עיקרי הרצאתו של ד"ר קובי גוטרמן ביום עיון במכללת אורנים בנושא הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה: זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה. ההרצאה עסקה במחקר העדכני על הקשר בין המוח, הלמידה והרגשות והביא את המחקר היישומי בשילוב עצות וטכניקות לחיי יום יום בכיתה, מה קורה במוחם של תלמידים וכיצד הם מגיבים לאיום ולמצבי עקה. כיצד אפשר לעזור טוב יותר לתלמידים להתמודד עם דרישות ביה"ס, עם חרדת מבחנים ועם סערת רגשות. ד"ר קובי גוטרמן נתן הסבר מרתק על מבנה המוח והסביר את תפקידו בהגנה על חיינו תוך מתן דוגמאות מחיי יום יום. מה גרם ליובל לשכוח כיצד מאייתים מילה שלבטח ידע כיצד מאייתים ומה הקשר בין אמירתו כי היה בלחץ לבין הגנה על חיינו? לא בכל מצב נוכל כמבוגרים למנוע את השתתפותנו הפעילה ביצירת מצבי לחץ אצל התלמידים. לעתים גם אנו חשים מאוימים ומגיבים בהתאם. אולם הידיעה על פעולתו של מנגנון זה נותנת בידינו הן את התבונה לנהוג אחרת והן את ההבנה והידיעה כי תלמיד שמוחו "נשטף" קורטיזול לא יוכל ללמוד ולזכור מידע חדש עד שמוחו יגיע לאיזון כימי.

מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא (Sasha A. Barab, Wolff-Michael Roth)