ג'יי הורוויץ סוקר בצורה מעניינת את ההתקדמות של פרויקטים מתוקשבים והשינויים שהאינטרנט מחולל לטקסט כחלק מרצף היסטורי-טכנולוגי. הפרויקטים המתוקשבים של טקסטים דיגיטאליים וספרים ממוחשבים אינם פשוטים, גם מבחינה טכנולוגית, וגם מבחינת היכולת של המשתמש להבין מה לעשות איתם. המאמרון של הורוויץ נכתב בעקבות המאמר של גיא לוי "הספר והאינטרנט – לקרוא ספר דיגיטאלי בשיעור?". פרויקט האזרחות של מט"ח, וגם פרויקט דומה של מט"ח שמזמינה המשך של הדיון התלמודי לתוך ימינו, פשיטא, ראויים מאד לשבחים. מדובר בניסיונות נועזים. "אינני בטוח שהם יצליחו" כותב הורוויץ – הרי הרוב מאיתנו רגילים לטקסט "חתום" ומעדיפים להיות קוראים ולא קוראים/כותבים. אבל עצם הנכונות להפיק טקסטים דיגיטאליים כאלה מבורכת ביותר.

אחד הגורמים המשמעותיים בספרי לימוד ממוחשבים בארה"ב היא הוצאת Holt, Rinehart and Winston אשר פיתחה לאחרונה מהדורה ממוחשבת של ספר לימוד במתמטיקה לבתי ספר תיכוניים ומכללות. הספר הממוחשב המייצג את הדור הבא של ספרי לימוד מקוונים כולל רכיבים מעניינים של תרגול הממוחשב באמצעות סרטי וידאו קצרים ומערכת הערכה ממוחשבת המשולבת במוצר החדשני. המערכת כוללת גם קובצי סיוע ומילוני מונחים ממוחשבים המסבירים ומדגימים מומחים במתמטיקה ללומדים. המערכת מאפשרת ללומד לראות את התרגילים במתמטיקה ואת ההסברים בתצוגה מותאמת על פי בחירת הלומד. מערכת התרגול הממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבין מושגים ובעיות במתמטיקה גם כאשר הוא לומד בבית. המערכת הממוחשבת כוללת גם בנק בחינות ממוחשב עבור המורים המלמדים באמצעות ספר זה.

נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)

במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .