-
לינק
מאמר זה מספק סקירה איכותנית שיטתית של הספרות המחקרית לגבי הערכה מעצבת מקוונת (Online formative assessment ) בהשכלה הגבוהה. כסקירה נרטיבית אינטגרטיבית, השיטה המיושמת בסקירה זו הובילה לחיפוש שיטתי, סקירה וכתיבת סקירת ספרות זו כדי להפגיש בין הנושאים העיקריים לבין ממצאי המחקר בתחום זה. המחברים יישמו קריטריון תמטי איכותני בבחירת הספרות ובסקירתה, שמתוכה הם התמקדו בזיהוי נושאי הלבה המרכזיים למונח הערכה מעצבת ובניתוחם תוך התמקדות ביישום של הערכה מעצבת בתוך ההקשרים משולבים (blended) ומקוונים. טכניקות שונות זוהו עבור הערכה מעצבת מצד האינדיבידואל, העמיתים והמורה. רבות מטכניקות אלה מקושרות לכלים מקוונים כגון: כלי חקירה של בחינה עצמית, פורומים לדיון ותלקיט מקוון ( Gikandi, J. W.; Morrow, D.; Davis, N. E).
-
סיכום
המאמר מביא סקירת פרסומים שהופיעו בכתב העת Teaching and Teacher Education בעשור האחרון ועסקו ההתפתחות מקצועית של מורים. החלק השני של המאמר מאיר בפירוט תשעה מאמרים, שנבחרו לאור הגישה הנושאית שלהם ולאור הפיזור הגיאוגרפי והתרבותי שבו התבצעו, דבר המציג את האופי הבינלאומי של כתב העת. המאמרים מציגים גישות להתפתחות מקצועית של מורים בכמה היבטים. הגורם המרכזי שבבסיס המחקרים שנסקרו , הדגש התמטי שלהם, הנחות היסוד ושיטות החקר הוא ההכרה שלמידה והתפתחות של מורים הם תהליכים מורכבים המשלבים מגוון של גורמים, וכן שבלב התהליך, טמון הרעיון שמורים ממשיכים להיות נושאים ומושאים של למידה והתפתחות ( Avalos, B).
-
לינק
למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .
-
סיכום
במאמר מובאת סקירת מחקרים העוסקים בחונכות בהכשרת מורים. בשנים האחרונות חונכות הפכה שכיחה יותר ויותר בתוכניות הכשרה, לפעמים גם על חשבון הדרכה פדגוגית (Price & Chen, 2003, Walkington, 2005b, Zeegers, 2005). אם כי היא אינה פעילות המוגדרת בצורה בהירה דיה. מסקירת הספרות עולים שני גורמים משפיעים נוספים על החונכות: א) תפקידי החונכות שהמשתתפים מבצעים משתנים בהתאמה לשלב ההתפתחות המקצועית שבו נמצא המונחה (Rajuan et al., 2007); ב) שילוב מספר חונכים בעבודה עם מונחה, כשכל חונך מתמקד בתחום אחר ובשלב התפתחות מקצועית אחר (D'Abate & Eddy, 2008), עשוי להביא להצלחות בעבודת המונחה (Ambrosetti, A., & Dekkers, J.).
-
לינק
בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .
-
סיכום
הסקירה המובאת במאמר זה נשענת על הספרות המחקרית החל משנת 1997 ובוחנת את ההשפעות של תוכניות לקליטת מורים מתחילים על תפיסותיהם ועל ההוראה שלהם. מן הסקירה עולות שלוש גישות להבנת השפעות אלה: הראשונה מתבססת על הנחות תיאורטיות בבחינת ההשפעות המשוערות של מרכיבי התוכניות על ההוראה של מורים מתחילים; השנייה מנתחת את ההשפעות באמצעות דיווחים–עצמיים של מורים; השלישית בוחנת את ההשפעות של שימוש בכמה מקורות של נתונים. למרות שתוכניות לקליטת מורים מתחילים משפיעות על תפישותיהם את ההוראה מעטים המחקרים המטפלים בהשפעותיהן על מעשה ההוראה עצמו ועל הישגי תלמידים. יש בסקירה שלהלן כדי להציע כיווני מחקר עתידיים. (Wang, J., Odell, S., Schwille, S.A)
-
סיכום
מטרת הסקירה המקיפה הייתה לאסוף מידע מחקרי על הוראת מתמטיקה לתלמידים עם ליקויי למידה ולגבש סינתזה של הממצאים . לצורך האיסוף נבדקו כל מאגרי המידע האקדמאיים החשובים בחינוך ((Academic Search Complete, ERIC, EducationResearch Complete, and Primary Search) . בסקירה וניתוח הממצאים זוהו הגורמים המשפיעים העיקריים בהוראת מתמטיקה לתלמידים ליקויי למידה , ביניהם הדרכת מורים , עמדות המורים , שימוש באסטרטגיות הוראה נכונות ומתאימות, תוכניות לימודים מותאמות וטכנולוגיות מסייעות. עוד נמצא חוסר ההלימה של תוכניות הלימודים לבעיות של ליקויי הלמידה במתמטיקה הוא הגורם המשפיע ביותר וכי יעילותן של תוכניות הלימודים במתמטיקה לבעיות של ליקויי למידה היא נמוכה ביותר. עם זאת , חשוב כל הזמן להכשיר ולהדריך מורים ליישום אסטרטגיות הוראה מועילות ויעילות שייפצו על בעיות ההלימה של תוכניות הלימודים הקיימות (Obudo,-Francis ) .
-
סיכום
אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.
-
לינק
דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)
-
לינק
מה הקשר בין סקרנות ובין גילוי? מה הם המניעים להיווצרות הסקרנות וכיצד מטפחים גורמים אלו ? הסקירה המעניינת של Susan Edelman מציגה בצורה תמציתית ויעילה את היסודות התיאורטיים של התפתחות הסקרנות בתהליכי גילוי. בסקירה מוצגים המודלים והתפיסות של החוקרים בעולם שהניחו את היסודות לחקר קוגניטיבי של הסקרנות, ביניהם Loewenstein, Dragun, Berlyne, ואחרים. הסקירה מציגה גם את המחקרים החשובים על הקשר בין סקרנות ותרבות.
סקירת ספרות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין