כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

במאמר זה, המחברים מזהים את ההשלכות עבור הוראה ולמידה המופיעות כאשר עבודת הסטודנטים שניתנת להערכה הופכת לזמינה לעיני אחרים באמצעות המדיה החברתית (Jenny Waycott , Judithe Sheard , Celia Thompson and Rosemary Clerehan, 2013).

מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

חקר מקרה זה חוקר את השימוש בבלוגים מקוונים ככלי להוראה. בלוג שיתופי יושם בכיתות מקבילות בתהליכים קבוצתיים בארה"ב ובגרמניה.המטרה הייתה לחבר סטודנטים בין אמריקניים וגרמניים לתואר שני בכך שנסייע להם לדבר על תקשורת קבוצתית ועל התנהגויות בפגישה.ניתוח איכותני בחן את השימוש בבלוג ככלי להוראה וללמידה. התוצאות הראו שהסטודנטים יצרו יותר אינטראקציות בבלוג ממה שדרש המנחה.הסטודנטים העריכו את הכתיבה בבלוג כחוויית למידה חדשה (Meinecke, Annika L; Smith, Kim K ; Lehmann-Willenbrock, Nale , 2013).

מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

בעוד שיזמות להערכת תכניות לימוד בחינוך הגבוה, מתמקדות בדרך כלל, בביצועי והישגי הסטודנטים, קיים עניין הולך וגובר במדדים מכווני סטודנטים, כמו, שביעות רצון, כמדד לאיכות התכנית. התמקדות זאת, בשביעות רצון של הסטודנטים נגזרה, לפחות חלקית, מההיסט לכיוון אימוץ מודלים של שירות ללקוח בחינוך הגבוה, אשר זיהו אפקטים מועילים של מידת שביעות רצון סטודנטים על הנוכחות והיכולת לשמור בזיכרון. מעבר לכך יש רציונל פדגוגי, כי שביעות הרצון של הסטודנט משפיעה על הביצועים והיכולת האקדמית. מחקר זה שנערך על בסיס שימוש בתוצאות סקר שבוצע ברשת , מגלה את תפיסות הסטודנטים על תכניות לימודי המוסמך שלהם באוריינות מידע, בשש אוניברסיטאות בקנדה. מובאים שאלוני שביעות רצון המכסים את התחום הפדגוגי והמדעי ( Cherry, Joan M , Freund, Luann . Duff, Wendy M).

מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

המאמר מתמקד בקורסים מקוונים ובאפשרות שהם יחליפו למידה פנים אל פנים. מחקר מצא כי סטודנטים שהשתתפו בקורסים מקוונים דיווחו על רמות נמוכות יותר של נוכחות המנחה (MURRAY, COREY, 2013).

מחקר זה תוכנן כדי להשיג הבנה לגבי ההתנסויות של הסטודנטים בשימוש בספרים האלקטרוניים ואת המשתנים המשפיעים על ההתנסויות שלהם, תפיסותיהם, ועמדותיהם כלפי הספרים האלקטרוניים (Baek, E., & Monaghan, J., 2013.)

המאמר סוקר מחקרים שבדקו מהן ההשפעות על הלמידה של תלמידים וסטודנטים המבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות בסביבה מתוקשבת (Annie Murphy Paul, 2013).