סטנדרטים להוראה
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 21 ל-39
  • תקציר

    מושג הסטנדרטים שהחל להתגבש לפני שני עשורים, הוצג כתרופת פלא לריפוי חוליי החינוך. לדעת ד"ר עמי וולנסקי, מושג זה הוביל לנוקשות בשיטות הלמידה, לאחידות במטרות ולראיית המבחנים כחזות הכל. לטענתו הסטנדרטיזציה הוצבה בדרגת חשיבות כה גבוהה עד שאנרגיות, משאבים, גמישות ויצירתיות בדרכי העבודה של בתי הספר שותקו ונעלמו. מחקרים מן השנים האחרונות שבדקו את תוצאותיה של מדיניות זו זועקים בממצאיהם על נזקים חינוכיים מצטברים במדינות השונות. הממצאים מצבעיים על כך שריבוי מבחנים הביא להתפתחות דפוסי הוראה מכניסטיים, דפוסים המכוונים להצלחה בבחינות באופן שהמאיס את תהליך הלמידה הן על התלמידים והן על המורים. השיטה יצרה עומס בלתי נסבל על המורים, ובעקבות כך גם לשחיקה מקצועית ולנטישת ההוראה.

  • סיכום

    מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)

  • תקציר

    המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

  • לינק

    נוסח הרצאתה של פרופסור מרים בן פרץ בנעילה של כנס תכנון לימודים בעידן של סטנדרטים, המכללה האקדמית בית-ברל, 3 ביולי 2006. המצגת סוקרת את הנושאים הבאים: את מי משרתים הסטנדרטים? האם משרתים הסטנדרטים את המורים והתלמידים? סטנדרטים בהכשרת מורים נחלקים לשתי קבוצות, יתרונות סטנדרטים, טענות כנגד הסטנדרטים, דילמות הקשורות לסטנדרטים בהכשרת מורים, מהם הסיכויים בהכללת סטנדרטים בהכשרת מורים הן מבחינת התכנים של תחומי הדעת והן מבחינת תהליכי הכשרה?, הסיכונים בסטנדרטים בהכשרת מורים, מקומות בהם קיימים כיום סטנדרטים בהכשרת מורים.

  • לינק

    במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

  • מאמר מלא

    הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

  • מאמר מלא

    מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

  • סיכום

    מהם תחומי האחריות של חונך כאשר פעילות המורה המתחיל היא "על הסף" מבחינת איכותה? נחקרה השאלה עד כמה מורה חונך שקבל תמיכה בעבודתו החמיץ הזדמנויות לטיפול בקשיים בפניהם ניצבו שלושה מורים מתחילים. החוקרים טוענים, על בסיס המושג אחריותיות פרופסיונלית, שיש צורך בגישה מתוחכמת יותר לחונכות, גישה המשלבת תמיכה והערכה מבוססת-סטנדרטים, כפי שמוצג ברפורמות המוצעות בעת האחרונה. ככל שמאגר המורים המתחילים הולך וקטן, התופעה של הוראה "על הסף" להתפשט. ניתוח זה מעלה שאלות על מחויבויות מקצועיות של חונכים למורים חדשים ולציבור אותו הם משרתים. (Carver,C.L. & Katz, D.S)

  • סיכום

    מאמר זה טוען שמבחנים מספקים מידע לבחינת אחריותיות ואינם מהווים שיטה בפני עצמה. תוצרים מוצלחים יותר הושגו במדינות ובמחוזות, שהתמקדו בהיבטים רחבים יותר של אחריותיות, כולל השקעות בידע מורים ובמיומנויות, בניהול בתי הספר לתמיכה בלמידה של מורים ושל תלמידים ובשיטות הערכה המניעות רפורמות קוריקולריות ומשפרות את ההוראה. המאמר מציג גישה העושה שימוש אחר בסטנדרטים: לא כאמצעי לפיקוח ולתגמול או הענשה, אלא כאמצעי לשיפור ההוראה ולקידום התלמידים. (Darling-Hammond, L)

  • תקציר

    המאמר הנוכחי נכתב במענה לקריאה לרפורמה בשיפור תוכניות הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של ההוראה, שיצאה ממאגד סוכנויות חינוך וארגונים לאומיים ((Intascבארצות הברית. בתכנית זו נוסחו עשרה סטנדרטים ביצועיים המכסים את תחום ההוראה, האמורים להוות בסיס לשיפוט יכולתו של המתמחה להוראה ולזכאותו לקבלת רישיון הוראה. לפי תפיסה זו, רישיון הוראה אינו חופף לתעודת הוראה שמעניק המוסד להכשרת מורים בסיום לימודי ההכשרה, אלא נוסף עליו. סטנדרטים אלו היוו בסיס למשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל, גף ההתמחות בהוראה, לחבר דף סטנדרטים להערכת המתמחה בהוראה בסוף שנת ההתמחות. ההערכה תתבצע על ידי מנהל בית הספר ועל ידי המדריך המלווה. החוג לחינוך של מכללת ליפשיץ החליט לאמץ את עקרון זה, וביקש לפרט כל סטנדרט ביצוע לרמות משנה בשיטה טכסונומית. הכוונה בפיתוח כזה היא לבחון לאורו את תוכניות ההכשרה של המוסד, ולפתח בהמשך מערך הכשרה הרלוונטי לסטנדרטים אלו. הטכסונומיה המובאת במאמר זה אינה אלא ראשי פרקים של פירוט מדוקדק יותר של הסטנדרטים, שהוצג בפני מורי מכללת ליפשיץ ביום עיון שהוקדש לנושא.

  • לינק

    מטרת מחקר זה היא לבחון איך היבטים מסוימים מבין הסטנדרטים של ביצוע (NBPTS) באים לידי ביטוי בהוראתה של מורה מצטיינת למתמטיקה והם: האם המורה משתמשת בכישורי הוראה כלליים בכיתה הטרגונית ואם כן מה הם? האם המורה יודעת איך להעביר את הנושא הנלמד בכיתה הטרגונית? אם כן, כיצד משתקף הדבר בהתנהגויותיה או באסטרטגיית ההפעלה שלה בכיתה? המחקר נערך בכיתה הטרוגנית שבה התלמידים לומדים בקבוצות הטרוגניות בנות 4-5 תלמידים כל אחת. (נעמה עדין)

  • סיכום

    הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת. במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן. תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. (עמי סלנט)

  • לינק

    מסמך הסטנדרטים וציוני הדרך במדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי, לפני עריכה לשונית. המסמך הוכן על ידי צוות משותף של הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים ומרכז המורים הארצי ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בריכוזם של ד"ר חנה ויניק וד"ר נטע עורבי. המסמך תואם את מדיניות המשרד בנושא הסטנדרטים ואת הקווים המנחים שגובשו בוועדת ההיגוי לניסוח סטנדרטים במערכת החינוך. כתיבת המסמך התבססה על דיונים מקצועיים בנושא הסטנדרטים שנערכו בימי עיון ובפורומים שונים. במהלך הפיתוח של המסמך הועברו טיוטות לעיונם של מפקחים, מדריכים, מורים מובילים ומומחים מקצועיים בנושאי הערכה ותכנון לימודים במשרד ומחוצה לו, שקראו, העירו ותרמו לשיפורו. המסמך אושר על ידי ועדת המקצוע ללימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בראשותו של פרופ' חגי נצר מאוניברסיטת תל-אביב.

  • לינק

    המחברים פורסים לפנינו את ניתוח הנתונים שנאספו מתוצאות המחקר TIMSS 1999 בו השתתפה ישראל. התוצאות שהתקבלו בישראל עוררו בדאגה רבה הובילו ליוזמה של מהלך הוראתי בשם:'פיתוח החשיבה הכמותית במתמטיקה ובניית מודל ספיראלי ללמידה' – מהלך המלוּוה בניסוי מבוקר (יעקב כץ, עופר רימון)

  • סיכום

    המאמר בוחן בעין ביקורתית את מגמת השימוש בסטנדרטים חינוכיים במדינות המתקדמות. נבחנת ההתאמה של הסטנדרטים החינוכיים להתפתחותם המקצועית של המורים ונשאלת השאלה האם הסטנדרטים החינוכיים אכן מקדמים את מקצוע ההוראה. כפיית סטנדרטים מקצועיים בהוראה פוגעת, בסופו של דבר, ביכולתם של המורים להתפנות להתמקצעות וליצירת מומחיות בבתי הספר. (Judy Sacs)

  • לינק

    התחום הכולל סטנדרטים, אקרדיטציה, רישוי ותעודות נבנה מחדש בדרכים משמעותיות ביותר. תהליך זה מטביע את חותמו והפך את תקופתנו לעידן הסטנדרטים, במקביל לתקופות אחרות שאופיינו ע"י מהלכים חינוכיים משמעותיים. תנועת הסטנדרטים ככלל מאופיינת במספר קווים ובהם, בין היתר, העמקת אי-האמון בהכשרת מורים, שינוי במיקוד השליטה כשהמדינה היא הדומיננטית, המשגה מחודשת של רישוי ושלטון והמשגה מחודשת של אופי הסטנדרטים תוך מתן מקום מרכזי לביצוע ולתוצרים. מטרת המאמר היא להרחיב את הדיון בשלושה הנושאים הנזכרים למעלה שכן שיש להם נגיעה חשובה להכשרת מורים, גם אם אין ביניהם קשר הכרחי. השאלות שהמאמר מעלה הן: א. מדוע תנועת הסטנדרטים בהכשרת מורים קנתה לה שליטה במהירות רבה ומה הפיתוי הטמון בה לקובעי המדיניות?; ב. האם הסטנדרטים וההערכה של המדינה עלולים לפגוע במאמצים של שלטון עצמי של אנשי המקצוע ובתהליכי אקרדיטציה קיימים ?; ג. מהן ההטיות הקיימות במבחני נייר ועיפרון הבודקים ידע תוכן פדגוגי? ( Tellez, K ) .

  • לינק

    הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

  • מאמר מלא

    הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

  • סיכום

    סקירה קצרה המחדדת את ההבדלים בחינוך בין סטנדרטים של תוכן ובין סטנדרטים של ביצוע. בסקירה נכללים גם המושגים עוגנים, אימון מעריכים, והערכה באמצעות תלקיט (פורטפוליו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין