המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).

מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000). כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות – בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.

חקר תהליך השיפוט של בודקי הבחינות הוא תחום מוזנח למדי במחקר החינוכי בכלל ובמחקרי הערכה בפרט. לכן, מחקרה המאלף של Victoria Crisp על תהליכי השיפוט של בודקי בחינות באנגליה יש בו כדי לתרום רבות להבנת תהליכי ההערכה והמגבלות הקוגניטיביות שלהן. במחקרה האיכותני ניתחה Victoria-Crisp את תהליכי השיפוט של 6 בוחנים מיומנים בתחומי הגיאוגרפיה. שיטת המחקר התבססה על זיהוי קוגניטיבי של תהליכי השיפוט כפי שביטאו זאת המורים הבוחנים/בודקי הבחינות בקול רם. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שתהליך מתן הציון הוא הרבה יותר מורכב מאשר היה ידוע עד כה ויש חשיבות להבנייתו הנכונה והמאוזנת. הניתוח הקוגניטיבי זיהה את דפוסי ההתנהגות המעריכה של הבוחנים ובעקבותיו הוצע מודל אפשרי להערכה נכונה ומתן ציונים ע"י מעריכי בחינות. ( ד"ר Victoria-Crisp היא המומחית המובילה באנגליה להיבטים פסיכולוגיים של תהליכי הערכה, היא המדענית הראשית של Cambridge Assessment) .

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יצירת הבנייה מונחית לפעילות של למידה שיתופית יכולה להשפיע על התנסויות תלמידים במטלות של פתרון בעיות. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי כיתות ח' בארה"ב. קבוצת הניסוי של התלמידים השתתפה בפעילות של למידה שיתופית עם הנחייה Mediated Learning Experience (MLE) כאשר במהלך ההתנסות קיבלו התלמידים בקבוצת הניסוי הנחיה מוקדמת שנועדה לכוון אותם ליצירת אמון, תקשורת בונה ולמידת עמיתים . בעקבות סדנת ההנחיה המתווכחת הופעלו התלמידים במטלות של למידה שיתופיות בניגוד לקבוצת הבקרה שלא קיבלה הנחייה דומה לפני ההתנסות. ממצאי המחקר מוכיחים כי למידה שיתופית אינה נוצרת מעצמה אצל תלמידים אלא יש לטפח אותה באמצעים מכוונים מראש. מסקנות המאמר מצביעות על חשיבות הנחיית תלמידים לפעילות למידה שיתופית בהבניה של הנחיה לקראת עבודת צוות, תקשורת בין עמיתים וכדומה . (White, Robert; Dinos, Sokratis ) .

המאמר עוסק בסוגיה מרכזית בפיתוח מקצועי של מורים, ומתמקד בהצגת התפיסה שלפיה רצף פיתוח פרופסיונאלי של מורים, למאמר שני חלקים. בחלקו הראשון הוא עוסק בהשתמעויות הנובעות מהצורך הבלתי מתפשר של מורים ללמוד ולהתפתח לאורך כל חייהם המקצועיים, ומציג מודל המראה את שלבי הרצף הנדרשים בתהליכי ההכשרה והפיתוח הפרופסיונאלי שלהם. השתמעויות אלה ברורות למדי ברמה הרטורית, אולם יישומן אינו דבר של מה בכך. בחלקו השני של המאמר מוצגים ממצאים מרכזיים מתוך מכלול ממצאי מחקר אמפירי, אשר שאלותיו נגזרו מסקירת הספרות והמודל, ונבדקו בקרב ממלאי תפקיד בכירים ברמות המטה וברמות האחראיות לביצוע וכן בקרב מורים. המאמר מציג בתמציתיות את עיקרי הפעילות המחקרית – העיונית ואמפירית – של הכותבים , שנערכה במסגרת רשת עמיתי מחקר של מכון מופ"ת בשנים תשס"ו- תשס"ח ( שלומית אבדור, רוני ריינגולד, דרורה כפיר).