מיומנויות חשיבה
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 21 ל-30
  • תקציר

    מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

  • לינק

    יותר ויותר תוכניות חינוכיות בארה"ב מנסות לשלב מיומנויות חשיבה גבוהות בהעברת התכנים בבתי הספר ולכן תוכניות הכשרת המורים שם נדרשות להתאים עצמן לכך. המחקר הנוכחי מדווח על ניסוי מבוקר לשילוב מיומנויות חשיבה גבוהות בקורס להכשרת מורים למתמטיקה בארה"ב. הניסוי נערך במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסלול הכשרה למורי מתמטיקה לכיתות בתי ספר יסודיים. קבוצת הביקורת של הסטודנטים להוראה למדה בקורס ללא חשיפה לפעילויות מוקדמות של חשיבה ביקורתית ואילו קבוצת הניסוי הייתה מורכבת מסטודנטים שלמדו באותו קורס כאשר פעילויות להתנסות בחשיבה גבוהה היו כבר משולבות במהלך הקורס מהתחלה. הממצאים מראים כי לשילוב מטלות לפיתוח חשיבה ביקורתית בתכני הקורס יש השפעה חיובית גדולה בהשוואה לקורסים אשר היו נטולים מטלות חשיבה. הסטודנטים בקבוצת הניסוי גילו עמדות חיוביות יותר ביחס לדרכי הוראה לפיתוח חשיבה ונכונות רבה יותר ליצור הוראה מאתגרת בכיתה בהשוואה לעמדות הסטודנטים בקבוצת הבקרה (Sezer, Renan ).

  • סיכום

    אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

  • סיכום

    מצד אחד מוסכם שהמדע מחדש ומעצים סוגים מסוימים של ידע וחושף את מנגנון המוח והלמידה. מצד שני ידוע גם שמערכות ארגוניות וחברתיות, כגון מערכת החינוך, משתנות בקצב איטי מאוד, אם בכלל. ניתן לשאול האם אפשר יהיה לשלב את הידע המצטבר במהירות רבה בחקר המוח, על מנת שמערכת החינוך תהיה טובה ואפקטיבית יותר? לדעת פרופ' ידין דודאי, התשובה היא שלילית. אמנם בזכות חקר המוח אנו מבינים יותר את המנגנונים שאחראים ללמידה והתנהגות, אבל התופעות עצמן כבר היו ידועות לנו מזמן. (סיכום הרצאה מכנס "מה במוח" שהתקיים במכון מופ"ת)

  • לינק

    כיצד להפעיל תלמידים במטלות חקר בסביבה מתוקשבת? במסמך מוצגים מודלים שונים לביצוע שלבי האיתור והערכת המידע. המודל הראשון פותח באתר מוט"ב באוניברסיטה הפתוחה . במהלך איתור וניתוח מידע ישתמש הלומד במיומנויות בשלוש רמות עיקריות: איתור ראשוני של המידע, הערכה ראשונית של המידע וניתוח ראשוני של המידע. רמות אלו כוללות מיומנויות כמו: איתור ראשוני של המידע, קידוד ידע ממקורות מגוונים, זיהוי מקור המידע, ניתוח ראשוני של המידע, זיהוי רעיונות מרכזיים. יכולת לזהות עיקר מטפל. בדיקת התאמה בין נתונים המתוארים בטבלאות, גרפים ותיאורים מילוליים. הבחנה בין עובדות להשערות. . בהמשך מוצגים מודלים חינוכיים לחקר מידע בעולם .

  • לינק

    קיימות מחלוקות בסיסיות בין התיאוריות של חינוך החשיבה וישנם צדדים שונים במחלוקת. מומחים שונים הציעו הציע קריטריונים לבחירה נבונה של תיאוריה או תוכנית של לחינוך החשיבה (Sternberg, 1984). אך נראה שניסיונות אלה ואחרים לא פתרו את הבעיה: תיאוריות רבות ושונות על חינוך החשיבה היוצרות מבוכה מושגית ומשתקות את העשייה. המאמר הנוכחי של ד"ר יורם הרפז מצטרף ל"ניסיונות ההצלה" של התחום, אך לא באחד מן האמצעים שצוינו לעיל. המאמר מבקש לפתח מפה מושגית (או מטא-תיאוריה מסדירה) המסבירה את מקורו של הריבוי התיאורטי, ונותנת מקום שיטתי לכל תיאוריה ותוכנית של חינוך החשיבה. מיפוי מושגי כזה עשוי לאפשר פיתוח תיאורטי של התחום ולספק הנחייה עקרונית להוראת החשיבה.

  • לינק

    דיוויד פרקינס כינה את מה שיש ל"חושב טוב" בשם “mindware“. במונח הזה – נתרגם אותו ל"חושבה" – הוא התכוון ל"תמצית" של כישורים מסוימים, שאם נוסיף אותה לחשיבה של כל אחד מאתנו היא תעשה לחשיבה טובה יותר, כלומר תפתור בעיות, תקבל החלטות ותמציא רעיונות באופן טוב יותר. ד"ר יורם הרפז מכנה את ה"תמצית" הזו בשם מנ"ה של חשיבה טובה. המנ"ה הזו כוללת מיומנויות חשיבה, נטיות חשיבה והבנה של ידע. לפני שנטפל במנ"ה הזו – נעמוד על מרכיביה ונראה כיצד יש להכין ולהגיש אותה – ונאמר כמה מילים על התנועה החינוכית שמטרתה היא הוספת "תמציות" שונות של חשיבה טובה לחשיבה (הלא די טובה) של תלמידים בבית הספר ושל אנשים בכלל (יורם הרפז)

  • סיכום

    המונח "אוריינות דיגיטאלית " מתאר לא רק את היכולת להשתמש בתוכנה או להפעיל מכשיר דיגיטאלי, הוא כולל מגוון רחב של מיומנויות מורכבות בתחומים שונים: הקוגניטיבי, המוטורי, הסוציולוגי והרגשי. משתמשים זקוקים למיומנויות אלה כדי לפעול ביעילות בסביבה דיגיטאלית: לקרוא הוראות ממשקים גראפיים: להשתמש בשיעתוק דיגיטאלי של חומרים קיימים כדי לייצור חומרים חדשים ומשמעותיים, להפיק ידע באמצעות ניווט בסביבות היפרמדיה לא- לינאריות, להעריך את איכות המידע ואת תקפותו ולהיות בעלי הבנה בוגרת ומציאותית של ה"כללים" המקובלים במרחב הממוחשב. המאמר מציע מסגרת מושגית מפורטת חדשה בעבור מיומנויות חשיבה הנכללות במונח "אוריינות דיגיטאלית ": חשיבה צילומית – חזותית (photo-visual thinking), חשיבת שיעתוק (reproduction thinking), חשיבה מסתעפת (branching thinking), חשיבת מידע ( information thinking) וחשיבה חברתית-רגשית socio-emotional thinking)). שימוש במסגרת זו לצורך הערכה של איכות עבודתם של לומדים בסביבה דיגיטאלית עשוי לספק לחוקרים ולמפתחים אמצעי תקשורת טובים יותר, שישפרו את יכולת העיצוב וההפקה של סביבות מכוונות-משתמש. (יורם עשת)

  • לינק

    בסקירת ספרות, העוסקת בתחומי עתיד מגוונים, זיהה המחבר, ד"ר דוד פסיג, מיומנות חשיבה חדשה בעלת מאפיינים של אינטליגנציה עתידית מסדר גבוה. במאמר זה הוא בוחן את המאפיינים של מיומנות החשיבה הזו אותה הוא מכנה 'השבחה'. קיימים שני סוגים של "השבחה"–השבחה של קונצפציות, והשבחה של כלים. בתהליך השבחה של מידע עתידי זיהה המחבר ששה שלבים: כוונה מלכתחילה, תהליך, תוצר, הערכה, לעיתים גם כוונה בדיעבד, והמשכיות. במאמר זה הוא מגדיר ומסביר את חשיבות מיומנות ההשבחה בתהליכי חינוך והכשרה לקראת העתיד.

  • תקציר

    מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין