בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .

מטרות המחקר הייתה לבחון כיצד גובשה התכנית (M. Teach) החדשה , כיצד היא מיושמת במכללות וכיצד היא נתפסת בקרב ראשי ,התכנית בהשוואה לתכניות להכשרת אקדמאים. הקשיים העיקריים בגיבוש ויישום התכנית החדשה היו אדמיניסטרטיביים- ביורוקרטים, קשיים הקשורים לתכנים של התכנית וקשיים בשילוב הסגל הקיים בהוראה ( ר. טלמור , ר. לידור ח. קופרמינץ ב. פרסקו , נ. פייגין ).

במסגרת יישום המתווים החדשים בהכשרה להוראה נאלצו המכללות האקדמיות לחינוך לערוך שינויים בתכניות הלימודים: הן צמצמו את מספר שעות הלימוד המוקדשות להכשרה המעשית והכניסו שינויים בתכנים ובהיקף של הלימודים העיוניים בחינוך. קורסים נוספו, אחרים בוטלו וסילבוסים נכתבו מחדש. לשינויים אלה יש השלכות על העבודה של המדריכים הפדגוגיים והמרצים במדעי החינוך, יותר מאשר על עבודתם של מורי הדיצסיפלינות. נראה לנו כי מעורבות אנשי הסגל במכללות האקדמיות לחינוך בהכנת התכניות החדשות ותמיכתם במהלך זה חשובות להצלחת יישום המתווים החדשים ( ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ ) .

משנה"ל תשס"ט ואילך, החלו חלק מהמכללות להכשרת מורים והאוניברסיטאות ליישם את "המתווים המנחים להכשרה להוראה". המחקר המדווח כאן בוחן את האופן שבו תופסים בעלי התפקידים הבכירים במוסדות אלה את אופן היישום של התכנית החדשה.שאלות המחקר: א) כיצד נערכו המכללות והאוניברסיטאות ליישום תכנית המתווים וכיצד הן ביצעו את תהליך היישום? (ב) מהן הפרשנויות השונות למטרות ולרציונל העומד בבסיס תכנית המתווים? מהן העמדות, התפיסות והגישות של בעלי תפקידים אלה לגבי תכנית המתווים? ( פייגין, נעמי. ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ, ב. פרסקו ).

הדרישה לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתת מתמטיקה מעלה את סוגיית ההתמודדויות עם תלמידים המתקשים במתמטיקה, הן המאובחנים כלקויי למידה והן שאינם מאובחנים ככאלה. שילוב התלמידים בכיתה מחייב להתאים את דרכי ההוראה כך שיענו על הצרכים של כלל התלמידים. הפעילות המתוארת במאמר זה צמחה אפוא על רקע שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, והצורך שנוצר בעקבות זאת לתת מענה הן לכל התלמידים והן למורים בתחומי הדעת השונים ולמורי החינוך המיוחד, המתמודדים עם שילוב זה, על כל מורכבותו וקשייו. מתן מענה כזה היה אפשרי במערכת של קהילה לומדת, המאפיינת את ההתנסות המודרכת במסגרת בית ספר לפיתוח מקצועי ( ברש , אביבה, ריבה מנדל).

בתי הספר והמכללות לחינוך מציעות השנה תכניות לימודים חדשות לצד שדרוג התכניות הקיימות. התכניות מגוונות מאד, יצירתיות ומותאמות לצרכי השעה , כמו הרחבת חוק חינוך חינם , מתן מענה ללקויות למידה ולילדים ונוער בסיכון וחיבור לקהילה ולעולם. משיחות עם העומדים בראש התכניות עולה כי הביקוש ללימודים בכל הקטגוריות נמצא בקו עלייה ( שרית יעקב) .

עבודה זאת חוקרת אפקטים שונים של הוראה מבוססת חקר על היבטים של אמונות סטודנטים להוראה המתייחסת ללמידת מדע דרך חקר והביצוע שלהם ליישם תהליך חקר מדעי. נעשה שימוש בלימוד מקרה ונאסף מידע באמצעות ראיונות, תצפיות ותעוד בכתב. נבחרו שתי קבוצות של סטודנטים להוראה הנמצאות בשלב הטרום הוראתי, בעלות נסיון שונה ברקע הוראת המדעים שלהם. הם למדו גם מדעים וגם תהליך חקר מדעי ( Tatar, Nilgn).