-
לינק
-
לינק
מאמר זה חוקר את המשמעות של, את היחסים בין, מעבד את הגורמים ואת ההשפעות הישירות והעקיפות שלהם על שילוב הטכנולוגיה ובנוסף בוחן מודל מרובה משתנים. התוצאות חושפות שקורסים בהכשרת מורים לא מצליחים לסייע לסטודנטים להוראה בשילוב הטכנולוגיה במהלך הפרקטיקום. אולם, החוויות של הסטודנטים להוראה עם החונכים יכולות לסייע לסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיה בעת ההתמחות בהוראה(Shih-Hsiung Liu , 2012).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).
-
לינק
המחברת ניסתה לבנות כלי שיסייע למורים לנהל דיון פורה על טקסט קולנועי, מסגרת שיטתית לדיון שאינה פוגעת בספונטניות של המורה ושל התלמידים. המחברת הסתמכה על מודלים קיימים לדיון בעקבות סרט שפותחו על-ידי אנשי חינוך. היא מזכירה במאמרה, בין היתר, את המודל שפיתח יגאל בורנשטיין , את "מודל הפרח של הלגה" ואת המודל של קארי באזלגטה. על בסיס מודלים אלה ומודלים אחרים , בנתה המחברת מודל רב-תכליתי, שמטרתו לסייע למורה ולתלמידים לנסח ולהמציא שאלות שיביאו להבנה מעמיקה יותר של הסרט ושל עצמם. המודל גמיש ואפשר לשאול ממנו שאלות בהתאם להקשר הדיון. מטרות הדיון כתובות בכל מסגרת באות מודגשת (אורלי מלמד, 2012).
-
לינק
מעגלי ספרות (Literature Circles) הם מודל של למידה, שבאמצעותו התלמידים לוקחים אחריות על בחירת הספרים שיקראו, ניהול קבוצות הדיון, הקצאת תפקידים לחקירה מצד התלמידים, והבניית פרשנויות בעלות משמעות של הטקסט כלומדים בקהילה. התהליך יאפשר מעורבות של תלמידים בהזדמנויות אינספור של חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. עריכת מעגלי ספרות באמצעות מכשירים ניידים כמו iPad , מספקת לא רק גישה מיידית למגוון רב של ספרים, אלא גם למראי מקום, כלי מחקר, מפות אינטראקטיביות, וכמות גדולה של יצירה ושל אפליקציות דינמיות.
-
לינק
מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).
-
לינק
-
לינק
ספר זה מבוסס על שתי הנחות: האחת, עיצוב מדיניות חינוכית הנעשה כתגובה נאותה לאתגרי הגלובליזציה, מחייב התייחסות הוליסטית למספר היבטים: הגירה, כלכלה, סביבה וטכנולוגיה. ההנחה האחרת היא כי על מנת לעצב מדיניות שתענה על מגוון אתגרים אלו, יש צורך בקואורדינציה בין תחומים מרכזיים בחינוך: תכנון לימודים, הוראה והכשרת מורים. הספר מנתח מקרים אחדים של מדיניות חינוכית בישראל ומחוץ לה, ומציג מודל הוליסטי חדשני, עיוני ומעשי, לעיצוב מדיניות החינוך ( מרים בן-פרץ).
-
לינק
כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם
-
לינק
מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).
-
לינק
דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).
-
לינק
אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים
-
לינק
מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).
-
לינק
סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.
-
לינק
במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.
-
לינק
המידענית החינוכית רונית נחמיה כותבת על תהליך החדרת שינויים עפ"י המודל של ג'ון KOTTER ועל האפקטיביות שלו לטובת בתי ספר המנסים לשנות תרבות ארגונית. רונית מספרת כי זהו התהליך שהתחולל בבתי ספר בלוד וברמלה בהם נעשה ניסיון לשנות את התרבות ארגונית דיגיטאלית. הכוונה לפרויקט מערכתי בו בתי הספר הטמיעו את תרבות ניהול הידע.
-
תקציר
מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)
-
סיכום
פוסט מעניין בבלוג של סיגל פאוקר סקורניק החיה בחו"ל מלמד אותנו כי יש גם מודלים אחרים של מערכות חינוך שרצוי לאמץ גם אצלנו בישראל . סיגל מדווחת על קומפלקס חינוכי בגרמניה הכולל 3 בתי ספר : יסודי, ביניים ותיכון. בכל בוקר, כשכל הילדים נכנסים בשער בית הספר, ממתינים להם שם שלושת המנהלים (כולם גברים, מה שמלמד אולי על רמת השכר), עם חיוך ועם ברכת בוקר טוב אישית. כל אחד מהמנהלים מכיר באופן אישי את כל אחד מהתלמידים בבית ספרו ואת המשפחה, והוא מקפיד לברך כל ילד בשמו. כך גם בסוף היום: שלושת המנהלים עומדים בשער היציאה ומברכים את הילדים בהמשך יום טוב ובלהתראות. לכל מורה, בכל כיתה, מחשב אישי נייד, המוצב במשך היום על שולחנה. ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום. בכל יום ראשון בערב, כל ההורים מקבלים מהמחנכת אי מייל ובו רשימת הנושאים שילמדו השבוע בכיתה, כולל המטרות שהמורה רוצה להשיג, החומרים בהם ייעשה שימוש .
מודלים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין