מאמר זה מציג סקירה שיטתית של הספרות שפורסמה בנושא קורסים מקוונים MOOC בשנים 2008-2012 (Liyanagunawardena, Tharindu Rekha, Andrew Alexandar Adams, and Shirley Ann Williams, 2013)

המאמר מתמקד בקורסים מקוונים ובאפשרות שהם יחליפו למידה פנים אל פנים. מחקר מצא כי סטודנטים שהשתתפו בקורסים מקוונים דיווחו על רמות נמוכות יותר של נוכחות המנחה (MURRAY, COREY, 2013).

סקירה אודות הכלים הדיגיטאליים הנפוצים ביותר בהוראה מתוקשבת בארה"ב. הסקירה מבוססת על סקרים וראיונות עם מרצים במכללות האמריקאיות המשולבים בתחומי ההוראה המתוקשבת והקורסים המקוונים בלמידה מרחוק . מבין הכלים הדיגיטאליים שנסקרו בסקירה זוכה למעמד הבכורה הכלי המתוקשב הנקרא Articulate Studio המאפשר פיתוח והקמת אתרי קורסים מתוקשבים עשירים ומגוונים . כלי דיגיטאלי נוסף הזוכה להצלחה הוא מחולל הקמת אתרי למידה מתוקשבים SmartBuilder שאינו דורש כל ידע טכני או תיכנותי. עוד כלי דיגיטאלי שימושי ויעיל לארגון מידע מתוקשב באינטרנט נקרא .LiveBinders.

שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)

בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר. שחר עוז, מומחה לתקשוב בחינוך ולהדרכה ממוחשבת, מציע כמה הצעות מועילות בתור דרכי התמודדות עם התופעה.

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .

המורה והמחנכת אלה פלג (ללא ספק , אחת המובילות בתחומי שילוב התקשוב החינוכי במערכת החינוך בישראל) ביקשה מהתלמידים להעלות את תובנותיהם בלוח שיתופי. התובנות הולכות ונערמות. תוכלו לקרוא ולהמשיך לעקוב, בכל יום נוספות עוד. להזכירכם, הפיילוט נעשה בקרב אוכלוסיית תלמידים בכיתה ד' (בני 10). ניתן גם להתרשם מהיישום של לוח מידע שיתופי באינטרנט לתלמידי הכיתה והטמעתו בלמידה מתוקשבת.

במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

כאשר העולם בכלל והחברה בפרט נעשים יותר מקושרים ומחוברים לאינטרנט עולה גם הצורך כי כל מורה וכל מחנך יפעיל וינהל אתר אינטרנט ייעודי לכיתה בה הוא מלמד . יש כיום ציפיות מצד ההורים כי למורה יהיה אתר אינטרנט משלו . ההורים מעוניינים לעקוב אחר מטלות שניתנו לתלמידים . הניסיון גם מראה כי מורים המחזיקים אתר כיתתי מצליחים להפעיל בצורה יותר מאתגרת את התלמידים וגם לעורר עניין (Chad Lehman ).

לפתח סביבת למידה "טובה" ב-Moodle היא לא עניין של מה בכך. Moodle היא מערכת גדולה, מורכבת ובעלת אפשרויות רבות מאד, ולמורה שלומד להכיר את המערכת (וגם הרבה זמן אחרי) קשה לדבוק ולקדם את מטרותיו החינוכיות בתוך הרחש שהמערכת יוצרת. רותי סלומון יחד עם שותפים לדרך ( שרית כהן) פירטו את המרכיבים שיש למורה לתת עליהם את הדעת בזמן פיתוח תהליך למידה ( רותי סלומון).

במקביל לפריחת הקורסים המקוונים והאחידים מסוג MOOC באוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בארה"ב ( MIT, סטנפורד, פרינסטון, ייל, הארווארד, דיוק וכו' ) מתפתחים גם דגמים מגוונים יותר של קורסים מקוונים המנסים לפתח דגמים פדגוגיים ייחודיים יותר של אינטראקציה בקורסים. הדגם הקרוי cMOOC מדגיש יותר את האינטראקציה החברתית בקורס המקוון ולא רק את ההרצאות של המרצים בוידאו . דגם זה של קורסים מקוונים מבוסס על הגישה הפדגוגית של קונקטיביזים מבית מדרשו של סימנס. במידה רבה קורסי הMOOC של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מבוססים על דגם זה והם מדגישים יותר למידת עמיתים ואינטראקציה רבה בפורומים של הקורס המקוון.

ביקור במעבדת "שאילתא, " סביבת למידה מתוקשבת חדשה באינטרנט שפיתחה אלה פלג בתחום דעת מדעים עבור תלמידים בבתי ספר יסודיים.המעבדה מכילה בתוכה "מעבדת מידענות" , "מעבדת תיק מוצר" וכמובן, "מעבדת בלוגים" שם כל התהליכים השיתופיים מתועדים. פיילוט נעשה בימים אלו בין שני בתי ספר במודיעין ובירושלים. כשכל "בלוג-צוות" מורכב מתלמידים משני בתי הספר. בצד שמאל בלשונית" אודות סביבת הלימוד" ניתן לקרוא את הרציונל (אלה פלג) .

דוח הורייזן האחרון( 2013 ) . טווח 1 שנה: מחשוב ענן ולמידה ניידת בקרב חלק הולך וגדל של לומדים, בשלב זה צפויה גם הרחבה של לימודי תכנות לתלמידים במערכות חינוך בעולם. טווח 2-3 שנים: למידה אנליטית ושימוש בתוכן לימודי פתוח לכל. טווח 4-5 שנים: הדפסה תלת ממדית ופעילויות במעבדה מקוונת מרוחקת.

עיקרי הרצאתו של המורה והמחנך יניב סננס בכנס חדשנות פדגוגית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 29/5/13 . עיקרי ההרצאה עסקה בשימוש בסביבה מתוקשבת מסוג MOODLE ליצירת עניין וסקרנות בקרב התלמידים אותם הוא מלמד בביה"ס ( יניב סננס) .

הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013 , זוכה עתה להתעניינות רבה בקרב אנשי חינוך ומורים בארה"ב וברחבי העולם. הפלטפורמה החדשנית שהיא התפתחות מתקדמת יותר של מערכת Wikispaces הקודמת , המיושמת כבר בחו"ל ובארץ, הותאמה עתה גם ללמידה ניידת (סמארטפונים , טאבלטים ואייפדים). המערכת החדשנית כוללת עתה גם כלים מתוקשבים שונים שיכולים לסייע למורים לבצע הערכה של תהליכי הלמידה. הפלטפורמה החדשנית כוללת עתה גם סט כלים מתוקשבים שמאפשרים למורה לארגן את הלמידה ככיתה וירטואלית באינטרנט .

סיכום מפגש מקוון עם 3 מורות בבתי ספר תיכון במרכז הארץ המלמדות בצורה פעילה ומפעילה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק . הראינות תועדו במיפגש מקוון ב20 למאי 2013 . הנושאים : הוראת מתמטיקה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק , הוראת גיאוגרפיה בביה"ס תיכון באמצעות הפייסבוק .