-
מאמר מלא
התמחות המורים של בוסטון (BTR) הוקמה בשנת 2003, והיא תכנית הכשרה המגייסת בוגרי מכללות מצטיינים ואנשי מקצוע מנוסים ומכינה אותם להוראה בבתי הספר בבוסטון. התכנית מתמקדת בהקניית המיומנויות הדרושות להוראה אפקטיבית בחינוך הציבורי, היא מדגישה הכשרה מעשית ומצמידה את המתמחים למורים מנוסים. התכנית נפתחת בהשתלמות קיץ בת חודשיים. לאחר מכן מבלים המתמחים בכיתות ארבעה ימים בשבוע במהלך שנתם הראשונה, וביום החמישי הם משתתפים בקורסים ובסמינרים. גישה זו מאפשרת למתמחים להשתלט גם על התיאוריה וגם על הפרקטיקה של ההוראה.
-
לינק
הערכה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בכלל וממעשה ההוראה בפרט. למרות זאת, בכל הוועדות שדנו בהרחבה בתהליכי הכשרת המורים ובמה שמורים צריכים לדעת, לא דנו כלל בהערכה – לא בהערכת המורים את תלמידיהם ולא בהערכת המורים את עבודת עצמם. זה היה המצב עד שהוקם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך" המכונה "ועדת דוברת". למסקנות ועדת דוברת היו שתי השלכות מעשיות: הקמה של רשות ארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה), והחלטה לשלב רכז הערכה בכל בית ספר בישראל. אולם, מבדיקה של הנעשה בתחום של הכשרת עובדי הוראה, מתברר שאין חשיבה מערכתית ואין מדיניות באשר לידע המקצועי הנדרש למורים בנושא הערכה (מירי לוין-רוזליס, 2012).
-
לינק
בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .
-
סיכום
מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים. מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים , בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.
-
לינק
פרויקט השאלת ספרי לימוד מתעלם ובעיקר מעלים מעיני כולנו את השיח החשוב שצריך להתפתח בישראל על אופי ותכני תהליכי הלמידה וההוראה בבית הספר. שיח זה אינו רק ענין כלכלי ואסור שיהיה בן ערובה, אפילו לא בידי המחאה החברתית. התכנים שהתלמידים לומדים בבית הספר הישראלי צריכים להיות עדכניים ומעודכנים ואסור שיתקבעו בספרי לימוד מיושנים שיהיו מרופטים ויועברו מיד ליד בבתי הספר ואשר אסור יהיה עתה להחליפם לעיתים קרובות בגלל גורם אחד – חיסכון בכסף. החשש הכבד הוא מכך שעקב פרויקט השאלת ספרי לימוד יירכשו על ידי חלק מבתי הספר לאורך שנים ספרי לימוד אשר לא רק ימלאו את המחסנים של בתי הספר אלא גם יהיו בשימוש התלמידים ולא ניתן יהיה להחליפם בגלל כללים כאלה ואחרים ( אריה קיזל) .
-
לינק
שאלות המחקר : מה ידוע לנו על שימוש בשעוני נוכחות בבתי ספר ברחבי העולם? מה חושבים מורים ומנהלים בישראל על הכנסת שעון נוכחות , בפרט בהקשר למושג האמון ? אילו משתנים מסבירים עמדות אלו ? מתוך מחקרו של ד"ר איתי אשר נמצא כי שעוני נוכחות למורים הוא כלי לא מקובל בעולם, לא מתאים לאופי העבודה. מבחינת המורים , יש כאן מסר שמערכת החינוך לא נותנת בהם אמון. יש חשש מהשפעה שלילית של חוסר האמון על התנהגות המורים ( איתי אשר) .
-
לינק
למרות תנאי השכר הגבוהים המשולמים למורים בבריטניה , המערכת החינוכית שם הביאה למשבר מורלי בקרב המורים . יותר מכך ניתן ללמוד כי דגש יתר על סטנדרטים חינוכיים ומעורבות ממשלתית בבתי הספר יכולה לגרור מצב משברי בקרב המורים בשדה. סקר מאיגוד המורים הגדול ביותר באנגליה (NASUWT) חושף שכמעט חצי מ-230,000 חבריו שקלו פרישה בשנה האחרונה. יותר משליש מהחברים אמרו שאינם מאמינים שהם מוערכים כאנשי מקצוע וחצי אמרו שהסיפוק מעבודתם ירד בשנה האחרונה. נתונים אלו מתפרסמים סמוך להתערבות ממשלתית להגברת רמות הניידות החברתית באמצעות שיפור בתי הספר הציבוריים. האיגודים מתריעים על כך שההתערבות עלולה להוביל לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה ( Boffey, Daniel).
-
לינק
התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .
-
לינק
מאמר זה נועד לבחון את מערך השינויים והתמורות בהכשרת מורים בחינוך החרדי במבט היסטורי ועכשווי, ולנתח את מערכת יחסי הגומלין אשר טוותה תובנות בין מדיניות – העל ובין "השדה". 'מדיניות-על' מייצגת את תפיסות-העל של האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, ומנגד-את תפיסות-העל של המנהיגות החרדית. ה'שדה' מייצג את נקודת המבט של הסמינריסטיות (המתכשרות להוראה), של המשתלמות (המורות בפועל) ושל מנהלי הסמינרים. השאלה היא כיצד אפשר לגשר על הפער שבין מדיניות-העל ל'שדה', ובין מוקדי ההשפעה הפועלים על השדה ובשדה, במארג מורכב המייצג אינטרסים דומים ומנוגדים כאחד (לאה ריימן, 2012).
-
סיכום
המאמר מציג סקירה של ניהול כישרונות נכון לגיוס מורים איכותיים להוראה. השאלות שהנחו את הסקירה היו: 1. מהן האסטרטגיות לניהול הון אנושי הטובות ביותר בתחום החינוך ומחוץ לו? 2. כיצד מתייחסים בתחומים אחרים לגיוס, בחירה, פיתוח ותגמול של עובדים צעירים? המאמר סוקר ספרות מחקרית העוסקת בגישות וממדים שונים בניהול נכון של כוח אדם צעיר, מיומן ואיכותי לטובת הארגונים ותפקודם וטוען שחלק מאלה נכונים גם לתחום החינוך אך בדרך כלל אינם מיושמים בו. נסקרת גם ספרות לא רבה אמנם בתחום העסקים העוסקת בדור הצעיר (Y generation ) והשלכותיו על ניהול כישרונות. גוף ידע זה מתבסס על דווחים מחברות בינלאומיות ומאמרים בכתבי עת עסקיים ( Behrstock, E. (2010).
-
לינק
המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל – משניא את בית הספר על התלמידים. בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". ( עמי וולנסקי).
-
לינק
פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון מסביר מדוע הצליחה פינלנד לבצע שינוי כה דרמטי במערכת החינוך שלה. הוא מסביר שהפינים לא העתיקו מודלים אופנתיים מן העולם אלא הפעילו חשיבה עצמאית משלהם בעניין זה. הפינים גם אינם סוגדים לסטנדרטים ולמבחנים הבינלאומיים בעיניים מפוכחות אלא חושבים בעצמם על החינוך הרצוי. הפינים גם לא התמכרו למספר גדול מאד של פרויקטים. כמו כן, הם חותרים ליעדים ארוכי טווח ולא קצרי טווח ויעדים אלה הם איכותיים במהותם. בנוסף, הפינים אינם מנסחים מטרות ערטילאיות אלא מטרות ברורות המתורגמות לתהליכים מעשיים.לדעת פרופ' אבירם אי אפשר לממש חלק קטן מן המציאות הפינית. צריך לפעול בכיוון של שינוי מערכתי ואסטרטגי.
-
לינק
נושא היחסים המקוונים בין מורים לתלמידיהם אינו אמור להיות מוסדר בחוק מדינה אלא בהנחיות אתיות, מקצועיות או ארגוניות. מה גם שמרבית המורים מבינים אינטואיטיבית שיחסי חיברות בינם לבין תלמידיהם אינם נאותים ונמנעים מכך, למרות שגם תלמידיהם וגם הם עצמם חברים באותה רשת חברתית (ושאלת החברות של ילדים קטנים ברשתות החברתיות היא סוגיה סבוכה הדורשת דיון נפרד). יתרה מכך, חוק זה בארה"ב מתייחס נקודתית לנושא ההטרדה או הניצול המיני של ילדים ולא להשלכות של עצם קיומם של יחסי מורים – תלמידים ברשתות חברתיות, היות וההשלכות הן נרחבות יותר וחלות גם על המורים ולא רק על התלמידים ( חלבה-עמיר , שרון) .
-
סיכום
המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).
-
לינק
כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות. כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .
-
לינק
שתי מגמות מנוגדות מאפיינות את הרפורמות האחרונות במערכת החינוך – ריכוזיות וסטנדרטיזציה מחד ותהליך הולך וגדל של שונות – מאידך. כך טען ד"ר דן גיבתון, בדיון בנושא "הרפורמות החינוכיות במערכת החינוך הציבורית בישראל בשנים האחרונות; נקודות מבט שונות להתייחסות". הדיון התקיים השבוע, במסגרת סמינר המחקר שעורך ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב ( עיתון "קו לחינוך").
-
לינק
ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).
-
מאמר מלא
הפערים הגדולים ברמת ההוראה והלמידה בין בתי הספר השונים בישראל נותרו במידה רבה בעינם. פחות מ־50% מבני ה־17 בישראל זכאים לתעודת בגרות, ורק מעט יותר מ־25% יגיעו כעבור שמונה שנים ללימודים אקדמיים במכללות או באוניברסיטאות בישראל. כאשר בוחנים את המתרחש בתוככי בתי הספר מתברר שהממצא של פרופ' באשי ושותפיו משנות השמונים, על פער של עד שנתיים בין תלמידי בתי הספר היסודיים השונים, עדיין שריר וקיים, אלא שכיום הוא מקבל ביטוי בתוצאות של המבחנים הבין־לאומיים המשווים . מזה שנים רבות בנויה מערכת החינוך על הסללה עמוקה. תלמידים ותלמידות בני מגזרים שונים ובני שכבות חברתיות שונות משובצים למסלולי לימוד שונים, לומדים תכנית לימודים שונה בתוכן ובאיכות, ובהתאם גם מגיעים לנקודות סיום שונות. אופן הפעולה הנורמטיבי של מערכת החינוך כרוך במיון מתמיד של התלמידים.
-
לינק
לאחרונה פרסם משרד החינוך רשימת נהלים לשימוש ברשתות חברתיות למורים, תלמידים והורים שאחת מהן היא האיסור על מורים או על אנשי צוות חינוכי אחרים, ליזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, להציע להם חברות ולאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם. במקביל לפרסום ולקראתו, הופיעו בשלובים תגובות על ידי חברי רשת בנושא זה, כגון מאמרונו של נדב בדריאן על חוזר המנכ"ל, רשתות חברתיות וחוסר הרלוונטיות של מערכת החינוך והקישור של מרינה פרסום ראשון: פורסמו כללים להתנהגות מורים בפייסבוק ( יורם אורעד).
-
לינק
מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).
מדיניות בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין