מחקר הערכה
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 21 ל-39
  • לינק

    סקירה של מחקרים אודות יעילות הלמידה הפעילה. המחקרים מבאים עדויות משכנעות אודות יעילות הלמידה הפעילה בכיתה ומחוץ לה. המחקרים הוכיחו כי כיתות לימוד שנחשפו ללמידה פעילה במהלך הכנה לבחינות הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לכיתות שלמדו בשיטה הרגילה של העברת התכנים בהרצאה או בקריאת חומרים עצמאית. כל כתבי העת שנבדקו ע"י פרופסור Mark Morton הם שפיטים מבחינה מדעית והם מכסים את תחומי הפסיכולוגיה החינוכית, הטכנולוגיה החינוכית, הפדגוגיה והוראת המדעים. המחבר מדגיש כי הממצאים שאסף נועדו במקור לשכנע את הסטודנטים הספקניים הלומדים אצלו בדבר חשיבות שיטת הלמידה הפעילה בקורסים האקדמאיים השונים שהוא ועמיתיו מעבירים בתחומי הניהול (Mark Morton)

  • לינק

    מחקר זה, שנעשה בחסות גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, נועד לבחון את תכנית ההתמחות בהוראה משלושה היבטים: רציונל התכנית, יישומה הלכה למעשה ותרומתה. המחקר התמקד בתכנית כפי שהיא מופעלת ביחס למורים מתחילים אשר הכשירו את עצמם ללמד בבית ספר יסודי או בבית ספר על יסודי (ולא בגיל הרך או בחינוך המיוחד) במקצועות ההוראה המסורתיים (ולא בחינוך גופני, אומנות וכדומה) במגזר היהודי ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי (פאדיה נאסר – אבו-אלהיג'א, רבקה רייכנברג, ברברה פרסקו)

  • לינק

    המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות לומדים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett, מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.

  • סיכום

    תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

  • לינק

    לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

  • סיכום

    פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)

  • סיכום

    מחקר תיאורי שחקר את היישום בפועל של הכנסת פורטפוליו דיגיטאלי בתוכניות הכשרת מורים ברחבי ארה"ב. תיעוד המחקר התבסס על 6 תוכניות בהכשרת מורים באוניברסיטאיות אמריקאיות בהן נערכו פרויקטים רחבי היקף להטמעת השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי במחלקות להכשרת מורים. שתי שאלות מחקר עיקריות הוצבו: א.מה הרקע להכנסת תוכניות הערכה מבוססות פורטפוליו דיגיטאלי (אילו נסיבות וגורמים דחפו למעבר לתוכנית) ב.אילו שלבים או נדבכים בתוכנית יושמו בפועל במהלך הגשמתה? החוקרים מציינים כי שינוי ממשי ומהותי בתהליך ההערכה חל רק כאשר ננקטה גישה משולבת של לחץ ותמיכה עפ"י המודל של פולאן (Fullan, 2001). בחלק ממחלקות החינוך היו קשיים ביישום והתנגדויות סמויות וגלויות שגרמו לעמדות שליליות הן של סטודנטים להוראה והן של מורי המוריםׁ(Wetzel Keith & Neal Strudler).

  • לינק

    במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

  • לינק

    מחקר הערכה של עמדות סטודנטים במכללת אורנים לגבי שיעורי הטבע והסיורים המתלווים אליהם. המחקר ביקש לבחון אם הקורס "חי וצומח בעונתו ובבית גידולו" מביא לידי שינוי חיובי בעמדתם של סטודנטים בשנה א' לגבי נושא הטבע והשימוש בו בהוראה. העמדה הראשונית של הסטודנטים כלפי שיעורי הטבע דווקא משתנה לטובה בסוף השנה הראשונה ללימודיהם, אולם ייתכן שיש צורך בשינויים בתכנית הלימודים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של הסטודנטים כיום. נראה שיש תפקיד חשוב ביותר ליציאה לסיורים, במסלולים המתאימים, בעונות המתאימות ובתנאים המתאימים כדי להגביר מגמה של שינוי עמדות חיובי (רן יגיל).

  • לינק

    הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

  • סיכום

    השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.

  • סיכום

    אנו עומדים בפני מצב שבעוד כמה שנים לא יהיה מי שיחקור מחקרי הערכה לגבי מדיניות חינוכית. לא יהיו חוקרים מתמחים בתחומי מדיניות חינוך. הולכים ונעלמים החוקרים המסוגלים לבצע מחקרי הערכה של מדיניות חינוכית. המצב כיום הוא שאין כמעט מי שייגש למחקרי הערכה גדולים. בעבר היו יחסית הרבה יותר מחקרים גדולים בתחומי ההערכה. ואילו כיום הולך ומצטמצם מספרם. הגורמים העיקריים למציאות זו: מחקרי מדיניות הם מחקרים מתמשכים לשנים. המחקר החינוכי נוטה כיום להיות יותר איכותני ופחות כמותי. ישנם פחות חוקרים לביצוע מחקר כמותי גדול (פרופ' רמי יוגב).

  • לינק

    מדובר במעקב אחר קבוצת ילדים שהחל בשנות השישים ונמשך עד היום. הניסוי החל ב 1962 בעיירה בבית ספר בשם "פרי" בעיר בשם איפסלנטי במדינת מישיגן בארצות הברית. קבוצה של 48 ילדים בני 3-4, כולם שחורים החלו תכנית חינוכית בגן הילדים. הילדים הגיעו ממשפחות עניות שגרו בשכונות מצוקה ששיעור הפשיעה בהן גבוה במיוחד. במהלך העשור הקודם לתחילת התכנית הישגי תלמידי בבית הספר הזה דורגו בעשירון התחתון בהישגי התלמדים בעיר. בין התוצאות שגילו החוקרים: ששיעור התלמידים שהשתתפו בתכנית בכיתות לחינוך מיוחד היה נמוך. הגישה שלהם כלפי בית הספר היתה חיובית, וציוניהם בבית הספר התיכון היו גבוהים יותר מקבוצת הביקורת. שני שליש מהם סיימו תיכון לעומת 45% מתלמידי קבוצת הביקורת. (יוסי דהאן)

  • לינק

    לאחרונה התפרסם בארה"ב דו"ח שכותרתו: "חנק החדשנות: מה קרה לאי-לרנינג ומדוע?". מחבריו טוענים כי מהפכת האי-לרנינג נכשלה ומנתחים את הסיבות לכך. להערכתם, הסיבה המרכזית לכשלון האי-לרנינג היא שבמשולב עם המהפכה הטכנולוגית לא התרחשה, כמתבקש, מהפכה פדגוגית. המרצים, מורים ומנחים ממשיכים ללמד על פי העקרונות המסורתיים של הכיתה הפיסית, לוח וגיר. עקרונות אלו אינם מתאימים למתודה החדשנית של האי-לרנינג. (Robert Zemsky, Robert F. Massy)

  • מאמר מלא

    הערכת תוכניות כללית מבוססת על איסוף שיטתי של נתונים לגבי מגוון רחב של נושאים, ומתארת שימושים אפשריים בממצאים. לעומתה, הערכת תוכניות הממוקדת-בשימוש מפרטת את השימושים המכוונים בממצאים עבור המשתמשים בתכנית.מחקר הערכה מתייחס למטרת המחקר יותר מאשר לשיטת מחקר מסוימת. לפי רוסי ופרימן (Rossi & Freeman, 1997). מטרה זו היא להעריך תכניות של התערבות חברתית (כלומר, פעולות בהקשר חברתי עם תוצאות מכוונות כדוגמת תכניות לימוד, שיטות הוראה, חידושים ופרויקטים מגוונים) מבחינת הבסיס המושגי שלהן, התכנון, היישום, וההשפעה של תוכניות אלו. (אפרת דרורי)

  • תקציר

    מחקר הערכה המתמקד בהשוואה של 271 בוגרי אורנים בשנים 1996-2002 ל-253 סטודנטים שנה ד', במטרה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה, וכן לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים. בין הממצאים: הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים בהשוואה לבוגרים; קיימת שביעות רצון גבוהה, הן של הבוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם; מרבית מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה ורואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם; ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד; מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה (לילך לב-ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

  • תקציר

    המחקר מתמקד בשאלה כיצד מעריכים בוגרים וסטודנטים בפועל במכללת אורנים את ההכשרה שקיבלו במכללה. שאלה נוספת שנבחנה בדקה את מידת שילובם במקצוע ההוראה של הבוגרים, את תרומת ההכשרה להצלחתם במקצוע ואת תפיסתם את מהות מקצוע ההוראה. (לילך לב ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

  • לינק

    במהלך השנים האחרונות יזמו מדינות רבות מאמצים מקיפים לרפורמה בחינוך, החשיבה השיטתית שביסוד מרבית הרפורמות מבוססת על סטנדרטים והיא נשמעת לכאורה הגיונית, אך מחקר שנערך לאחרונה מטעם המשרד למתן דין וחשבון בחינוך של מדינת קנטאקי (Hambleton et al., 1995) מצביע על כך שעלייה בתוצאות מבחנים במדינה זו היא פונקציה של מיומנויות גוברות של תלמידים בעמידה במבחנים, ולא עדות ללמידה מוגברת. (Brooks Martin, G., Grennon-Brooks, Jacueline)

  • לינק

    המחקר עסק בחיוניותם של מקצועות ההעשרה מן התחומים ההומניסטיים במסגרת לימוד החובה במכללה. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. בעיקר נבדק היחס בין יכולת הפנמתו של חומר לימודי מן התחומים ההומניים השונים, לבין הערכת המורה את הצלחתו בעבודה. ההערכה נעשתה על פי: (א) מידת השימוש בדוגמאות מהתחומים השונים; (ב) מידת החשיבות שמייחסים להעשרה לשונית ולמגוון אסוציאטיבי-תרבותי. (שמאי גלדר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין