המאמר בוחן את ההתנסות של שבעה מורי-מורים שנפגשו בפגישות חודשיות לאורך שנה אקדמית כדי לעסוק במחקר-עצמי שיתופי שהתמקד בחקר טקסט שעוסק בהכשרת מורים של לוקהרן ( Loughran, 2006). באמצעות דיון רפלקטיבי שהתמקד בקישור הטקסט לפרקטיקות של מורי המורים עצמם, הם קדמו את הבנת עצמם, הבנת איש את זולתו, הבנת הסטודנטים והבנת תוכנית ההכשרה. המחקר-העצמי המוצג במאמר בוצע במסגרת העיונית של קונסטרוקטיביזם חברתי, המאופיין בקיום של כמה אמיתות ולא באמת אוניברסלית אחת (Schwandt, 2000). הכותבים החוקרים חלקו ביניהם הבנה שהידע והאמונות שלהם שונים ומובנים חברתית (Pajares, 1992) ורצון להיות מעורבים במחקר ביקורתי על דרכי ההכשרה בהן הם נוקטים. המאמר מביא תיאור וניתוח באמצעות שתי מסגרות ( Grierson, A).

במאמר בוחן הכותב את השינויים שחלו בעבודתו בהכשרת מורים לאורך שלושה סמסטרים בעקבות ההתבוננות שלו בעבודתו בהכשרה ותיעודה. המחקר התבצע במסגרת קורס על "שונות בחינוך היסודי" בדגש על הוראה ולמידה בכיתה דמוקרטית (Morrison, 2008). האתגר היה להתמודד עם הכנסת השינוי לנוכח העובדה שרוב הלומדים מכירים את דפוס ההוראה הסמכותית ( Brubaker, N.D).

המטרה של דיון קצר זה היא להציג את המושג של אופטימיזם אקדמי, מאפיין של מורים יחידים ושל בתי הספר שמספק פרספקטיבה לגבי השאלה כיצד לתמוך בהישגיות של כל התלמידים (Anita Woolfolk Hoy).

כותב המאמר , מורה מורים באוניברסיטת אונטריו ופרופסור למתמטיקה, מציג את הדילמה לגבי השפעת התקשוב על תהליכי שינוי בהוראה ובפדגוגיה. לדעתו, עד כה התקשוב החינוכי לא הצליח לשנות מהותית את החשיבה הפדגוגית בהכשרת המורים. עתה יש סיכוי לשינוי דרכי ההוראה נוכח כניסתם של טכנולוגיות תקשוב שיתופיות (Web 2.0 technologies ) ורשתות חברתיות . המגמות של דינאמיקה חברתית באמצעות תקשוב חינוכי יש בהם כדי ליצור שינוי מהותי בדרכי הוראה. האתגר החינוכי הוא גיבוש והבניית הידע על בסיס תובנות משותפות של לומדים בניגוד למצב בעבר בו ההתמודדות של הלומדים הייתה אישית ולא תלויה בתובנה של עמיתים. מורי המורים צריכים להיות ראש הגשר למגמה זו (Shawn Michael Bullock).

המאמר מתאר את ההקשר המשתנה של הכשרת מורים בנורבגיה, את מבנה התוכניות, את השינויים שהוכנסו בהן בשנים האחרונות ואת ההשפעות של מגמות חדשות בעולם עליהן. היוזמות המקומיות במערכת בנורבגיה כוללות פעילויות מוסדיות תומכת בהתאמה לתפקידים הנ"ל. מדובר בהיבטים פדגוגים של ההכשרה, בהיבטים של הדגמת תפקיד ובהיבטים ניהוליים. בהיבטים אחרונים אלה הלמידה היא בדרך כלל תהליך של ניסוי וטעיה. למרות הכוונות הטובות ליצירת סביבה מקצועית תומכת ומעודכנת יש עדיין אתגרים רבים היוצרים קשיים שמקורם בהקשר המקומי, הארצי והבינלאומי. בין הקשיים: בהיבט המקומי: הצורך בפיתוח קהילייה מקצועית רחבה בין מורי החוגים השונים ובהם המורים הדיסציפלינריים והמורים הדידקטיים; בהיבט הארצי: אי-השקט השורר במערכת ההכשרה הארצית והצורך להסתגל לרפורמות חדשות המחייבות עיצוב מחדש של תוכניות וקורסים, כמו גם התחושה שההוראה נעשית פחות חשובה לנוכח הלחץ הקיים לפרסם ולתעד בהתמדה לצורכי קידום ועמידה בדרישות (Smith, K).

להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).

המאמר דן בהכשרת מורים בארה"ב ובוחן את הביקורת ואת הדאגות שמביעים ארגונים להשכלה גבוהה וקולג'ים למורים לגבי הדירוג המוצע של בתי הספר להכשרת מורים על ידי "המועצה הלאומית לאיכות המורים" (National Council on Teacher Quality (NCTQ). לפי המאמר, הסקירה הלאומית של הקולג'ים למורים מצד "המועצה הלאומית לאיכות המורים" ((NCTQ מכוונת לספק למועמדים פוטנציאליים מידע לגבי האיכות החינוכית של כל מוסד באמצעות בחינה של הסטנדרטים הקשורים להשמה, דרישות הקבלה למוסד והאפקטיביות של מורי המורים. נושאים אחרים כוללים הערכות של המדינה לגבי הקולג'ים למורים במדינות פלורידה וטנסי וסטנדרטים לגבי ההסמכה של המוסד מצד "המועצה הלאומית להסמכה עבור הכשרת מורים" National Council of Accreditation for Teacher Education (NCATE)).

המאמר סוקר את הגיליון המיוחד של כתב העת, ובו אוסף מאמרים ודוחות העוסקים ברפורמות במדינות שונות תוך התמקדות בהכשרת מורים. הכשרת מספר מספיק של מורים לבין היווצרות מצב שלעודף מורים, והבטחה שהמורים בוגרי תוכניות ההכשרה השונות, יהיו בעלי כישורים, עמדות והלכי רוח המובילים לרמות גבוהות של הישגי תלמידים בבתי הספר, ההופכים אף הם למגוונים ולמאתגרים . בתקופה זו הכשרת המורים סובלת מהתקפות רבות. העדר האמון במורים ובמורי מורים מהדהדת בחלק מהחומר שנסקר כאן. מתקבלת תמונה לפיה נאמר למורי מורים מה לעשות, ומועברות תקנות (acts ) מפקחות על ההכשרה ( Townsend, T).

המאמר מדווח על חלק ממחקר רחב בנושא "השבט האקדמי של מורי מורים"(The Academic Tribe of Teacher Educators) שחקר כיצד זהויות של מורי-מורים נבנו ונתפשו ע"י מעורבים שונים בעלי השפעה בהכשרת מורים. חלק זה של המאמר המדווח מתייחס לדרכים בהן מורי מורים מבנים את הזהויות שלהם בקהיליות האקדמיות שלהם בשני בתי ספר לחינוך בשתי אוניברסיטאות. לדעת הכותב ניתן לדבר על שתי נקודות מוצא קטנות-היקף לתמיכה בהתפתחות האקדמית של מורי מורים בעתיד: הראשונה – קליטה שיטתית של מורי מורים חדשים, תוך דגש על כך שיהיו מודעים לקבוצת העיסוק אליה הם מצטרפים, הנגשה של המחקר הקיים בתחום, הבהרה של הקשר בין תוכניות ההכשרה לכלל התוכניות בהשכלה הגבוהה ושל הקשרי מדיניות רלוונטיים ועידוד לעיסוק בפעילות מחקרית; השנייה – חיזוק ההבנה של חשיבות המחקר בעבודת מורי המורים שכבר עובדים בפועל כחלק מדיונים מפורשים על התחרותיות של עבודה וידע מקצועיים ( Murray, J., Czerniawski, G., & Barber, P).

מעט תשומת לב מוקדשת למורי המורים המכשירים מורים להוראה. לאור הדרישה הגדלה והולכת למורי-מורים באוסטרליה לאור פרישה של רבים, ולנוכח שינויים פוליטיים ומוסדיים, הגיע הזמן להבין יותר את מהותו של העוסקים בתחום: מי הם מורי –מורים? מדוע הם עוסקים בהכשרה? מהי הנתיבה המקצועית שעברו? מהם היבטים מרכזיים של הידע והמעשה שלהם? ובפני אילו נושאים קריטיים הם עומדים? המאמר כולל דיווח על מחקר החוקר את הנתיבים להכשרת מורים ואת מסלולי הנתיבה המקצועית של קבוצת מורי מורים העובדים בכמה אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו באמצעות ראיונות את הדרכים בהן מורי המורים מדברים על האופי המקרי של מסלולים אלה, על דעותיהם על הוראה ומחקר ועל הדרכים המגוונות שבהן ידע התנסותי ומחקרי מוכר ותקף לדעתם בתחום ההכשרה ובאקדמיה. המחקר מאיר שיקולים מרכזיים בהכשרת הדור הבא של מורי מורים ובכניסתם למקצוע, חונכות ותכנון קריירה כדי לבנות ולתחזק כוח עבודה בר-קיימא והולם את הנדרש במאה ה-21.

טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר(context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה (Rose, D., Potts, A.D).

המאמר מציג תוצאות מחקר דו-שנתי שבחן תגובות של מורי-מורים לשינויים מוצעים בעבדותם במסגרות של 'קהיליות של התפתחות מקצועית' בתחום של מחשבה חינוכית בדגש על השפעת הקהילייה על מורה-המורים הפרט כלומד. למרות שההשתתפות בקהילייה שברה בידוד ותמכה בהתפתחות מקצועית, הרחבת ידע וטיפוח כשירויות (Desimone 2009, Hadar & Brody, 2010b) חלק מהמשתתפים נצמדו לדרכי הוראה מסורתיות והתנגדו לשיטות החדשות. החוקרים התמקדו בנתיבים הצמיחה של מורי המורים בקהיליות אלה. 'קהילייה של התפתחות מקצועית'- החוקרים בחרו בפרדיגמה זו המבטאת אינטגרציה בין קהיליית לומדים וקהיליית מעשה, ומדגישה היבטים קהילתיים של למידה ובהם יצירת קשרים, אכפתיות ותמיכה הדדית יחד עם התפתחות של כל משתתף בתחום הדעת שלו ( Brody, D., Hadar, L ).

מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).

הגישה המעודדת לומדים להיות לומדים בעלי הכוונה עצמית ופעילים בלמידה מציבה מטלות חדשות גם בפני מורי המורים שהם סוכנים מרכזיים בעיצוב סביבות למידה חדשות אלה, ובעלי השפעה על גישות של מתכשרים ללמידה (Evans, 2004). בחינה של המחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסות התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה מראה שלרוב הדבר נבדק בהקשרים אוניברסיטאיים מבלי להדגיש הקשרים של הכשרת מורים. תפיסות מורים מתוארות לכן בקטגוריות רלוונטיות למרצים המתמקדות יותר בדרכי למידה "אקדמיות" (למשל, קריאת מאמרים)ופחות בדרכי למידה "מעשיות" (למשל, למידה מהתנסויות מעשית בשדה) (Samuelowicz & Bain, 2001). מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה להעמיק את ההבנה של תפיסות ההתכשרות להוראה של מורי-מורים ואת הקשר שלהן לאסטרטגיות ההוראה שבהן הם נוקטים ( Donche, V. & Van Petegem, P) .

המאמר מציג דיון על רכיב הכנת המחקר עבור תכניות דוקטורט כדי לעורר חשיבה ודיאלוג אודות מחקר חינוכי ופרקטיקות טובות יותר בהכנה ובהכשרה של מורי מורים—חוקרים. הוא סוקר שלוש שאלות, על למידה אודות מחקר, למידה כיצד לבצע מחקר, וכיצד למידה על וביצוע של מחקר חינוכי יכולים להמשיך מעבר לתכניות הדוקטורט. הוא מציג מסקנה על הצורך במחקרים אמפיריים והערכת תכניות כדי לחזק את ההכנה של מחקר חינוכי (Lin, E., Jian, W., Spalding, E., Klecka, C. L., & Odell, S. J.).

שיתוף פעולה בין כמה וכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב הוביל בשנתיים האחרונות לפיתוח של פרויקט חדשני להכשרת מורים בשם PBL-TECH project. המטרה של הפרויקט (אשר עדיין נמצא בעיצומו) היא לתכנן ולפתח מודול מתוקשב להכשרת מורים שיאפשר למורי מורים בארה"ב להעביר יחידת לימוד מאותגרת בעיות (PBL) בעזרת כלים מתוקשבים. החדשנות של הפרויקט נובעת מכמה היבטים: א. אוסף כלים מתוקשבים מתקדמים וגמישים שיאפשרו למורי מורים בארה"ב לתכנן ולהעביר בעצמם קורסים לפרחי הוראה על בסיס תפיסת למידה מאותגרת-בעיות (PBL). ב. מתן הזדמנות למורי מורים ברחבי ארה"ב לשתף פעולה ביניהם בפיתוח אסטרטגיות הוראה ולמידה המבוססות על למידה מאותגרת בעיות (PBL) או קורסים המבוססים על עקרונות ה-PBL. ג. יצירת יחידות הוראה מדגימות למורי מורים הממחישות באינטרנט כיצד ליצור ולהעביר מודולים של הוראה פעילה המטפחים את גישת ה-PBL בין המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות בארה"ב .

במאמר נעשה ניסיון לקשור בין חונכות, רפלקציה וביקורתיות (Popper, 1999 ) לבין צמיחת ידע בקרב מורים. הכותבת משתמשת במושגים אלה כדי לתת בידי מורי-מורים ומורים בכלל כלי/דרך להכיר, להסביר, להעביר ולשאול שאלות על הידע והמיומנויות שלהם, ומתוך כך להבין מה מניע אותם כמורים (Chitpin & Evers, 2005 Chitpin, 2006, Varghese et al., 2005). הכותבת מביאה את סיפורה האישי כשהוא מעוגן במסגרת המושגית שלעיל, חונכות רפלקציה וביקרות מתמדת, כדי להדגים את הטיעון שלה בדבר ההתפתחות המקצועית של מורי מורים בתהליכים אלה, ונותנת ביטוי לחלק מהאתגרים והדילמות העומדים, לדעתה, בפני מורי-מורים מתחילים. זאת במטרה להאיר את התהליך מנקודת מבטה האישית ולאור התנסויותיה ( Chitpin, S.).