מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההישגים האפשריים של סביבות לימודיות שונות ואת המגבלות של סביבות לימודיות אלה. במסגרת המחקר נבדקה את מידת האפקטיביות של סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה (סל"ע) וסביבה לימודית מסורתית בהשגת סוגים שונים של מטרות לימודיות, קונסטרוקטיביסטיות ומסורתיות בחינוך מתמטי. מממצאי מחקר זה עולה, כי כל אחד משני הסוגים של הסביבות הלימודיות יעיל יותר בהשגת המטרות הלימודיות המייחדות אותו. נמצא, כי סל"ע יעילה מאד בהשגת מטרות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. בהקשר למטרות לימודיות מסורתיות, נמצא כי לסביבה לימודית מסורתית אפקטיביות שווה בהשגת מטרות לימודיות מסורתיות, בהשוואה לסל"ע ( יגאל רוזן ) .

סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד. מאות קולג'ים, תיכונים ואף חטיבות ביניים בארה"ב עושים שימוש בשלטים אלה המכונים Clickers. הם מאפשרים למורה להציג שאלה ולקבל את תשובות התלמידים תוך שניות ובאופן אנונימי אל מחשב שנמצא בשולחן המורה בכתה. (אתר Wired)

בקורסי מבוא רבים יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לחזור ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד' ואחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. בהרצאה דווח על ניסיון המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ולמידה בקבוצות, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. (דוד פונדק, שמריהו רוזנר, אריה מהרשק‎)

הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)

(Expeditionary Learning Outward Bound (ELOB הנו מודל נוסף של ה – "New American Schools". המודל פותח בשנת 1992 על ידי Outward Bound USA , תכנית חינוכית הפועלת ללמידה "אקטיבית" והתמודדות עם אתגרים פיזיים. תכנית זו פותחה לראשונה על ידי Kurt Hahn, שביסס את התכנית על השקפותיו הפילוסופיות בנושא החינוך. המודל הנוכחי של ELOB מתבטא במרכיב עיקרי במודל המכונה "מסעות למידה", במהלכם הלומדים יוצאים אל השטח כדי להטמיע את שיעורי הכיתה הפרונטליים באופן מעשי (גד יאיר)

המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים. המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות. תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים ( ענת רביב) .

מודל ה –(Modern Red Schoolhouse" (MRSh הוא מודל נוסף השייך לקבוצת ה–New American Schools. מודל ה–MRSh פותח בשנת 1997, בהתבסס על דגם שפותח כבר בשנת 1992 על ידי מכון האדסון (Hudson Institute). כיום, המודל מיושם בלמעלה מ-100בתי ספר בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. שאיפת מפתחי מודל ה–MRSh הייתה ליצור Red Schoolhouse חדש ומודרני, שייקח בחשבון את הצרכים העדכניים של החברה המורכבת והמגוונת של ימינו, אך יתבסס על כל אותם הערכים ועקרונות שהתקיימו בבית הספר הקטן, האינטימי והמסורתי מהעבר: תכנית לימודים נוקשה, חינוך ערכי (לא רק פדגוגי) וניסיון להנחיל ולקדם את עקרונות הממשל הדמוקרטי (גד יאיר) .

שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

המאמר מתאר את השינויים העתידיים הצפויים להתחולל במערכות חינוך, וכיצד הם עשויים להשפיע על תפקוד המורים ותפקידם, ועל הכשרתם לקראת מילוי המשימות החדשות. על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים להתפתחותו המקצועית, לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו. שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, ועל המורה יהיה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי". (רונית בוגלר)