מחשבים ניידים
מיון:
נמצאו 137 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    אסתי דורון מדווחת בבלוג המעניין שלה על מאמר אקדמי העוסק בשאלת האתגרים העומדים בפני מורים המלמדים שפה בתיכון בכיתות של ניידים הפועלים באמצעות רשת אלחוטית. לצד האפשרויות הפדגוגיות שנפתחות להוראה ולמידה באמצעות המחשבים הניידים בכיתה, המורים חווים גם אתגרים לא פשוטים בניהול הכיתה וביצירת הסמכות. שאלת המחקר היתה: מה ההשפעות, שמעצבות את התפיסות והגישות של המורים לאנגלית בבי"ס תיכון שמלמדים בכיתות עם ניידים.המתודולוגיה של המחקר התבססה על ראיונות עומק שנעשו עם מורים.שאלת המחקר הייתה: מה ההשפעות, שמעצבות את התפיסות והגישות של המורים לאנגלית בבי"ס תיכון שמלמדים בכיתות עם ניידים.

  • לינק

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."

  • לינק

    רפלקציה מעניינת של מורה מתוקשבת כפי שמשתמע מהבלוג שלה באינטרנט. רותי בן ישי כותבת על ההתמודדות של מורה בכיתה מתוקשבת מלאה עם מחשבים ניידים ועם תלמידים בחטיבת ביניים. מול ההתלהבות שלה כמורה מעלה רותי בן ישי ספקות בעניין מידת ההתלהבות וההזדהות של התלמידים. היא כותבת " " המפתיע מכל הוא, שיש לי כל הזמן תחושה, שהילדים בעצם מאוד שמרנים, למרות היותם צעירים. החדשנות מפחידה אותם. " ( רותי בן ישי ) .

  • לינק

    הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

  • לינק

    בראשית יולי 2009 ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד. אחת מההרצאות שנערכו בכנס, הייתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו ממצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים. המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה. תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים( ורדה גיל ) .

  • לינק

    התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.

  • לינק

    אם צריך לחפש סימנים מוקדמים לכך שמחשבים ניידים בכיתות לימוד יהיו בשנים הקרובות מציאות נפוצה , הרי שהצעד של חברת דל לפתח מחשב נייד ייעודי לתלמידים הוא אחד הסימנים המובהקים לכך. יצרנית המחשבים החלה למכור את Latitude 2100, מחשב זעיר בעל מסך מגע במארז גומי קשיח שאמור להיות עמיד יותר לנפילות לחבלות, ונועד לשימוש תלמידי בתי הספר היסודיים. הנטבוק החדש של דל הוא וריאציה חדשה על ה"מחשב במאה דולר" של פרויקט הצדקה האמריקאי OLPC, ששאף לחלק מחשבים לילדי העולם השלישי. הפרויקט לא הצליח לייצר מספר מספק של מחשבים או ליצור מהפכה חינוכית בארצות מתפתחות, אך המחשב הנייד הקטן שפותח במסגרתו היווה השראה לכל יצרניות המחשבים ויצר למעשה את קטגוריית הנטבוק – מחשב נייד קטן, קל וזול יחסית, שמתאים לתוכנות פשוטות ולגלישה באינטרנט.

  • לינק

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המסכם מיפגש באינטרנט עם Jeff Mao יוזם תוכנית הניידים 1: 1 במחוז מיין. בארה"ב מתמודדים עם אותן השאלות כמו בפרויקטים מקבילים בישראל. ג'ף מאו מתייחס לכך שבמחוז מיין הם התחילו בשנה האחרונה לחשוב על הרצאות סינכרוניות להתפתחות מקצועית של מורים כדי להקל על המורים ולחסוך מהם את הנסיעות ובזבוז הזמן. עוד ציין ג'ף מאו שיש מחשבה על מעבר להתפתחות מקצועית הקשורה לתחומי הדעת. ג'ף מתייחס לאיכותו של המורה כגורם המכריע ביותר המשפיע על השימוש המשמעותי שנעשה בניידים.

  • לינק

    אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

  • לינק

    רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

  • לינק

    השינוי של מעמד המורה ממורה שמעביר ידע למורה שעוזר לתלמידים לחקור ידע, מעסיק את אסתי דורון רבות מאז שהתחילה להדריך בפרוייקט מחשב נייד לכל תלמיד. לחלק מהמורים המעבר קשה , עד כמעט בלתי אפשרי . אסתי סבורה כי העובדה שלתלמידים יש מחשב אישי נייד מחייבת את המורים לחשיבה מחודשת על התפתחותם המקצועית ולהגדרה חדשה ביחס לתפיסת התפקיד שלהם ולאני המאמין החינוכי שלהם. והתפיסה מחייבת התייחסות ל"היפוך היוצרות": תלמיד כמעבד מידע, יוצר ידע ומפרסם ידע ומורה כאפשר לקיומו של התהליך הזה.

  • לינק

    אסתי דורון , המלווה כמה וכמה פרויקטים מתוקשבים בבתי ספר בארץ הן כמדריכה והן כחוקרת כתבה מאמרון מעניין על שאלת השילוב של מחשבים ניידים בהוראה-למידה בכיתה. " אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור." אסתי דורון מרגישה שהשימוש בניידים צריך להיות בכל שיעור. אפילו למשך חמש דקות, אפילו לצורך חיפוש ראשוני של מושג. נושא ניהול השעור כשהנייד על השולחן מעסיק אותי רבות. כמה אחוזים מזמן הלמידה שלהם בבית הספר התלמידים משתמשים במחשבים הניידים? אילו מיומנויות מידעניות ואלו מיומנויות מחשב חדשות הם רוכשים במהלך השנים שבהם הם לומדים באמצעות הניידים? האם אנחנו באמת מצליחים לגרום ללמידה אחרת משמעותית יותר?

  • מאמר מלא

    פרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד" OLPC, שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה, זכה להדים גדולים בכלי התקשורת בכל העולם, אך פריצת הדרך במדינות העולם מתחוללת עתה כאשר המחשב הנייד שנכנס בצורה מסיבית למערכות החינוך בעולם הוא דווקא המחשב הנייד החינוכי שפיתחה חברת אינטל והידוע בשם Classmate. בפורטוגל יהיו ל-500,000 תלמידים מחשב נייד בבית-הספר Classmate של אינטל . מספר זה הוא כמעט 40% מסך כל התלמידים במדינה זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם/ מדינות נוספות רוכשות מאות אלפי מחשבי Classmate בתכניות לאומיות ארוכות טווח על מנת לשנות את פני ההוראה והלמידה.

  • לינק

    אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות הממוחשבת של תלמידים בתוכנת גוגל EARTH ועל התובנות שלה מהתהליך החוויתי בכיתה. כחלק מלימודי הגאוגרפיה החליטה אסתי דורון ללמד את אחת המורות לעבוד עם גוגל "ארץ" ולהשתמש בו בשיעוריה. הם הורידו את התוכנה ולמדו להתקרב ולהתרחק , למצוא כתובות ואפילו לנעוץ "נעצים" לציין מקומות חשובים. היא והמורה החליטו להפעיל את התלמידים בשיעור במשימה הקשורה בתוכנה. הן משימת הכרות והתכוננו לשיעור בכיתה. המסקנות: שכשהתוכנה ידידותית למשתמש ומאפשרת חקירה אישית ללא קושי, וכשיש לתלמידים עניין אמיתי בתכנים – ההתלהבות שלהם ממש מדבקת.

  • תקציר

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

  • לינק

    שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

  • לינק

    החוקר, מומחה, יועץ ומפתח שיטות הערכה, ניצל את הפרויקט ובחר לבדוק מקרוב אם ההוראה בעזרת מחשב נייד משפיעה על הערכת המורים את הכתה. במקומות בהם המורים היו ברורים ועקביים לא ניכר קושי- כמו למשל בעניין המשמעת. להבדיל, במקומות בהם העבודה הייתה פתוחה מידי והיעדים לא הוגדרו בברור, נמצא קושי. כמו כן היו חסרים מעקב ומשוב על התקדמות התלמידים בפרויקטים שניתנו והייתה התייחסות רק לתוצר הסופי. המורים התעלמו מרמות הידע השונות של התלמידים ביישומי המחשב ולא הכירו בחשיבותה של עבודת הצוותים. בעוד שהשינוי הוא בעל עוצמה, המורים לא הכירו את סביבת הלימוד החדשה, המתוקשבת ברשת. מורים חייבים להיות ברורים בהגדרת המטרות והצבת היעדים קודם כל בפני עצמם, אחר כך בפני התלמידים. עליהם לשים יותר דגש על מתן משובים לתלמידים במהלך העבודה ולא להמתין למסירת התוצרים הסופיים (Beaudry J. S. 2004 ).

  • סיכום

    תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

  • מאמר מלא

    רותי בן ישי היא מורה להיסטוריה , מחנכת, רכזת ניסוי "מחשב נייד לכל תלמיד", בי"ס המשלב את נושא התקשוב בכל תחומי ההוראה. היא מספרת בבלוג שלה באתר אדיורשת כיצד הצליחה לגוון שיעור בהיסטוריה הנלמד בכיתה משובצת מחשבים ניידים של התלמידים. בהיסטוריה לומדים כעת בכיתה על יוון העתיקה. השיעור נפתח בהצגת האתר youtube . זו מדיה המדברת אל לב הילדים. גם האנגלית אינה קשה במיוחד. כמו כן , מתארת רותי בן ישי את תהליך הלמידה השיתופי של בדיקת שיעורי הבית באמצעות הצגה ותיקון של אחד התרגילים של התלמידים במחשב הנייד על גבי מסך "הברקו" המרכזי לעיני כל הכיתה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בקנדה , בדק את הקשר בין ביטויי רגשות ובין ידע במיומנויות תקשוב אצל סטודנטים להוראה. השערת המחקר הייתה כי הסטודנטים להוראה יביעו רגשות כגון , כעס , תסכול , חרדה או הקלה במהלך שלבים שונים של ההתמודדות שלהם עם סביבות התקשוב והמחשבים. במחקר השתתפו 184 פרחי הוראה אשר צוידו במחשבים ניידים במהלך לימודיהם . הממצאים מלמדים כי רמות הכעס וחרדה יורדות משמעותית כאשר מתחזקות המיומנויות של תקשוב וידע בתחום האינטרנט והיישומים. יתר על כן , כאשר הסטודנטים להוראה מצליחים לשלוט טוב יותר במיומנויות התקשוב הם חשים הקלה ושמחה התורמים בהמשך לתחושת המסוגלות והשליטה שלהם במהלך לימודיהם (Robin H. Kay ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין