כבר שנים יש ממצאים על ההשפעה החיובית של פרוייקטי חונכות על הישגי תלמידים בבתי הספר , בעיקר בעקבות הצלחתו של פרויקט החונכות פר"ח המופעל כבר שנים רבות ע"י סטודנטים בארץ. לאחרונה פורסמו נתונים על הצלחה של פרויקטי חונכות של המכללות להכשרת מורים , כמו למשל פרויקט החונכות של מכללת אחווה בדרום. עפ"י הדיווח , יש הצלחה משמעותית לפרויקט חונכות באנגלית ומדעים בקריית גת ורהט ע"י מכללת אחווה אשר השתתפה אשתקד בפרויקט חונכות באנגלית ומדעים מטעם משרד המדע.במסגרת הפרויקט שימשו סטודנטים מהמכללה כחונכים באנגלית, מתמטיקה ומדעים לתלמידים בתיכונים; לסטודנטים הוענקו למטרה זו מלגות. בדו"ח המסכם את הישגי הפרויקט בתש"ע, מצוינים הישגי התלמידים באנגלית ובמתמטיקה לפני הפרויקט ואחריו. מהדו"ח עולה, כי במסגרת הפרויקט העניקו 62 סטודנטים 6,693 שעות חונכות באנגלית ומתמטיקה ל 152- תלמידים – מחציתם מרהט ומחציתם מקריית גת. על פי הדו"ח עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט באנגלית מ 49- לפני הפרויקט ל 69- בסיומו. במתמטיקה עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט מ 48- לפני הפרויקט ל 66- בסיומו. התלמידים בקריית גת למדו בעיקר מתמטיקה, וממוצע הציונים שלהם במקצוע זה עלה מ 61- לפני הפרויקט ל 75- בסיומו.

אחת "האגדות" בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה היא הנחת היסוד כי תלמידים או סטודנטים הנמצאים בסביבה מתוקשבת מסוגלים לבצע בו-זמנית כמה וכמה משימות קוגניטיביות (multitasking). המחקר הנוכחי ביקש לבדוק הנחת יסוד זו באמצעות סביבה מתוקשבת סינכרונית המבוססת על צ'אט (instant messaging (IM המחייבת את התלמידים גם לקרוא מאמר וגם לשוחח על כך במערכת הסינכרונית. ממצאי המחקר גילו כי לקח לסטודנטים יותר זמן לקרוא ולהבין את הטקסטים כאשר היו מעורבים תוך כדי כך בתקשורת סינכרונית. יכול להיות שהסטודנטים סבורים שהם מסוגלים לקרוא טקסטים ובו-זמנית לתקשר עם עמיתיהם , אך ממצאי המחקר מלמדים כי למעשה הם זקוקים להרבה יותר זמן בהשוואה לאותה מטלה המתמקדת רק בקריאת הטקסטים ( Laura L. Bowman, Laura E. Levine, Bradley M. Waite and Michael Gendron ).

בשעה שמרבית הספרים והמחקרים על הוראה ולמידה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות מדגישים היבטים טכנולוגים או פדגוגיים, מדגיש ספרם המעולה של Robert Ellis and Peter Goodyear דווקא את נקודת המבט של הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים. הספר שיצא לאור בשנת 2009 מנסה לתעד את יחסי הגומלין בין הסטודנטים ותהליכי הלמידה המתוקשבים כנקודת המוצא להשבחת דרכי ההוראה בקורסים מתוקשבים. הטיפול של הספר בסוגיית ההוראה המתוקשבת לוקח בחשבון יותר את נקודות המבט של הסטודנטים במהלך הלמידה המתוקשבת ופחות את צרכי המערכות המתוקשבות. גישה זו , לדעת כותבת הסקירה מבטיחה אינטגרציה איכותית יותר של הלמידה המתוקשבת ויחסי גומלין בריאים יותר בין הלומדים והקורס המתוקשב. זהו ספר בעל גישה הוליסטית יותר וגם מעשית לכל המכלול של הוראה ולמידה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות ולכן הוא זוכה לשבחים ע"י המבקרת הדוקטורנטית Dominic Mentor.

מספר אנשי חינוך בארה"ב סבורים שהאייפד יחולל מהפכה בכיתות, בהחליפו את ספרי הלימוד לצמיתות. אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי ארה"ב, וגם מחוצה לה, מפיצים את האייפד לשימוש סטודנטים ומורים לקראת שנת הלימודים הקרבה. לא כולם מצטרפים בהתלהבות למגמה. ריד קולג' באורגון הכניס מכשירי קינדל DX לכיתות בשנת הלימודים הקודמת במטרה להתנסות במעבר לספרי לימוד דיגיטליים. הניסוי הסתיים בכישלון. מנמ"ר הקולג', ד"ר מרטין רינגל, אמר שהוורסטיליות המוגבלת של קינדל כמו גם הניווט המסורבל שמציע המכשיר דחפו את הסטודנטים בחזרה לספרים מנייר. כעת מבצע הקולג' ניסוי חוזר, בזהירות מוגברת, שבמסגרתו יחולק האייפד למספר מצומצם יותר של סטודנטים מכיתות נבחרות.

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

המחקר המבוסס על שלושה מיזמים נפרדים ברחבי העולם של הנחיית סטודנטים עמיתים בלמידה מתוקשבת , מצא כי להנחיית עמיתים בקורסים מתוקשבים יש השפעה משמעותית. מתוך ממצאי שלושת הפרויקטים המתוקשבים ללמידה מתוקשבת באנגליה, ניו זילנד ודרום קוריאה נמצא כי יצירת מערכת תמיכה פעילה של למידת עמיתים והנחיית עמיתים בקורס מתוקשב מפחיתה את הנשירה של הלומדים , לפחות ב20% ומשפרת משמעותית את כדאיות ההשקעה בקורס מתוקשב. המסקנות של החוקרים ( הנחשבים כמובילים בתחום התקשוב החינוכי בחינוך הגבוה) מצביעות על כך כי מכללות ואוניברסיטאות הזניחו בשנים האחרונות את מרכיב הנחיית העמיתים ויש לחזק כאמצעי לשיפור אקלים הלמידה וכדרך פעולה מומלצת לצמצום נשירה מהקורס המתוקשב ( Boyle, Frank; Kwon, Jinhee; Ross, Catherine; Simpson, Ormond ).

הוראה בסביבת לימוד מרחוק מתאפיינת בהפרדה פיזית בין המרצה לסטודנט. כתוצאה מהפרדה זו נוצר במהלך השיעור חלל פסיכולוגי-תקשורתי בין המרצה לסטודנט שעלול לגרום לפערים בהבנת החומר או להתפתחות של תפיסות שגויות של סטודנטים לגבי עצמם ולגבי תהליך הלמידה. זיהוי מנגנונים פדגוגיים אשר תורמים לצמצום החלל הפסיכולוגי-תקשורתי מהווה אתגר מרכזי לחוקרים בתחום ההוראה והלמידה המקוונת. המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן מפתח אסטרטגיות הוראה ומיישם את מודל ה-SWOT לצורך הערכת נקודות חוזקה וחלושה ובן להערכת הזדמנויות וסיכונים ביחס להוראה מקוונת בקורסים אקדמיים, במגוון רחב של תחומי תוכן (אורית צייכנר, אינגריד ברט, חיים טייטלבאום, אוניברסיטת בר-אילן ) .

סטודנטיות לחינוך הלומדות בקורס המתוקשב בהנחיית ד"ר גילה קורץ ( המרכז ללימודים אקדמאיים) , מסכמות בצורה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהן עם הבלוג הלימודי. הכתיבה בבלוג אפשרה להן העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת. זו הייתה למעשה רפלקציה מתמשכת (גם אם לא קראו לזה כך) שהשביחה את הלמידה. מתברר עוד כי חלק מהסטודנטיות לחינוך לא מצאו את הבלוג מתאים לניהול שיח ולכן כמעט כל התגובות שקיבלו לא זכו במכוון לתגובה כתובה מצידן . קושי נוסף נמצא בהתאמת הכלי לניהול ידע אישי. יתכן, שאם הבלוג היה באמת מתפתח באופן אישי של הסטודנטיות ולא על פי מחוון לימודי, הן היו מוצאות לנכון להשתמש בו כמרכז ידע הנראה להן רלבנטי. יחד עם זאת, הן מסכמות את התהליך שעברו כחוויה מאתגרת, מקדמת ומלמדת.

מודל הכלים השלובים בחינוך ובהכשרה מוכיח עצמו שוב. התנסות של סטודנטים לחינוך בכתיבת בלוגים במהלך לימודיהם מניעה אותם ליזום בכיתות שלהם בביה"ס יישומים של בלוגים שיתופיים או כיתתיים. המורה לגיאוגרפיה (..וגם מנהלת חט"ב) ענת רחמנוב החלה להפעיל את תלמידיה באמצעות בלוג כיתתי. ההשראה לכך הגיעה מההתנסות של ענת כסטודנטית לתואר שני בחינוך . היא נדרשה לכתוב בלוג לימודי במהלך לימודיה במרכז ללימודים אקדמאיים ( קורס בהנחיית ד"ר גילה קורץ) . לאחר ההתמודדות האישית עם כתיבת הבלוג בלימודיה היא החליטה להשביח את הוראת הגיאוגרפיה שלה בביה"ס באמצעות כתיבת בלוג. המסקנה היא שיש , אולי, לחייב את כל הסטודנטים לחינוך לכתוב בלוג רפלקטיבי מסודר במהלך לימודיהם ולעורר אצלם בכך עניין בהטמעת שינוי דומה בביה"ס בו הם מלמדים.