מבנה
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • לינק

    מסדרונות עם פינות ישיבה ללמידה עצמית, בית-ספר ללא גדרות שהספרייה בו פתוחה עד הלילה, כיתות בקומה השישית וקולטנים סולריים על הגג – בתי-הספר החדשים מיישרים קו עם הגישות האדריכליות והחינוכיות העדכניות ( מירב מורן) .

  • לינק

    פרופ’ רינה בן-שחר ממכללת אורנים כתבה מאמר מעניין ומאיר עיניים בגיליון האחרון והמרתק של "רוח אורנים". היא בוחנת את השימוש הלשוני של 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח', הדוברים בשיח הלשוני בדרך כלל אינם מודעים לכך ששיחתם משופעת ביסודות לשוניים הממלאים חללים בשטף הדיבור כגון: אה, אהמ, מממ, נו, בעצם, למעשה, טוב, אז, ככה, כזה, כאילו, בסדר, תראה, מה אני אגיד לך, אז את שומעת? ועוד ועוד. ליסודות כאלה, מעין יסודות מקשרים בשיחה )הם נקראים 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח ) עשויים להיות תפקידים תקשורתיים שונים: הם מאפשרים לדובר להרוויח זמן למחשבה, עניין חיוני למדי בשיחה ספונטאנית; הם מאותתים למשתתפים בשיחה שהדובר שומר עדיין על תור הדיבור שלו, גם אם לא הוסיף לה תכנים חדשים; הם עשויים לשמש סימן לרצונו של הדובר ליטול את רשות הדיבור. נוסף לכך, הם משמשים תמרורים למעבר מנושא לנושא בשיחה, כך שבעזרתם מפוענח הרצף השוטף של השיחה. כמבנה בעל חלקים ומַעברים. משמעותם המילונית של הקַשרים הריקים אינה רלוואנטית, ולעיתים בלתי מתאימה כלל, לסיטואציה של השיחה.

  • לינק

    מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).

  • לינק

    אחוז התלמידים הזכאים לבגרות נמצא בירידה מתמדת על פי נתוני משרד החינוך. בשנה החולפת רק 44.4% מתלמידי התיכון השלימו בהצלחה את הבחינות – ירידה חדה של 5% בתוך עשור. את הנתונים המדאיגים האלה ניתן לייחס בוודאי לתקציבים מקוצצים, מורים פחות מנוסים ושורה של בעיות משמעת, אולם לדעתם של האדריכלים דינה אמר וקוריאל אברהם, גם לסביבה הבנויה יש השפעה מרחיקת לכת על הישגיהם של התלמידים. השניים, שותפים במשרד חיפאי מאז 1992, תיכננו יחד למעלה מ-20 מוסדות חינוך. בקרוב יתפרסם ספרם הראשון, "בית ספרי – דימוי, סביבה, אווירה" שסוקר את גוף עבודתם המרשים בתחום התכנון החינוכי.

  • סיכום

    בתי הספר הגדולים בניו-יורק מפורקים ליחידות קטנות ומובחנות יותר. בצורת כזו מתפנה מקום לכיתות לימוד חדשות, חצרות משחק ומתקנים אחרים המאפשרים יצירה. המחבר מציג מספר פרויקטים שנעשו לאחרונה עבור מערכת החינוך הציבורית של ניו-יורק, המציעים מרחבי למידה אלטרנטיביים. לטענתו הם משקפים את התקופה השלישית של תכנון מוסדות חינוך, אשר עיצובם מושפע משיטות קוגניטיביות וטכנולוגיות חדשות העומדות לרשות העוסקים בחינוך ומהשינוי בתפיסה כיצד ילדים לומדים. המבנים מתוכננים כך שיאשפרו יותר למידה אינדיבידואלית ושיטות הוראה אלטרנטיביות (Gavin Macrae-Gibson)

  • סיכום

    אסופת מחקרים מעניינת על האפקטיביות של בתי ספר קטנים כפי שהוצגו באתר הייעודי מיסודה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. מרבית המחקרים המופיעים באתר מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בהיקפם תורמים רבות לתהליכי ההטמעה החינוכיים בהשוואה לבתי ספר גדולים. בתי ספר קטנים מצליחים לצמצם בהצלחה רבה יותר פערים בין תלמידים חלשים לתלמידים חזקים. בתי ספר קטנים תורמים יותר להישגים חינוכיים של תלמידים בהשוואה לבתי ספר גדולים ומפחיתים משמעותית את הנשירה והאלימות בין כתלי המוסד. עוד נמצא כי בבתי ספר קטנים המורים נהנים מיותר חופש פעולה ומרבים יותר לגלות יוזמות פדגוגיות בהשוואה למורים בבתי ספר גדולים.

  • לינק

    המלצות לגבי המבנה והרכיבים של אתר קורס מקוון – חלקי או מלא – שכדאי שיופיעו אצלך כמרצה. המודל התגבש לאחר ניסיון מצטבר של 6 שנים בהוראה מקוונת, וכמובן – איך לא? – כולל תובנות חשובות ובקשות שנאספו מן הלומדים עצמם. לפניכם במאמר מתודולוגי זה פירוט ההמלצות לרכיבים, והשיקולים הפדגוגיים שנלווים אליהם. הרכיבים שפורטו במאמר הם המלצה למסגרת של קורס אקדמי מקוון ברשת שעשויים לשדרג את אתר הקורס שלכם. בסיס המחשבה שעמד מאחריהם הוא של תועלת אתר הקורס, הן למרצה והן ללומדים (ליאת בדיחי-אייל)

  • סיכום

    התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)

  • לינק

    סקירת השינויים שחלו במבנה מערכת החינוך במדינת ישראל והצגת רעיונות לשינוי מבנה מערכת החינוך שעלו במסגרת משרד החינוך וטרם מומשו. בחלק השני של המסמך מתוארות שלוש הצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך שהעלו גורמים בתוך משרד החינוך. שתי הצעות שהועלו באופן מקביל בסוף שנות ה-80 מעלות את הרעיון להקדים את גיל הכניסה למערכת החינוך ואת ההצעה לשלב חטיבה על-תיכונית (לימודים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות הכשרה אחרים) במסגרת מערכת החינוך. הצעה שהועלתה באגף התכנון של משרד החינוך בשנת 2001 היא לאפשר לתלמידים חזקים יותר להתחיל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה כבר בכיתה י"ב. (מיכל טביביאן, רוניה בריטברד)

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין