יש הבדלים משמעותיים בין מאפייני המורה של המאה ה21 לבין מאפייני המורה של המאה ה20 . אם המורה של המאה ה20 היה בדרך כלל יותר משכיל ובעל ידע רב יותר הרי המורה של המאה ה21 מאופיין יותר כמורה מקושר בעיקר באמצעי מדיה שונים באינטרנט. המורה כיום יכול וצריך להיות מקושר לעמיתים , למקורות מידע מעודכנים, לקבוצות עניין ועוד . המורה המקושר כיום יכול לקבל תמיכה גדולה יותר מעמיתים. מאפיין נוסף של המורה במאה ה21 הוא ממד השליטה הטכנולוגית ( Josh Stumpenhorst ).

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

עניינו של המאמר הנוכחי הוא המתח בין אלטרואיזם לנרקיסיזם והשילוב האפשרי ביניהם ביחסי גומלין עם תלמידיהם. הנחת היסוד של המאמר היא שמורים רואים בתלמידיהם אובייקט עצמי ( selfobject ), המשמש להם מקור לקבלת הכרה והערכה וגם יעד להוראה, למתן תשומת לב ולגילוי ידידותיות. המאמר מציג מודל חדש " ציפיות נרקסיסטיות –אלטרואיסטיות של המורים בכיתתם". פרופסור יצחק פרידמן מציע לראות בשילוב האלטרואיזם והנרקיסיזם גורם המניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה, וכן לראות בנטיות נרקיסיסטיות ואלטרואיסטיות דיפרנציאליות אפשור להסביר ולנבא את התנהגותם של מורים בכיתה ( יצחק פרידמן).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

סקירה זו מנסחת מאמר ביקורת לגבי חזון המונע לפי יכולת וסטנדרטים של הוראה מקוונת מפרספקטיבה של תיאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית, כדי להציע חקירה חלופית להתפתחות המקצועית של מורים להוראה מקוונת כלומדים מבוגרים (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula; Thompson, Ann, 2011).

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).