מודלים
מיון:
נמצאו 97 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מחקר זה בוחן את התופעות המתרחשות בין חברי הצוות במהלך השתתפותם בלמידה מבוססת צוות תוך שימוש בתוכנה שיתופית Web 2.0.בהתבסס על הגישה של התיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded Theory), מחקר זה מנתח את המשוב שנתנו הסטודנטים וקשור ללמידה שיתופית של צוות תוך שימוש בכלי שיתופי של Web 2.0. מחקר זה מציע שסביבת הלמידה השיתופית של Web 2.0 מגלה כלי תקשורת שונים לתמיכה בסינכרוניות ובמודעות של הקבוצה. כתוצאה מכך, הסינכרוניות והמודעות של הקבוצה מקדמות למידה מבוססת צוות (Kam, Hwee-Joo; Katerattanakul, Pairin, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה משתמש במסגרות ליצירת תכנית הלימודים כדי לנתח ולהבנות את המודל הסיני ליצירת תכנית הלימודים ולפרק את הדינמיקות, את המורכבות ואת האילוצים של הרפורמה בתכנית הלימודים בסין מאז תחילת שנות התשעים של המאה העשרים. המאמר טוען שהרפורמה בתכנית הלימודים היא האסטרטגיה העיקרית של סין לפיתוח ההון האנושי לצורך התמודדות עם האתגרים של המאה העשרים ואחת, ושהמדינה משחקת תפקיד חשוב ברפורמה של המכניזמים ליצירת תכנית הלימודים ובפיזור החברתי של הידע, של המיומנויות ושל הנטיות באמצעות הכנת תכנית הלימודים (Law, Wing-Wah, 2014).

  • לינק

    אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

  • לינק

    מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

  • לינק

    המטרה העיקרית של הסמכה היא להבטיח שכל הסטודנטים הם מורים מוסמכים וכשירים. מאמר זה עוקב אחר השיטה ההשוואתית כדי להגיע להבנה מעמיקה של תהליך ההסמכה בהכשרת מורים בתרבויות שונות (ארה"ב, אוסטרליה והודו).(Dr. Mohamed M. Ghoneim Sywelem, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מציג מערך של עקרונות ושל פרקטיקות הקשורות למתן מענה לגבי חוסר מעורבות בלמידה בדרכים קונסטרוקטיביות.מסגרת זו, של ראיון הנעתי, שאולה מתחום הטיפול הבריאותי אבל הותאמה לשימוש בתחום ההשכלה הגבוהה. המודל מתמקד בבניית ביטחון ועצמאות וטיפוח המעורבות, וכך מאפשר לסטודנטים לקחת אחריות על הלמידה שלהם (Wells, Harvey; Jones, Anna; Jones, Sue C. , 2014).

  • לינק

    פרקטיקות הוראה חדשניות כגון: למידה מבוססת חקירה (inquiry-based learning (IBL) מהוות זמן רב נושא לדיון בקרב מתמטיקאים ומורים למדעים.יש לשקול כיצד לקדם הבנה של למידה מבוססת חקירה בהוראה היומיומית. כדי להבטיח הבנה כזו של למידה מבוססת חקירה במגוון של הקשרים שונים, יש לתכנן מודל הכולל אסטרטגיות של הפצה ושל יישום. במאמר זה, המחברים מציגים את התכנון של מודל ממוקד וגמיש כפי שפותח בתוך הפרויקט הבינלאומי PRIMAS, במימון האיחוד האירופאי (Maa?, Katja; Doorman, Michiel, 2013).

  • לינק

    למרות שתהליך הלמידה המרכזי מתבצע על ידי התלמיד, קיימים מרכיבים בחינוך ובלמידה שהמענה להם עדיין ניתן בצורה הטובה ביותר על ידי הופעתו האישי של המורה לפני תלמידיו או במלים אחרות – ההצגה שהמורה עושה לפני תלמידיו. אחד מהם הוא הגירוי ללמידה. הופעה מרשימה של מורה בתחילת לימודו של נושא כלשהו יכולה להשפיע כאן רבות, ואולי אף להכריע, לגבי המוטיבציה ולגבי הרצינות והיסודיות בהם יתייחסו התלמידים אל הלמידה בהמשך ( יורם אורעד) .

  • לינק

    המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).

  • לינק

    פרויקט "הכנת מורי העתיד" ( (Teaching Teachers for the Future Project (TTF) היה ניסיון מצד הממשלה הפדרלית באוסטרליה להעלות את ההסטנדרטים בחינוך ברמה הלאומית על ידי שילוב טכנולוגיית המידע (ICT) בקורסים להכשרת מורים. שלושים ושבע אוניברסיטאות השתתפו בפרויקט זה. מחקר איכותני וכמותי זיהה ארבעה חסמים עיקריים לשילוב של טכנולוגיית המידע (ICT ) בהכשרת מורים במוסד אחד. המאמר מתאר את היוזמות שננקטו כדי להתייחס לכל אחד מהחסמים (Jenny Lane, 2013).

  • לינק

    בספר חדש, Linda Darling-Hammond מדגימה מקרה משכנע עבור גישה המבוססת על מחקר להערכת מורים התומכת במודלים שיתופיים של למידה ותכנון של המורים. המחברת משרטטת את המחקר העכשווי ביותר לגבי ההערכה של פרקטיקת ההוראה המשלב הוכחה לגבי מה המורים עושים ומה תלמידיהם לומדים (Darling-Hammond, Linda , 2013).

  • לינק

    במאמר זה מתואר נייר עבודה של ה-OECD לגבי יצירתיות מהווה התחלה לעבודה כיצד אנו יכולים להגדיר, לפתח ובחינוך ולהעריך את "המיומנות" הזו שאנו מכנים יצירתיות. המאמר מתאר אב-טיפוס של כלי הערכה שפותח. כלי ההערכה מיועד לפרק את היצירתיות לחמש נטיות עיקריות ולאחר מכן לחלק נטיות אלה לשלושה תתי-הרגלים (Mark Gleeson, 2013).

  • לינק

    מחקר זה העריך את מאפייני הלמידה המקצועית תוך שימוש במודל של צוות שמסייע לבתי ספר יסודיים לפתח תהליכים של פתרון סכסוכים וקונפליקטים בבית הספר. עשרה בתי ספר הוקצו לקבוצת הניסוי והשתתפו בתכנית להגברת היחסים בקהילת בית הספר ושלושה בתי ספר הוקצו לקבוצת הביקורת.נמצא כי המורים מבתי הספר שבקבוצת הניסוי לימדו תכנית לימודים שכללה שעות רבות יותר של גישה לפתרון סכסוכים, והעלייה במספר שעות ההוראה של המורים שהשתתפו בקבוצת הניסוי קשורה לכך שהמורים דיווחו על עלייה בהבנה של התלמידים ועל עלייה בשימוש בגישות שיתופיות(White, Andrew Jonathan; Wertheim, Eleanor H.; Freeman, Elizabeth; Trinder, Margot, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את יכולת האבחון של המורים את הישגי התלמידים באמצעות פיתוח ובחינה של מודל תלת-ממדי המתאר את התהליך של אבחון התנהגות למידה בתוך מדגם של 23 משתתפים (Klug, Julia; Bruder, Simone; Kelava, Augustin; Spiel, Christiane; Schmitz, Bernhard, 2013).

  • לינק

    מאמר זה בוחן מודלים של פדגוגיה על ידי שימוש במחקר האחרון שנערך עם מורים ועם תלמידיהם וגם בהתפתחויות התיאורטיות.המאמר סוקר מודלים פדגוגיים קיימים המתחשבים מעט בשימוש בטכנולוגיות המידע (ICT) וגם מודלים המתמקדים באופן ספציפי יותר בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה (Webb, M. 2013).

  • לינק

    המחברים סוקרים את הספר " Language Curriculum Design" מאת Nation and Macalister, המציע גישה שיטתית שבה יכולים להשתמש מורים ובעלי עניין אחרים. ספר זה מתאר כיצד לאמץ, לתכנן, להתאים, להעריך ולסקור את תכנית הלימודים באמצעות מספר חקר מקרים ובאמצעות המשימות שנמצאות בסוף כל פרק (Harumi Kimura & George Jacobs, 2010).

  • לינק

    מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מתאר את היישום של תכנית לתואר שני בהוראה שהוצגה באוניברסיטת מלבורן בשנת 2008. מטרת התכנית היא לייצר דור חדש של מורים שהם בעלי מקצוע הדוגלים בהתערבות, עם מיומנויות ניתוח גבוהות ויכולים להשתמש בנתונים כדי לזהות ולפנות לצורכי הלמידה של הלומדים האינדיבידואליים. התכנית יוצרת קשר חזק בין תיאוריה לפרקטיקה., הבא לידי ביטוי במודל שותפות חדש עם בתי ספר נבחרים (Larissa McLean Davies, Melody Anderson, Jan Deans, Stephen Dinham, Patrick Griffin, Barbara Kameniar, Jane Page, Catherine Reid, Field Rickards, Collette Tayler & Debra Tyler, 2013).

  • לינק

    המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).

  • תקציר

    בספר "הכול עניין של יוזמה: יוזמות מקדמות פיתוח מקצועי במערכי שותפות מכללה-שדה" מוצגות בהרחבה יוזמות שונות שהופעלו בבתי הספר לפיתוח מקצועי PDS – (Professional Development Schools) במערך השותפות של המסלול העל-יסודי במכללה האקדמית בית ברל, שהיה הראשון בארץ שהפעיל מערך מקיף כזה של התנסות בהוראה. אחד מעקרונות ה-PDS הוא פיתוח מקצועי של המורים המאמנים, של הסטודנטים ושל המדריכים הפדגוגיים באמצעות מחקר משותף של ההוראה בבתי הספר ועל ידי הפעלת יוזמות חינוכיות שונות. הספר שלפנינו מבטא את שני ההיבטים האלה של ה- PDS ( אביבה קליגר ועמוס הופמן (עורכים )

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין