מחקר עצמי
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המחקר העצמי השיתופי המוצג במאמר זה תיווך תהליך של בניה משותפת של אינטראקציה סימביוטית בין ידע תיאורטי וידע מעשי. התנועה הלוך וחזור של החוקרים בין שתי דרכי ידיעה אלה הובילה לעידון ולדיוק בפדגוגיה ובהבנות התיאורטיות שלהם. לדעתם דפוס רקורסיבי זה של אינטראקציה נראה מבטיח כדגם לתמיכה ובחינה של התפתחות של מורי מורים הפועלים בטריטוריות מעשיות חדשות במסגרות ההכשרה. כאן מדובר במעבר לפדגוגית הכשרה מבוססת-פרקטיקה במסגרת עיונית של גישת פרקטיקות ליבה (Peercy, M. M., & Troyan, F.J).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי של סיוע בקידום קבוצת חקר של מחקר עצמי. קבוצת החקר תוכננה כפרויקט להתפתחות מקצועית, שבו שישה מורי מורים מנוסים חקרו את הפרקטיקות שלהם תוך שימוש בגישה של מחקר עצמי. הרציונל הפדגוגי של הסיוע בקידום התבסס על ארבעה עקרונות תיאורטיים בהסכמה רחבה לגבי האופן שבו מורי מורים יכולים לעבוד באופן אפקטיבי על ההתפתחות המקצועית שלהם (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • סיכום

    המאמר עוסק במשולש גוף-תודעה-חינוך. כחיבור בין צלעות אלה הוא מציע את המושג ”סֶפַרת החינוך האישית״, שפירושה יכולתו של האדם להפנות את תשומת לבו פנימה אל מחשבותיו ואל תחושותיו. המחבר מספר על ניסיונו האישי בנעוריו ובבגרותו מתוך שימוש בתורות הטאי-צ׳י והוויפאסאנה, הרואות בגוף את בית הקיבול של התודעה (אורן אְרָגז).

  • תקציר

    בהתבסס על מסגרת עבודה טרנספורמטיבית של פדגוגיה ביקורתית המחוברת עם מחקר-עצמי של פרקטיקות בהכשרת מורים, מאמר זה חוקר את האופן שבו מורת המורים עוסקת במחקר הקשור לעצמי, לפרקטיקה המקצועית, ולניתוח של המתחים המקיפים את הדיכוי ואת השונות (Ragoonaden, Karen, 2015).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר עצמי של מדריכה פדגוגית בהכשרת מורים שהתנהל במשך חמש שנים ובו ניתחה החוקרת תהליך של פיתוח שיחות משוב עם מתכשרים בעקבות שיעור. לדעתה, חקר פרקטיקות השיח של מדריכים פדגוגיים עם מתכשרים להוראה חשוב שכן הן מתווכות בין המתכשר לבין מעשה ההוראה, ומקדמות יכולות רפלקטיביות ומומחיות בהוראה מסגלת (Elizabeth Soslau).

  • תקציר

    מאמר זה מתמקד במחקר עצמי (self-study), שבו המטרות היו לתרום להתפתחות המקצועית של המחברת כמורת מורים ולהבין האם ומה יכולים פרחי ההוראה ללמוד מקריאת התוכניות והרפלקציות של המחברת שפורסמו באופן מקוון דרך היומן הפתוח שלה (Helleve, Ingrid, 2014).

  • לינק

    מחקר עצמי של מורים ומורי מורים התפתח מאוד בשנים האחרונות. בדרך כלל הוא נחשב למחקר של איש המקצוע על הפרקטיקה שלו בדרך שיטתית. בכך הוא מהווה חלק מסוגת מחקרי-פעולה בחינוך. מחקר-עצמי הוא מחקר של האני (self)(Pinnegar & Hamilton, 2009) בעת מעשה עם מחויבות מוסרית לשיפורו. במאמר מתמקדים החוקרים בחקר הבניית הזהות המקצועית של מורים המשתמשים בגישת מחקר עצמי בשלוש צורות שונות. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד הזהות המקצועית וההבנה העצמית של המורה מתחזקים מתוך עיסוק בניתוח ובהבנה של דילמות מקצועיות שבפניהן הוא עומד ושמבטאות התנגשות בין ערכיו ואמונותיו לבין מה שקורה במציאות החינוכית ) Koster, B., & Van den Berg ).

  • תקציר

    המחקר האוטו-אתנוגרפי הזה שוקל את יצירת הזהות המקצועית של מורי מורים לא מסורתיים, אנשים שהקריירה המקצועית שלהם אינה כוללת קריירה כמורים בבית הספר. אף על פי שישנן השפעות משותפות על ההתפתחות המקצועית בין מורי המורים המסורתיים למורי המורים הלא-מסורתיים, כגון: ביוגרפיה, הקשרים מוסדיים, ופדגוגיה אישית, ישנם הבדלים משמעותיים בתהליך כאשר השפעות אלה נחוות (Newberry, Melissa. , 2014).

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

  • לינק

    עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

  • סיכום

    המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .

  • לינק

    המאמר בוחן את ההתנסות של שבעה מורי-מורים שנפגשו בפגישות חודשיות לאורך שנה אקדמית כדי לעסוק במחקר-עצמי שיתופי שהתמקד בחקר טקסט שעוסק בהכשרת מורים של לוקהרן ( Loughran, 2006). באמצעות דיון רפלקטיבי שהתמקד בקישור הטקסט לפרקטיקות של מורי המורים עצמם, הם קדמו את הבנת עצמם, הבנת איש את זולתו, הבנת הסטודנטים והבנת תוכנית ההכשרה. המחקר-העצמי המוצג במאמר בוצע במסגרת העיונית של קונסטרוקטיביזם חברתי, המאופיין בקיום של כמה אמיתות ולא באמת אוניברסלית אחת (Schwandt, 2000). הכותבים החוקרים חלקו ביניהם הבנה שהידע והאמונות שלהם שונים ומובנים חברתית (Pajares, 1992) ורצון להיות מעורבים במחקר ביקורתי על דרכי ההכשרה בהן הם נוקטים. המאמר מביא תיאור וניתוח באמצעות שתי מסגרות ( Grierson, A).

  • לינק

    המאמר מדווח על מחקר-עצמי קולקטיבי על הוראה שנעשה בהולנד ובארה"ב באמצעות מתודולוגיה של דיאלוג בין חוקרים. כותבי המאמר הכלילו על בסיס עבודתם ששה קווים מנחים להוראת/להנחיית חקר בגישת המחקר העצמי: חמשת הקווים הראשונים נוצרו על בסיס מה שהכותבים למדו מהרפלקציות, המשוב וההערכות של שותפיהם, ואילו הקו המנחה הששי עלה מהרפלקציות המשותפות של שני הכותבים על למידה כיצד ללמד או להנחות חקר כזה (הנקודות מנוסחות כהנחיות ישירות למנחה). מבלי לטעון שששה קוים מנחים אלה יישומיים בכל ההקשרים, הכותבים מציעים דיון במורכבויות ובערך של פדגוגיה של מחקר עצמי. המחקר מספק בסיס קונצפטואלי, תיאורטי ומעשי למחקרי המשך בתחום זה (Lunenberg, M., Samaras, A.P).

  • לינק

    המאמר מתייחס למחקר של הכותבת אשר עוסק בתהליכים של חקר העצמי המתבססים על ציור דיוקן עצמי ועל שילוב בין אמנות ומחקר איכותני (Cederboum, 2009). המאמר מציג תהליכים שהוגדרו על ידי הכותבת כ'מחקר על מחקר': שילוב בין חקירה באמצעות פעילות אמנותית – ציור דיוקן עצמי – ובין חקירה בכלים מדעיים באמצעות הפרדיגמה האיכותנית המשלבת קריאה פרשנית בגישה האינטרטקסטואלית. שילוב ייחודי זה מציב את פעולת ציור הדיוקן העצמי ואת התוצר של פעולה זו ככלי ליצירה, לחקירה ולהתפתחות. כערך מוסף, הוא מתגלה גם כתהליך טיפולי התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי ( נורית צדרבוים).

  • לינק

    ההתפתחות המקצועית של מורי מורים באמצעות מחקר עצמי , ובעיקר הקידום של זהות למדנית-חקרנית אינה קלה. הספרות מראה שמורי מורים מתחילים ומנוסים חשים לעתים חוסר בטחון ופגיעות בצעדיהם הראשונים כחוקרים (Loughran, et al., 2004). אולם אין בידינו מחקר שיטתי העוסק בדרכים לתמיכה בתהליך זה. הפרויקט המתואר – המאמר מתאר פרויקט של עבודה עם מורי-מורים על פיתוח עבודתם המחקרית. הפרויקט כלל:רפלקציה מודרכת שהיוותה מעבר מהכשרת המורים היומיומית למחקר, מידע על שלבי מחקר ודיונים ועבודה על המחקרים העצמיים האישיים. מורי מורים המתחילים לבצע מחקר עצמי הם לרוב אנשי מקצוע מנוסים, ויש להם אומץ לחשוף את עצמם ואת עבודתם. יש צורך לתמוך בהם בתהליך המחקרי עצמו בנקודות הנ"ל כדי שיאמצו את דרך החקר כחלק מזהותם המקצועית. החוקרים ממליצים להמשיך ולבדוק שאלות נוספות בהקשר של מחקר עצמי הנעשה ע"י מורי מורים בדגש על התמיכה שיש לתת להם בתהליך זה (Lunenberg, M., Zwart, R., & Korthagen, F.)

  • לינק

    תהליך הפקת הידע הוא היבט חשוב ביותר של מחקר עצמי (Russell,2006). זהו תהליך שחשיבותו בכך שהלמידה שבאה בעקבותיו תורמת להתפתחות המקצועית של החוקר עצמו ושל אחרים. במאמר זה נבדקת השאלה מדוע בולטים במחקר העצמי סיפורים ומדוע הם לכשעצמם אינם מספיקים לצורך הדיווחים על המחקר העצמי. אחת השאלות המרכזיות בגישת המחקר העצמי היא כיצד ניתן להוציאו מגבולות של ידע אישי של הפרט החוקר והיוצא נשכר ממנו לכלל גוף ידע רחב שישפיע על קובעי מדיניות ועל מורי מורים אחרים (Zeichner, 2007). הטענה המרכזית של המאמר היא שמורי מורים (ואחרים) המבצעים מחקרים עצמיים על עבודתם צריכים להתבונן אל מעבר לסיפורים העומדים במרכז המחקרים העצמיים, להימנע מן הסיכון שבו חוזקות התחום יוחלשו, ולחפש ולהציג את הקשרים בין עבודותיהם לבין מחקרים עצמיים קודמים (Loughran, J).

  • לינק

    המאמר מתאר את השלבים הראשונים של מסע מחקר קולבורטיבי שנערך באוניברסיטת אדינבורו ע"י מורים מהמחלקה לפיתוח ומחקר של תוכניות לימודים בבית הספר לחינוך. למרות היותם מרצים באוניברסיטה שהמחקר בה הוא בעל שם, לא רצו החוקרים כקבוצה להתנתק מהעניין שלהם בסטודנטים ובהוראה. הם רצו למצוא דרך שתכלול עניין זה בצד העשייה המחקרית. התהליך המפורט במאמר העלה נושאי מפתח על פני השטח בבהירות ואיפשר לחוקרים להכיר בנושאים אלה כמרכיבים משותפים לקבוצה החוקרת כולה. השיתוף, התיאור וההבהרה וההכרה סיפקו לכידות מקצועית למה שעד כה היה בבחינת מסעות שונים של אנשים שונים במרחבים מבודדים זה מזה. ההקשר שבו נערך המחקר לא נחקר עדין רבות. הוא נערך תחת לחצים חזקים לביצוע מחקרים ובקהילייה חוקרת בעלת ידע מועט על מחקר עצמי. כך שיש גורמים ייחודיים המבדילים מחקר זה ממחקרים אחרים ( Gemmell, T., Griffiths, M., & Kibble, B).

  • סיכום

    זהו מחקר עצמי של מורת מורים על התפתחותה המקצועית בתפקיד, תוך גילוי מתחים ואתגרים שניצבו בפניה (Bullough & Pinnegar, 2001). טענתה היא שמורי מורים, במיוחד אלה המלמדים במשרות חלקיות, זקוקים לתמיכה כדי ללמוד כיצד לגבש את תפיסת תפקידם ואת האמונות של המתכשרים על הוראה (Arlene L. Grierson).

  • סיכום

    הכשרת מורי מורים והתפתחות הידע שלהם על הכשרה להוראה הוא תחום מחקרי שלא זכה לתשומת לב רבה , אם כי זהו מצב הולך ומשתנה (Murray, 2008). אחת הסיבות לכך היא שהידע של הוראה על הוראה לא נתפש כייחודי באקדמיה, מצב הדומה לתפישת ההוראה עצמה כתחום לא(תת)-תיאורטי (Korthagen et al., 2001). רוב מורי המורים מביאים עמם לתפקידם בהכשרה ידע הוראתי רב שנבנה בהיותם מורים, והמחזק מאוד את אמינותם המקצועית, בעיקר בעיני הסטודנטים. חקר עצמי: כלי לפיתוח הבנה-עצמית – מחקר עצמי מאפשר לפתח הבנות מעמיקות יותר של המעשה החינוכי וההוראתי ולקדם את איכות הלמידה של התלמידים. זיהוי של המסגרות הפרשניות המנחות את העובדה מאפשר לחוקרים לשאוף להבין את עבודתם בדרכים שונות ולהפיק משמעות חדשה מכך, מתוך הישענות על פרשנויות חלופיות ומען להיטיב את איכות ההוראה.המאמר מביא את המחקר-העצמי של הכותבת כהדגמה לתהליכים הנ"ל (Berry, A ).

  • סיכום

    המאמר חוקר היבט של ידע ההוראה של מורי מורים ואת הדרך בה ניתן לפתח ידע זה כדי לחזק את המשגת ההוראה כתחום דעת העומד בפני עצמו. המאמר מתמקד במושג הבנה עצמית כמרכיב של ידע מורי המורים (Self-understanding) ובוחן כיצד ניתן לתפוש את התפתחות המושג כחלק ממומחיות. להתפתחות המתמשכת של הבנה-עצמית של מורי מורים יש השפעות חשובות על אופי מומחיותם, שכן ככל שמתפתחות הבנות מדויקות יותר של הפרקטיקה כך מתעצבת הדרך שבה הפרקטיקה מבוצעת ומובנת למורה המורים עצמו ולמורי מורים אחרים ומתפרשת על ידי מתכשרים להוראה. (Berry, A)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין