דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

ניתוח הגורמים הכלכליים והחברתיים לבעיית המחסור הגלובלי במורים. הביטוי המיידי של המחסור החריף במורים במדינות המפותחות במערב הוא הירידה האיכותית של דור המורים החדשים. המחסור במורים באנגליה פגע במאמצי משרד החינוך שם להעלות את רף הסטנדרטים וההישגים במתמטיקה בבתי הספר היסודיים. (עמי סלנט)

במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

נוכח המחסור החריף במורים בהולנד גובשו כמה תסריטים לעתיד מערכת הכשרת המורים שם. מסקנת המאמר היא כי המחסור הגובר במורים בהולנד יביא בסופו של דבר לירידה איכותית של החינוך בהולנד וכל אחד מן התסריטים המוצעים לא יוכל למנוע את המשך המחסור במורים. (Marco Snoek)