בהרצאה זו , שהוצגה בכנס מו"ח 2005 ,מתואר מחקר שבדק כיצד תלמידים במכללה להכשרת מורים מעריכים למידה מקוונת במוסד אקדמי. המחקר נערך בקרב סטודנטים הלומדים בקורס של שנה ד', לאחר למידה של נושאים דידקטיים ורובם מורים בפועל. הקורס עוסק במודלים שונים של למידה מרחוק, ואיפשר ללומדים להכיר שילוב מערכות למידה מרחוק בהוראה ובלמידה. הקורס הועבר בלמידה מרחוק (פרט לשלושה מפגשי פנים אל פנים). הלומדים התבקשו (בתחילת הקורס) להעריך קורס מתוקשב על פי קריטריונים המופיעים בעבודתו של זילר (2003), והתבקשו שוב להעריך קורס מתוקשב על פי אותם קריטריונים כאחת ממטלות הסיום של הקורס (קליין רונית, תירוש חיים )

מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)

המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומתן של מתכונות כתיבה לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. במושג "מתכונות כתיבה" הכוונה לצורות כתיבה נרטיביות. בעבודה זו נעשה שימוש בשתי מתכונות כתיבה עיקריות: מתכונת של סיפורים ומתכונת של מכתבים. מטרת המחקר עולה בקנה אחד עם הגישה הנרטיבית ועם הכיוון של "מן הניסיון המעשי אל התיאוריה" המיוצג בה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד באה לידי ביטוי תרומתן של מתכונות כתיבה שונות לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. (דרורה פריצקר)

מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על השפעתו הפוטנציאלית של מיסוד לימודים אינטנסיביים של אנגלית כשפה זרה שנייה לצורך יעדים לימודיים ייחודיים. (שרה פיינגולד)

במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)

זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם. (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, מוחמד חוגיראת)

המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

בשנים האחרונות, בזכות סיוע כלכלי ופיתוח שירותי תמיכה עבור סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה (חוכ"ש) החלו שערי המוסדות להשכלה גבוהה להיפתח אט אט עבורם. מחקר זה ביקש לבדוק מה הם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבהם נתקלים סטודנטים חוכ"ש ואילו דרכים פיתחו סטודנטים אלה כדי להתמודד עם הקשיים בהצלחה. (ארז-סדריק מילר)

המחקר בדק שני היבטים של התפתחות מקצועית של סטודנטיות להוראה: (1) תחושת המסוגלות העצמית; (2) עמדות כלפי מקצוע ההוראה.המחקר שילב מתודולוגיות כמותית ואיכותית ובוצע בשני שלבים.