המאמר הנוכחי מתבסס על מחקרים רלוונטיים ועל חקר מקרה מדגים כדי להתמודד אם השאלה עד כמה מחקר מורים מוגדר מחדש עשוי להוות דרך לקידום למידה אקדמית. אחת מהנחות היסוד היא שתמיכה בהתפתחות מורי-מורים כחוקרים וכבעלי ידע היא חלק חיוני בפיתוח המקצועי של קבוצה זו. בנוסף לתרומה ללמידה המקצועית של פרטים, התפתחות כזו חשובה גם כדי להבטיח קיומן של קהיליות מורי-מורים תוססות, שימור הכשרת-מורים והתפתחות מקצועית מבוססות-מחקר ותרומה לבנית יכולות בשדה הרחב של מחקר חינוכי ( Murray, J) .

מאמר זה בא למלא את החלל הקיים בספרות ומדווח על מחקר חדשני שבו היו שותפים, צוות אקדמי, המלמד בקורס מקוון מלא באוניברסיטה באוסטרליה. 27 מורי מורים מילאו שאלון הכולל 34 שאלות פתוחות וסגורות. בהתייחס למוכנות ולהכנות לקורס המקוון, רוב המורים דיווחו על חוסר בטחון והתאמה למיומנויות טכנולוגיות ופדגוגיות, במידה זו או אחרת, הנדרשות להוראת קורס מקוון. משתתפי המחקר קידמו בברכה כל עזרה אישית ואפילו מזערית, שנראה שעזרה להפחית חלק מהפחדים שלהם מהוראה מקוונת (JILLIAN J. DOWNING and JANET E. DYMENT).

אילו אפשרויות התנסות בעבודה של הכשרת מורים ראוי שיהיו למורי מורים עתידיים וכיצד יש לבנות התנסויות אלו? כיצד ניסיון קודם בהוראה ובהכשרת מורים משפיע על הפרקטיקה של מורי מורים? כיצד ניתן לסייע למורי מורים מתחילים לפתח הבנות עקרוניות, שיפוט מקצועי, ומיומנות?מאמר זה בוחן את מקומה של הפרקטיקה ותפקיד הניסיון בהכשרה של מורי מורים. הוא מתחיל מההנחה שהכנת מורי מורים חייבת לכלול ניסיון בפרקטיקה מקצועית. במילים אחרות, כדי ללמוד כיצד ללמד מורים ביעילות, למורי מורים שאפתניים חייבות להיות התנסויות במשימות ובדרכי חשיבה יסודיות ללימוד הוראה ( Sharon Feiman-Nemser ).

עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

הווידיאו משמש מזה שנים רבות כלי בידי מורי ומורי מורים בהוראה ובלמידה. הוא משמר פעילות כיתה כך שניתן לפתוח בה באיטיות ובעיון ולבחון את ההתנהגויות ההוראה של המורים והלמידה של התלמידים. ביקורת מגוונת ומושכלת עשויה לתרום לשיפור ההוראה, במיוחד כשמשולב בה שימוש במשוב המבוסס על שימוש בווידיאו . המאמר מתואר קורס שבו נעשתה פעילות משולבת שכללה שלושה סוגים: דיונים במליאת הכיתה, תצפית וביקורת עמיתים בשיעורים וייעוץ של מנחה על בסיס צפייה בשיעורים שהוקלטו בווידיאו. ( Hamkins, D.J ) .

טענת הכותבים היא שהתנסות מקצועית במסגרת ההכשרה מהווה בעיה סבוכה ונפתלת במונחים של מטרות, מבנה ודרכי הפעלה, והיא חוזרת ונחקרת ונדונה שוב ושוב. הכותבים משתמשים בעדשות הקונצפטואליות wicked" problem " בחקר שאלת המורכבות של ההתנסות המעשית המקצועית בהכשרת מורים(ITE) העומדת באופן מתמיד בדיון ובמחלוקת וכיצד יכולות עדשות אלה לקדם תשובות ( Southgate, E., Reynolds, R., & Howley, P ) .

במאמר זה, המחברים מסתמכים על "מסגרת המעורבות" (Engagement Framework) של (Pittaway (2012), ומשתמשים בה כדי לבחון את הממדים האישי, המקצועי, האקדמי, האינטלקטואלי, והחברתי של המעורבות של מורי המורים בסביבה מקוונת (Dyment, Janet; Downing, Jill; and Budd, Yoshi, 2013).

חוקרים קוראים למאמצים מחודשים כדי לבחון גם איזה ידע יש ללמד בתכניות להכשרת מורים ביחס לטכנולוגיה, וגם כיצד להכין מורים בצורה הטובה ביותר לשימוש יעיל של ידע זה כדי לתמוך בהוראה ולמידה. מחקר זה משווה את החשיבות של נושאים טכנולוגיים מנקודות המבט של מורי מורים ומורים. מהלך מחקר דו-שלבי בשיטות מעורבות עושה שימוש בסקרים ובמחקרי מקרים מרובים (ראיונות, מסמכים) כדי לאסוף נתונים גם ממורי מורים וגם ממורים בפועל ( Ottenbreit-Leftwich, A. T., Brush, T. A., Strycker, J., Groneth, S., Roman, T., Abaci, S., vanLeusen, P., Shin, S., Easterling, W., & Plucker, J ) .

במסגרת יישום המתווים החדשים בהכשרה להוראה נאלצו המכללות האקדמיות לחינוך לערוך שינויים בתכניות הלימודים: הן צמצמו את מספר שעות הלימוד המוקדשות להכשרה המעשית והכניסו שינויים בתכנים ובהיקף של הלימודים העיוניים בחינוך. קורסים נוספו, אחרים בוטלו וסילבוסים נכתבו מחדש. לשינויים אלה יש השלכות על העבודה של המדריכים הפדגוגיים והמרצים במדעי החינוך, יותר מאשר על עבודתם של מורי הדיצסיפלינות. נראה לנו כי מעורבות אנשי הסגל במכללות האקדמיות לחינוך בהכנת התכניות החדשות ותמיכתם במהלך זה חשובות להצלחת יישום המתווים החדשים ( ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ ) .

סקירת המידע עוסקת בהיבטים בינלאומיים של מורי מורים. בין הנושאים בסקירה: דוגמאות לסטנדרטים וקריטריונים נדרשים בקרב מורי מורים מומחים (ארה"ב), סטנדרטים מקצועיים למורי מורים: כיצד לטפל במורכבות, בבעלות ובתפקוד? (הולנד) , המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים: חקר עמדות מורים מתחילים ומורי מורים (בינ"ל) , לדרג את מורי המורים (ארה"ב) , השקפות על מדיניות מורי מורים במדינות אירופאיות (בינלאומי) ,גישה מחדשת להכשרת מורי מורים (קנדה) ועוד ( דזירה פז ועמי סלנט) .

מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).

כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).

מטרת מאמר זה היא לבחון את מאמרי השער השלישי ולהעריך את תרומתם לנושא הכללי של הספר: הכשרת מורים במאה ה-21. במאמר זה נבחן כיצד המורים ומורי המורים המתוארים במאמרי השער השלישי ממקמים את עצמם – או ממוקמים על ידי אחרים – בהקשר של מערכת החינוך הישראלית. מאמרי השער השלישי מתמקדים בזיהוי ובפירוש המיצוב של המורים (המאמר של רייכל והמאמר של אבדור וריינגולד) ושל מורי המורים (המאמר של קופפרברג וורדי-ראט והמאמר של קלויר). פרקי השער מוסיפים לדיון לגבי דמותו של המורה בישראל גם את קולות מורי המורים בהדגישם כיצד הם תופסים את המיצוב שלהם. אולם עדיין, כפי שנראה, חסרים הקולות של המורים (קופפרברג, ע' ונירלנד, ד', 2012).

הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).

ידע מטה-קוגניטיבי(מ"ק) – הידע של מורי-מורים על ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות עשוי לספק תובנות על הוראת מבנים אלה למתכשרים להוראה. המאפיינים והפונקציה של מטה-קוגניציה ובעיקר ידע מ"ק נחקרים כל הזמן (למשל, Kuhn, 2001,White & Frederiksen, 2005). זהו ידע המוגדר כידע של הפרט על תהליכים קוגניטיביים של עצמו(Brown, 1987). המחקר: מה אומרים מורי מורים על בניית ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות של המתכשרים במסגרת ההכשרה? האם הם עושים זאת? ( Van Velzen, J.H. ).