חצר בית הספר היסודי או השדות והשבילים שמסביב לו יכולים לשמש כר פורה ללמידת מתמטיקה. למרות שסטודנטים להוראה מתקשים להאמין בכך בתחילת הדרך, קורס תיאורטי ויישומי רלוונטי יכול לסייע לקשר בין תיאוריה ופרקטיקה, לרתום את התלמידים לפעולה ולעבודת צוות, לגבש שיטות הוראה חדשות ולחזק את ביטחונם העצמי כמורים – בכיתה או בחוץ.

מרחב למידה עתידי (מל"ע) הוא סביבת למידה דינמית ועשירה-בטכנולוגיה, המאפשרת הוראה ולמידה תוך שימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות. מאמר זה מציג דפוסי עיצוב להוראה במל"ע, שנוצרו לאחר הוראה יצירתית במכללה לחינוך וכוללים קבוצות מתכנסות, הוראה במרחב אינטראקטיבי מאורגן, יריד מצגות ו"חשבו-הצטרפו-שתפו".

על פי סקר שנערך בקרב 847 מורים וגננות בקטלוניה, ספרד, כדי לקדם מרחבי למידה חדשניים ולאפשר את פיתוחן של שיטות הוראה חדשניות, מוטב לעצב מחדש את הסביבה בבית הספר ולאבזר את בתי הספר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם כך, כדאי לחשוב מחדש על הפריסה המרחבית של הכיתה ועל העיצוב האדריכלי של בית הספר. כמו כן, כדאי לשלב שיטות הוראה חדשניות, גם כאלו שאינן בהכרח מבוססות-טכנולוגיה, אשר מעודדות עבודת צוות, פרו-חברתיות ופתיחות.

רוב הכיתות ממשיכות להיראות כפי שנראו לפני מאה שנה. ואולם יש להתאים את סביבות הלמידה לתנאים, לטכנולוגיות ולצרכים החדשים. בעבר היה מקובל שהתלמידים יושבים בצורה סטטית מול מורה שמעביר חומר, ואילו כיום דרושים מרחבי למידה מיוחדים המאפשרים גמישות ותנועה.

רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים המפורטים במאמר. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר ( אל רוטשילד, מרב אלקן, אלי איזנברג) .

בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."

הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?

ד"ר רות ריינרד, במאמרה האחרון בכתב העת THE JOURNAL מציגה את חשיבות תכנון המרחב הלימודי כסביבה לימודים פתוחה אשר נועדה להוראה וטיפוח סקרנות ולא לשליטה. ד"ר ריינרד מונה את התכונות הנדרשות ליצירת מרחב למידה נכון בהוראה הן עפ"י הספרות המקצועית והן עפ"י תפיסתה. מורים או מרצים צריכים לטפח מרחב למידה כזה שמעורר הזדהות ף תומך באינטראקציה עם עמיתים, מאפשר נגישות טכנולוגית, תומך באפשרויות חקר, מאפשר שיתופיות עם לומדים עמיתים ומגביר את הניידות של הלומדים. במרחב למידה נכון צריכה להיות תקשורת אלחוטית למחשבים ניידים על מנת לאפשר ניידות ללומדים וגישה בלתי אמצעית למקורות מידע. ד"ר ריינרד גם מתנגדת לכך לשליטה של המורה מבחינה טכנולוגית ברשת המחשבים בכיתה. לדעתה, מרחב למידה אופטימאלי ללמידה חקרנית הוא כזה שאינו נתון בשליטתו הקוגניטיבית או הטכנולוגית של המורה.

אם בעבר הוקמו פורומים יעודיים לתלמידי כיתות היסוד בביה"ס , הרי המגמה כיום בארץ היא להקים מרחב למידה מתוקשב כוללני בו מרוכזים כל משאבי הלמידה הדיגיטאליים . מרחב הלמידה של המורה נורית לתלמידי כיתות ב' מייצג תפיסה מעוררת עניין וסקרנות הראויה להערכה על מקוריות וחדשנות. במרחב הלמידה של נורית, שנבנה באמצעות מערכת MOODLE , ניתן למצוא יחידות הוראה, משחקי חשבון , שעשועי מתמטיקה, משימות מתוקשבות של כישורי שפה , מקורות מידע בנושאי המקרא וסיפורי התורה. חגים ומועדים , סקרים וקישורים לאתרים. עיצוב מרחב הלימוד המתוקשב של נורית נעשה בצורה מעוררת עניין ומזמנת חווית למידה לתלמידי כיתה ב'. מרחב למידה מתוקשב זה הוקם בביה"ס רמת החייל" בתל אביב.

מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).