ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

המאמר מציג סביבת למידה מתוקשבת, המשולבת בקורס פנים אל פנים, ורותמת את טכנולוגיית ההיפר-מדיה לשירות הלמידה בהתאם לעקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית. המאמר מציג את השיקולים ואת העקרונות שהנחו בבחירה המדיום, בבחירה בעיר כיסוד המארגן ובעיצוב הסביבה על כל מרכיביה. המאמר מוצג באתר "קיוונים" ומאפשר התנסות אינטראקטיבית במפה הדינמית של "העיר" (מנוחה בירנבוים, אלחנן גזית)

המחקר מדגים ומנתח את "שיחנט"-מסגרת מקוונת של קהילת מורי מורים הלומדים במשותף, במשך שנת לימודים. מטרות המחקר היו בחינת המרכיבים שקידמו קבוצה של מורי מורים לקראת יצירה של קהילה לומדת וחקר של אפיוני השיח המקוון של קבוצת מורי המורים ושל תרומתו ללמידה. נעשה מעקב מתועד אחר הפעילות המקוונת של הקהילה, ראיונות עם מנחי הפעילות וניתוח המכתבים שהגיעו לפורום. נמצא כי שליש מההיגדים בשיח עסקו בשיתוף אחרים במידע, ושני שליש עסקו בניתוח ביקורתי של המידע. כמו כן אותרו שלושה תפקידי מרכזיים של מנחי השיח המקוון: מנהיג אינטלקטואלי, מארגן השיח ומדריך בטכנולוגיית המחשוב והתקשוב. המחברים ממליצים לראות בנוכחות החברתית ממד מרכזי בפיתוח הקהילה הלומדת, לתת לו מקום מרכזי בשיח של מנחי הדיון ולעודד את קיומו בשיח של חברי הקהילה, להשתמש במנגנון לאיתור השתתפות-צופה של הנכנסים לפורום אך אינם כותבים בו, כדי שמנחי הפורום יתוודעו לעניין שמגלים המשתתפים בדיונים, וכן לאפשר גם למשתתפים להנחות בפועל את דיוני הפורום. (מחברים: לאה קוזמינסקי, אולז'ן גולדשטיין וסימקה מרגה)

בביה"ס "צאלים" באילת פותחה פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת. הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי. הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של "גאוות יחידה", לצמיחה אישית, חברתית , ועוד . כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

ניצנים ראשונים של התארגנויות מורים לקהילות מתוקשבות מבוססת WEB 2.00 כבר נראים בעולם. כך לדוגמא, הקים Steve Hargadon את הקהילה השיתופית הבינלאומית Classroom 2.0 לחילופי מידע בין מורים בעולם תוך כדי יצירת קשרים חברתיים בין המורים המדווחים באתר השיתופי אם באמצעות בלוגים ואם באמצעות תיעוד במאגר הויקי השיתופי הקשור לאתר בינלאומי זה. המורים החברים באתר השיתופי Classroom 2.0 הם מורים המנסים לפרוץ דרכים חדשות בתחומי התקשוב החינוכי והפדגוגיה המתוקשבת לרבות דיווח על פרויקטים מתוקשבים שהם מפעילים בכיתות הלימוד שלהם.

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לבסס פעילות רפלקטיבית של קהילה לומדת מקצועית של קהילת מורים למדעים ולטכנולוגיה הקשורה להכשרת מורים בטקסס. הממצאים העלו כי מרבית המשתתפים בניסוי הכירו בערך של כתיבת בלוגים כפעילות מגבשת להעברת ידע ולשיתוף ידע ורעיונות פדגוגיים בין חברי הקהילה והפנימו את החשיבות של כתיבת בלוגים כחלק מהרפלקציה שלהם. מצד שני, נמצא כי הקשיים העיקריים בהטמעת פרויקט כתיבת הבלוגים בגיבוש הקהילה המקצועית היו כרוכים בנטל של הזמן וההתמודדות הטכנולוגית עם יישום הבלוג. (Loving, C. C., Schroeder, C., Kang, R., Shimek, C., & Herbert, B)