מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).

אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות (יולי תמיר).

המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).

הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).

פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

השאלה המנחה את כותבי הספר היא מה "עובד" בחינוך בבריטניה ומה –לא? הספר הוא מדריך למחקרים עדכניים העוסקים בשיפור תוצרי למידה של תלמידי גן, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון באוריינות, מתמטיקה וטכנולוגיה. הספר רלוונטי בעידן הכלכלה הגלובלית שבה המדינה מנסה להתחרות בארצות שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן בחינוך. הכותבים דנים בשאלה אם המדיניות החינוכית אכן הונחתה ע"י עדויות מחקריות ובוחן כשלים חינוכיים שבטאו התנגדות לשינוי במערכת הבריטית כמו גם סיפורי הצלחה (Cassen Robert, McNally Sandra & Vignoles Anna).

לומדים מפינלנד מביא לקורא עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. מתוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים (פאסי סאלברג).

מה היא המדיניות המומלצת לשיפור החינוך בעת הזו? האסופה שלפניכם נכתבה עבור השר החדש, אישה או גבר, שייכנס למשרד החינוך. מטרת קובץ המאמרים הזה היא כפולה: להציע לשר/ה הנכנס/ת נקודות מבט שונות על מה שנדרש למערכת החינוך הישראלית בזמן הזה; וליצור שיח מושכל בין אנשי החינוך באשר הם: בתי הספר, אקדמיה, משרד החינוך, ראשי רשויות ובעלי-עניין אחרים (אברהם פרנק ואורן יהי-שלום).