למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של הפלטפורמות ללמידה מתוקשבת כגון Moodle ופלטפורמות אחרות תורמת , אמנם, רבות ליעילות הלמידה המתוקשבת , אך המרכיב של נוכחות המרצה/מורה בקורס הוא הרבה יותר משמעותי להצלחת הלמידה המקוונת. המאמר מדגים את חשיבות הנוכחות של המרצה בקורס המקוון , יצירת סגנון ההוראה הברור שלו והאישיות שלו , לרבות המאפיינים החברתיים שהוא יוצק בתהליכי הלמידה המתוקשבים. המרצה המקוון , חייב , על כן, להכיר , היטב את אוכלוסיית הסטודנטים על מנת ליצור מעורבות שלהם בלמידה המתוקשבת. שום מערכת טכנולוגית הכי משוכללת בעולם לא תיצור מעורבות של הלומדים ללא אסטרטגיה מכוונת של המרצה והאישיות שלו ( Kelly, Rob ) .

בתי ספר וירטואליים נבדלים מבתי ספר רגילים בממד של למידה מתוקשבת שאינה תלויה במיקום פיזי וגם במנגנון המאפשר רציפות של שידור וקליטת מערכי הלמידה המתוקשבים באינטרנט ואינטראקציה. מאז שנת 2009 ניכרת פעילות אינטנסיבית של בתי ספר תיכוניים וירטואליים בארה"ב ובקנדה ההולכים ומתרחבים. עפ"י הערכות שונות פועלים בארה"ב ובקנדה (כולל אוסטרליה) מעל 500 בתי ספר תיכוניים וירטואליים העונים על שני המאפיינים הנ"ל. מדובר בהתרחבות משמעותית ביותר מהיקף של 170 בתי ספר תיכוניים וירטואליים שהיו קיימים בשנת 2007 (עמי סלנט).

אם חשבתם שתוכלו לנוח קצת מ"מתקפת" הקורסים המקוונים עתירי המשתתפים בארה"ב מסוג MOOC אז טעות בידכם. עתה מתחיל להתפתח דגם של קורס מקוון מסוג MOOC שהוא סינכרוני במהותו. עדיין לומדים בקורסים מקוון זה אלפי סטודנטים המשתתפים בזמן אמיתי בקורס באמצעות כלים דיגיטליים בזמן אמיתי המחוברים לפלטפורמה של MOCC. מבחינת המרצה זה נשמע , אולי , כמו ללמד באצטדיון כדורגל עם אלפי אנשים. הדגם החדש של הקורסים המקוונים נקרא Synchronous Massive Online Course -SMOC ואוניברסיטת טקסס היוקרתית באוסטין היא הראשונה בעולם ליישם מודל חדשני זה של קורס מקוון רב-משתתפים.

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).

בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .

המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

אבן היסוד של Moodle נשען על תיאוריית הקונסטרוקטיביזם-חברתית, והמוטו שמלווה את הפיתוח הינו "אנו לומדים מתוך עשייה"; לכתוב בפורום, להוסיף מונחים במילוני מונחים, לצרף ידיעות בבלוג, לשתף פעולה בויקי, כלומר תפיסת העולם מאחורי הפיתוח של Moodle הינו שלמידה מתרחשת מתוך עשייה חברתית. ראוי לציין שעקרונות אלה מלווים את הפיתוח של כלי ה-Moodle עצמו . המערכת אכן מאפשרת יצירה והתנסות בתהליכי למידה יוצאי דופן. יצירה של פעילויות המטפחות למידת עמיתים, תקשורת ושיתוף ( רותי סלומון) .

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

סטיבן דאוונס , מגדולי מומחי התקשוב בקנדה ובארה"ב מסביר , בסרט וידאו קצר מחודש יולי 2012 , את העקרונות המנחים של סביבת למידה מתואמת אישית (PLE ) מול סביבה למידה מתוקשבת מסוג LMS . בסביבת למידה מתואמת אישית (PLE ( , המידע עם כל הנגזרות שלו שייך ללומד ולא למערכת המתוקשבת. הלומד עובר לפי בחירתו למערכות למידה אחרות עם בסיס המידע שלו ללא תלות במערכת ארגונית או מערכתLMS כזו או אחרת. במערכת PLE הלומד יכול להתחבר להיכן שיחפוץ ולכל סביבה מתוקשבת ללא אילוצי הפלטפורמה המתוקשבת הספציפית או הארגונית.

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

מאמר זה חוקר כיצד סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה משתתפים בסמינרים מקוונים ומדוע הם משתתפים בדרכים מסוימות(Hrastinski, S., & Jaldemark, J., 2012).

אם אתם מתכננים בעתיד כמורים או מרצים להעביר קורסים מתוקשבים בעולם ומחפשים כלים מתוקשבים יעילים , אז כדאי , לדעת סטיפן דוואנס ( מבכירי מומחי התקשוב בעולם) לעשות שימוש בפלטפורמה הנקראת LearnItLiveהמציעה מערכת משולבת של כלים באנגלית להעברה יעילה של למידה מרחוק. מערכת הניהול של LearnItLive מאפשרת , שיווק , הפצה ורישום לקורסים המתוקשבים כולל מודל לצבירת הכנסות , כלומר לחיוב כספי של אותם לומדים בעולם המבקשים להירשם לקורס המקוון שלכם ( Stephen Downes).

סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .