הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

מערך מחקר זה מכוון לזהות את ההיבטים של למידה מקוונת שיכולים לשפר את ניהול הזמן עבור הסטודנטים באוניברסיטה שנרשמו לקורסים מקוונים. המחברים גם דנים בחסרונות שיש ללמידה מקוונת על ניהול הזמן. המחברים התחילו מההנחה המרכזית שלשימוש בפלטפורמת Moodle ללמידה מקוונת יש השפעות יעילות על אסטרטגיות ניהול הזמן (Indreica, Elena-Simona, 2014).

לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

בעשור האחרון אנו עדים לתחייה מסוימת של התנועה הקאופרטיבית בארה"ב ובמידה מסוימת גם בישראל . קואופרטיבים מוקמים ע"י חברים בתחומי המסחר, המזון והחקלאות ומנוהלים היטב בשיתוף פעולה מלא . נשאלת השאלה מדוע לא יכולים להתפתח בתי ספר כאגודות קאופרטיביות , כלומר כארגונים המנוהלים ע"י המורים עצמם ללא תיווך של סמכות מרכזית של מנהל ? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה , אך מתברר כי יש כמה ניסיונות בארה"ב להקים ולהפעיל בתי ספר כקואופרטיבים המנוהלים ע"י המורים ומרביתם זוכים להצלחה פדגוגית במקומות בהם הוקמו ברחבי ארה"ב. כך לדוגמא, בעיר מילווקי בארה"ב הוקמו כמה בתי ספר כאגודות קאופרטיביות. המורים יזמו והקימו בתי ספר אלו במסגרת חוק בתי הספר בזיכיון בארה"ב והם נחשבים כמורי המועסקים ע"י המחוז החינוכי. במבט רטרוספקטיבי , מעריך הפרופסור לחינוך Charles Taylor Kerchner מדובר בבתי ספר מגובשים עם תודעה להבדלים בין לומדים ולחשיבות שיטות הוראה חלופיות. אלו הם בתי ספר המתנהלים בצורה דמוקרטית ע"י החלטות משותפות של המורים.

מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

פיתוח המבוסס על כלי הערכה של מכון סאלד – "רמת הניהול העצמי של בתי ספר". הסקירה המועילה מונה את הפרמטרים שקיומם בפועל בהתנהגות בית הספר מעיד על תרבות ארגונית של ניהול עצמי. הכלי נועד לשמש את המנהלים לאבחון, עם צוותם, את רמת הניהול העצמי של בית הספר והגדרת מסלולי ההתקדמות. בכל פרמטר עיקרי מונה המסמך גם הנחות חוסמות בתהליך הניהול עצמי ושלבי ההתמודדות.