ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

במצגת מוצג מודל לעיצוב קורסים נתמכי רשת המעודדים למידה משמעותית בכיתה רבת משתתפים (דוגמא מקורס פילוסופיה חינוכית נתמך על ידי אתר מתוקשב של Highlearn). המצגת המרתקת של יעל קלי, מן המחלקה להוראת המדעים בטכניון עוסקת בנושאים הבאים: מהי למידה משמעותית, ומדוע קשה ליישמה? – המחקר החינוכי בעשורים האחרונים . מודל תקשוב הקורס "פילוסופיה חינוכית". מודל פעילויות ג'יגסו, דוגמא לפעילות ג'יגסו חצי מתוקשבת. שימוש בפורום כיומן רפלקטיבי, פורומים תלת-קבוצתיים להצגת פרויקטים, כיצד משתפים ממצאים של פרוייקטים קבוצתיים בכיתה רבת משתמשים? הצגת פרוייקטים בכיתה – קושי בהפעלה בכיתה גדולה. דוגמאות לפעילות של בניית מאגר משותף, פורומים מקבילים בנושאים משלימים, דוגמא לתבנית של דיון פורה, הערכת עמיתים מתוקשבת (של תוצר בלתי מתוקשב), סיכום והרהורים.

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

קיימים סוגים שונים של קהיליות מקוונות המוקמות מסיבות שונות, לדוגמא: קהילות של מטרות – קהילה המאגדת בתוכה אנשים השותפים לתהליך מסויים או הרוצים להשיג מטרה דומה. קהילות של מקצוע – אלה הן קבוצות של אנשים השייכים לאותו מקצוע, מצב או מעמד. קהילות כאלה עשויות לרכז לאתר אחד מידע מקצועי רב ובמה להחלפת דעות וידע בין רופאים לדוגמא. קהילות של תנאים – קהילות אלה דומות לקהילות המקצוע, אלא שהן מקודמות על בסיס עמדות, תנאים או ניסיון חיים. למשל נוער מתבגר, סובלים מסרטן, אוהדי מכבי חיפה וכדומה. קהילות של אינטרסים – אלה הן התאגדויות של אנשים בעלי אינטרס או שאיפה משותפים, כמו למשל פעילים למען סביבה ירוקה, חובבי מוסיקה וכדומה. התפתחות עצמית – חברי הקהילה יוצרים תכנים לאתר, משפיעים על גידולו וקובעים את התפתחותו. המבקרים באתר הקהילתי הזה צריכים לחוש בנוכחות של אחרים שביקרו בו, או חשופים אליו עכשיו, ולראות את תוצאות השתתפותם בגידולו של האתר. מהלך זה מציין את ההבדל בין "אתרי חוברת" (בהם התקשורת אינה ישירה), לבין אתרים בשלים עם קהילה יציבה. למשל, Amazon.com בונה ספריית ביקורת ספרים של משתמשיה, ו- Ebay מבקשת מהמשתמשים לדרג קונים ומוכרים, ולספק את המידע לתועלת משתמשים עתידיים. (עמיקם פרץ)

מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).