלו מנהלי בתי ספר את קשיי ההתמודדות שלהם עם קליטת המורים המתחילים וההיערכות הנדרשת שלהם לנושא. כמו כן הועלו רעיונות שונים לשיפור המצב הקיים של תמיכה במורים החדשים. המנהלות והרכזות שהשתתפו במיפגש הציגו מודלים מעניינים לתמיכה וצמיחה של מורים חדשים כדרך התמודדות ייחודית שלהן להתמודדות עם המצב הבעייתי וטעון השיפור של קליטת מורים חדשים בבתי הספר. חלק מן הטענות היו שאין קשר בין המד"פיות ( מדריכות פדגוגיות ) לבין בתי הספר בהן מתנסות הסטאז'ריות.

  • סיכום

    מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).

  • סיכום

    מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)

  • סיכום

    אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

  • סיכום

    מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שמטרתו הייתה לברר את הצורך בהערכה אמפירית של השפעות של קליטה על נשירת מורים מתחילים או שינויים בעבודתם(מעבר לבית ספר אחר). שלב הקליטה שונה משלב ההכשרה המתייחס להכשרה ולהכנה של מועמדים לפני ההעסקה ומשלב ההתפתחות המקצועית המתייחס להכשרה תקופתית, משדרגת ונוספת תוך כדי עבודה. תיאורטית שלב הקליטה אינו הכשרה נוספת והוא מתוכנן עבור אלה שסיימו את ההכשרה הבסיסית. תוכניות הקליטה נתפסות כגשר, המאשר להתנסות המעשית להפוך להוראה

  • סיכום

    כותבי המאמר נשענים על נתונים מעבודתם של תשעה מורים חונכים בתשעה בתי ספר תיכוניים וחוקרים את ההיבטים הריגושיים של חונכות. החונכים, היוצאים מנקודת מבט של פרופסיונליות "קרה", מסתירים מהמתמחים את האינטנסיביות והמורכבות של עבודתם כחונכים. מחברי המאמר טוענים שכדי להביא את החונכות למיטבה, הכרת קשיים אלה היא חלק ממעורבותם של המתמחים בשיחות העשירות על הוראה ולמידה. (Bullough JR, R.V, Draper, R.J)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין