מורים למתמטיקה
מיון:
נמצאו 81 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    הספר מיועד לקוראים המתחילים בלימודי המתמטיקה המתקדמת, למורים למתמטיקה בבתי הספר ולמעוניינים לרענן את הידע שלהם במתמטיקה מתקדמת. הספר נכתב כמורה דרך הדרגתי וידידותי במסלולה שואף להשגת היעדים הבאים: היכרות עם השפה המתמטית ועם חוקי הלוגיקה; התנסויות מגוונות בפעילויות מתמטיות מקובלות: הכללה, הסקה, הגדרה, הוכחה מתמטית וכדומה; חיזוק והעמקה של ידע קודם (שנרכש בבית הספר) במתמטיקה; הצגה פורמלית של מושגי מפתח במתמטיקה מתקדמת; פתיחת צוהר למגוון רחב של נושאים חדשים ( תלמה לויתן ) .

  • לינק

    במאמר זה, המחבר מציע הצעות עבור מורים למתמטיקה המשלבים טכניקות של למידה מקוונת בכיתות (Edwards C, 2012) .

  • לינק

    בשנה"ל תשע"ב הושקה בטכניון תכנית "מבטים– מהנדסים/ מדענים" בחינוך טכנולוגי מדעי, שבמסגרתה שבים בוגרי הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מלגת שכ"ל מלאה. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. זוהי תכנית ייחודית לטכניון, אותה הוא החליט גם לממן בשלב הראשון. משך התכנית הוא שנת לימודים אחת, וניתן להתחיל ללמוד בה לאורך כל שנת הלימודים – גם בסמסטר השני.

  • לינק

    מאמר זה מציג הסתכלות משולבת על שני משתנים מרכזיים רלוונטיים לעבודת המורה: הדימוי העצמי המקצועי ותפיסת מקצוע ההוראה. שילוב זה נבחן באמצעות שני כלי מחקר: כלי איכותני שמורכב מסדרת מטפורות חזותיות )תמונות/איורים( של בעלי מקצוע; וכלי כמותי שבנוי מסולם לדירוג מקצועות. החידוש הוא בתרומה העיקרית של התמונות/האיורים הממחישים מטפורות תוך הגבלתם למקצועות. על משתתפי המחקר נמנו סטודנטים בתקופת הכשרתם למקצוע המתמטיקה )מחציתם מהאוניברסיטאות ומחציתם ממכללות( ומורים )מחציתם מלמדים בחטיבת ביניים ומחציתם בחטיבה עליונה(. אחת ממטרות המחקר הייתה לבדוק האם קיימת זיקה בין תפיסת המורים את דימוים המקצועי לבין תפיסתם את מיצב ההוראה בשלבים השונים של התפתחותם המקצועית (נילי מנדלסון) .

  • לינק

    מטרות המחקר היו לבחון את ה-TPACK של מורים טייוואנים למדעים ומתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי שימוש בלוחות "חכמים" בכיתה.במחקר נבחנו גם קשרים בין ה-TPACK של מורים in-service לבין גורמים אחרים. התוצאות הראו שנמצאו הבדלים משמעותיים ב-TPACK של המורםי בבתי הספר היסודיים שהשתמשו בלוחות "חכמים" בהשוואה למורים שלא השתמשו בלוחות "חכמים" (Fang, Syh-Jong , Tsai, Meng-Fang, 2012)

  • לינק

    המחקר החדש של פרופסור אוליב צ'פמן , אחת המומחיות המובילות בקנדה ובארה"ב לחינוך מתמטי, עוסק בעמדות ובמסוגלות הקוגניטיבית של מורים למתמטיקה בביה"ס כאשר הם ניצבים בפני יישום של תכנית לימודים חדשנית למתמטיקה בביה"ס. במשך שנים עקבה פרופסור צ'פמן אחר חשיבת המורים בבתי הספר נוכח יישום תכנית לימודים חדשה במתמטיקה וניתחה את צורות החשיבה והגישות שלהם נוכח השינוי אליו נדרשו. לגישות ולאמונות של המורים כלפי שינוי בתכנית הלימודים היו השפעות הרבה יותר משמעויות מאשר יוזמי השינוי לקחו בחשבון. לכן, חייבים גורמי הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות להיות מודעים להלכי הרוח ולגישות של המורים למתמטיקה וזאת על מנת להפנים ולהטמיע אצלם מסוגלות קוגניטיבית לשינויים אפשריים בתוכנית לימודים במתמטיקה עוד במהלך ההכשרה באקדמיה או במכללות ( Chapman, Olive).

  • לינק

    המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה(Taylor, E.V.).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בישראל, נועד לבדוק את צרכי ההתפתחות המקצועית של מורים למתמטיקה כפי שהם תופסים ומבטאים אותה במהלך התפתחותם המקצועית וההשתלמויות בהם השתתפו. ממצאי המחקר מצאו הבדלים בין התפיסות של המורים הוותיקים למתמטיקה ובין התפיסות של המורים הצעירים למתמטיקה המורים הצעירים יותר מרוכזים בעצמם ובתועלות שיביאו ההשתלמויות לידע המקצועי שלהם בעוד המורים הוותיקים למתמטיקה מעדיפים להשביח את הידע המקצועי שלהם באופן שישפיע על למידת התלמידים בכיתה ( Atara Shriki; Ilana Lavy ).

  • לינק

    מחקר חדש מראה שמורים שזוכים לפחות הכשרה פדגוגית צפויים יותר לעזוב את ההוראה . המחקר בדק את סבירות ההישארות במקצוע ההוראה בקרב מורים חדשים למתמטיקה ולמדעים (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, and Henry May, 2012).

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .

  • לינק

    מאמר זה מתמקד במורים מתחילים למתמטיקה מתכניות חלופיות להכשרת מורים ובהשקפות שלהם לגבי מה נדרש כדי להצליח.מטרת המאמר הייתה לבחון את הנושאים הבאים:(1) לזהות כיצד מורים מתחילים למתמטיקה מגדירים הצלחה בכיתה במהלך שנותיהם הראשונות,(2) לזהות מהם הגורמים החשובים, התכונות, או ההתנסויות שסייעו להם להשיג הצלחה זו,ו-(3) לקבוע האם המורים המתחילים הללו למתמטיקה למדו את התכונות הדרושות או את החוויות כדי להצליח בכיתה (Ham, Edward).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את הקונפליקט בין התנסויות בהוראה של מורים לבין למידה מקצועית כאשר הן משולבות בפרויקט מחקר. המחקר שעליו מדווח במאמר הנוכחי מתייחס לשנה הרביעית של מחקר אורך בן חמש שנים על הצגה של מושגים אלגבריים מוקדמים. עשרת המורים המשתתפים במחקר מגיעים מחמישה בתי ספר יסודיים הנמצאים באזורים של מעמד הביניים בבריסביין (Brisbane ), קווינסלנד באוסטרליה. הממצאים מחקירה זו מציעים שקונפליקטים פוטנציאליים רבים קיימים בין האינטרס של התנסות בהוראה לבין זה של למידה מקצועית. על חלק מהקונפליקטים הללו ניתן להתגבר, קונפליקטים אחרים ניתן לצמצם על ידי הבניה מחדש, אבל חלק מהקונפליקטים טבועים באופן בסיסי כאשר משולבות מתודולוגיות ( Janeen Lamb, Tom Cooper and Elizabeth Warren).

  • לינק

    בדירוגים הבינלאומיים תלמידי ישראל מדשדשים בתחתית, אבל איך זה ישתנה אם רק כמה עשרות סטודנטים נרשמו ללימודי הוראת המתמטיקה בשנת הלימודים הקרובה? "הטובים מעדיפים משכורות היי-טק, מתפשרים על מורים לא-מתאימים" . חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתברר כי רק כמה עשרות בודדות של סטודנטים נרשמו ללימודי הוראה במתמטיקה (תומר ולמר ).

  • לינק

    מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).

  • לינק

    אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן האם השתתפות או אי השתתפות בחקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (lesson study) סיפקה למחנכים את ההזדמנויות לשפר את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. במחקר השתתפו 24 מורים למתמטיקה בחטיבת הביניים מתוך שבעה בתי ספר עירוניים שיצרו חמש קבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. ניתוח הנתונים הראה שגורמים מסוימים במעגל של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה סיפקו הזדמנות גדולה יותר עבור המורים להגדיל את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. לגורמים אלה מתייחסים כאל "חלונות של הזדמנות".הממצאים הראו שהמשתתפים בשלוש מתוך חמש הקבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה הראו עלייה בידע שלהם לגבי הוראת המתמטיקה כתוצאה מהאופן שבו המורים הגיבו ל"הזדמנויות" (Rachelle D. Meyer and Trena L. Wilkerson ).

  • לינק

    מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג חקר מקרה מסוים של תוכנית קיץ מבוססת-מעשה בתחום המתמטיקה, שהשתתפו בה מתמטיקאים, מורי-מורים ומורי בית-ספר העוסקים בהתפתחות המורה. מטלה מרכזית במסגרת זו התייחסה לכיתת מעבדה של 18 מתכשרים להוראה בהנחיית מורה-מורים מנוסה(המשולש: תוכן – מתכשרים – מורה-מורים במעבדת הלמידה), שבה צפו המשתתפים בתוכנית כדי ללמוד מן הפרקטיקה ועליה. (Ghousseini, H., & Sleep, L ).

  • לינק

    במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

  • לינק

    בשנת 2005, האיגוד הבינלאומי להערכה של הישגיות חינוכית (International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA) ב- Michigan State University והמועצה האוסטרלית למחקר חינוכי (Australian Council for Educational Research) נקטו בצעד חשוב לקידום תחום החינוך על-ידי שותפות לצורך פיתוח ויישום המחקר ההשוואתי הבינלאומי הראשון של הכשרת מורים במתמטיקה. במחקר שיתפו פעולה 17 מדינות. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את המתודולוגיה ששימשה במחקר הבינלאומי הגדול הזה של הכשרת מורים ולחלוק את הממצאים העיקריים שלו הקשורים להכנה המתמטית של המורים לעתיד ( Tatto, Maria Teresa; Senk, Sharon).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין