מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 232 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    מהפך בהרגלי הקריאה. סקר בריטי חושף כי ילדים מעדיפים לקרוא באמצעים דיגיטליים (כגון e-book) מאשר במודפסים (כגון ספר). השימוש ב- e-book כאמצעי מועדף הכפיל את עצמו תוך שנתיים. בחינת הרגלי הקריאה של עשרות אלפי ילדים חשפה גם אתגרים חדשים. הילדים שקוראים דיגיטלית נהנים פחות מהקריאה ומבצעים אותה באיכות נמוכה יותר. עורכי הסקר ממליצים לשלב את שני האמצעים ולא לזנוח אף אחד מהם.

  • לינק

    מערכת החינוך היום, עסוקה בתוכנית לאומית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, רשימה זו אמורה להציע כיוון נוסף להתבוננות וטיפוח מיומנויות כאלה שיחפו על התערערות מיומנויות המאה ה-20 וינצלו את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשות לטיפוח מיומנויות חדשות. מכאן מונה פרופסור חנן יניב אתגרים נוספים שעומדים בפנינו עם חדירת טכנולוגיות חדשות לאורח החיים שלנו ולסיום מציע מערכת לגיבוי היסודות שאותם נרצה לשמר ( חנן יניב) .

  • לינק

    בעידן הנשלט במידע תמידי וברצון להיות חברתי, האם טון החשיבה עבור התלמידים צריך להיות שונה? זהו העולם של גוגל. בעולם זה הגדוש במידע, תודעתנו מאותגרת כל הזמן להגיב לנתונים, ולעיתים קרובות בדרך שאיננה רק מביטה, אלא מפרשת. לאחר מכן, בלא יודעין, אנו "מסובבים" כל דבר כדי למנוע דיסוננס קוגניטיבי ( Heick, T ) .

  • לינק

    הרדיו הלאומי בארה"ב, פרסם לאחרונה כתבה אודות ההיסטוריה של מבחני יצירתיות, והחשיבות שלהם בהווה. בכתבה מרואיינים מספר אנשי מקצוע, ביניהם ג'יימס קטרל, שנשאל: "מדוע חשוב למדוד יצירתיות?" פרופסור ג'יימס קטרל מדווח כי על תהליך מעניין : תלמידים בבתי הספר היסודיים הגיעו גבוהה יותר במדדי היצירתיות (The Torrance Test ) בהשוואה לתלמידי בתי הספר התיכוניים . ההסבר שלו הוא שבתי ספר תיכוניים פועלים בגישה שחונקת את היצירתיות של התלמידים המגיעים אליהם.

  • לינק

    תהליך מיכא"ל מוכיח, שניתן ליצור מסגרת לימוד קבוצתית, שבה עיקר הלימוד של הפרט מבוסס על למידה עצמית ועצמאית. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בלימודים חשוב ביותר לרכוש הרגלי למידה נכונים ויעילים. שיטת מיכא"ל מונחית ע"י אקדמאים/סטודנטים מצטיינים מתחומים שונים, שעברו תהליכי מיון והכשרה יחודיים. המועמדים עוברים תהליך מיון ארוך וקפדני, הכולל מספר שלבים, ובמסגרתו נבחרת קבוצת מועמדים מקרב אלפי הפונים. שלבי המיון כוללים סדנאות מיון, ראיונות אישיים ומבחני אישיות. תהליך המיון אורך מספר חודשים. מיכא"ל (ראשי תיבות: "מיצוי כישורים אישיים למצוינות") היא משנה קיומית-חברתית ושיטה חינוכית שפותחה בישראל בידי יובל אלוני, מני ברזילאי ואחרים

  • לינק

    הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

  • לינק

    בעידן של ידע משתנה, אמיתות מתחלפות, ומהפכות שיתוף, בעולם בו המחשבון מחשב במקומנו, מערכת הניווט מנווטת במקומנו, וגוגל מספקת תשובה לכל שאלה, נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים לטרוח, לשנן ולצבור בזיכרוננו ידע. כמה טוב, נוח ויעיל היה אם בית הספר היה מלמד חשיבה, ומניח לידע להישמר ולהתעדכן בשבבי מחשב קטנים, מעין מגברי זכרון אישים. האם הדבר אפשרי? האם מוחנו בנוי ומוכן לאפשרות הזו? ומה יש לחקר המוח להציע לדיון בסוגיה זו? המאמר דן מנקודת המבט של חקר המוח בנושא לימוד ידע מול לימוד חשיבה, שאלה שדומה שהופכת לרלוונטית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה, וקצב גדילת והשתנות הידע ( יעל עדיני ) .

  • תקציר

    שיר בוים-שוורץ כתבה סקירה מעניינת ומאירת עיניים על קשב וריכוז וסביבה מתוקשבת , כאשר היא מתייחסת למספר סוגי קשב הפעילים כל הזמן במקביל בחיינו היומיומיים ולמחקרים שנכתבו בנושא מבחינת השפעת האינטרנט . "חשוב לציין שרוב המחקרים בנושא מתבססים על השינויים בתכופים במבנה המוח שהם מזהים כתוצאה משימוש יתר בטכנולוגיה, אבל יש לזכור ששינויים אלו אינם ייחודיים למעורבות הטכנולוגיה, אלא מתרחשים בכל תהליך למידה משמעותי" ( שיר בוים-שוורץ ) .

  • תקציר

    מחברי המאמר חוקרים בהרחבה את המניעים של בוגרים צעירים ומבוגרים להשתתפות בשתי מסגרות של קורסי טכנולוגיית מידע (ICT): למידה מקוונת וקורסים פנים-אל-פנים. משתתפים מבוגרים יותר הפגינו אינסטרומנטליות גבוהה יותר כאשר ההבדל בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הסובייקטיבי היה גדול. הממצאים של מחקר זה שופכים אור חדש על הנחות תיאורית הבררנות הרגשית חברתית ( Leen, E. E., & Lang, F. R).

  • לינק

    לאחרונה חקר את הנושא של אנימציה וקוגניציה, ריצ'רד וייסמן, פרופסור בריטי לפסיכולוגיה. במסגרת המחקר, עבד פרופ' וייסמן עם אנדרו פארק, האנימטור המהולל של RSA . אנדרו נטל כדקה וחצי מתוך הרצאה מצולמת של וייסמן, לא נגע בפס הקול, אך החליף את "הראש המדבר" באנימציה בסגנון "היד המציירת" – יד המציירת במהירות על המסך דימויים חזותיים המאיירים את ההרצאה ( עידו אמין) .

  • סיכום

    פרופסור יולי תמיר מציעה לחנך בוגר הניחן ביכולת להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות. במאה העשרים ואחת אדם בוגר – שחיי העבודה שלו יתארכו בעשור נוסף לפחות – יחליף מספר רב של מקצועות. כמו כן ייתכן שחלק גדול מחייו המקצועיים הוא יעסוק בעבודה שאינה מבטיחה סיפוק רגשי ואינטלקטואלי, וייאלץ לחפש את הרכיבים החשובים האלה מחוץ למסגרת העבודה ( יולי תמיר ) .

  • לינק

    אחד הכלים המעשיים והיישומיים ביותר "לראות" ידע נבנה על-ידי לומדים הוא מפת החשיבה. מפת החשיבה היא אישית וחופשית מאוד, תוכלו לראות בסרט את השיטה המיוחדת של טוני בוזן הוא משתמש במקדדים צבעוניים, בצורות, בדימויים (ציורים קטנים), בכיוונים ובמרחב הדף כדי לתאר קשרים בין נושאים. הוא מבחין בין נושא ראשי למשני, ומוסיף מילים על הענפים כדי לאפיין- איזה סוג קשרים הלומד רואה בין המושגים הללו ( לימור ליבוביץ ) .

  • לינק

    העידן הדיגיטאלי ( אשר ביטוייו הם מעבדי תמלילים ומחשבים אישיים ) לא גרם בהכרח לכתיבה בשנים האחרונות להיות משובחת יותר . להפך , הכתיבה הפכה להיות יעילה אך נטולת שאר רוח ויצירתיות . הדבר מתבטא הן אצל כותבי הספרים והן אצל הספרות היפה. יש מעט מאד יצירתיות אצל הכותבים כיום. חלק מן הבעיה נובעת מהדרך בה מלמדים כיום כתיבה יצירתית אבל עיקר הבעיה היא היכולת הטכנולוגית של הכותבים להעתיק רעיונות ולמצוא חלופות שונות במדיה הדיגיטאלית (Maria Popova) .

  • לינק

    רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    רעיון תפישתי יוצא דופן. כיצד ניתן לשפר את תהליך החיפוש באינטרנט ? וויקיבריינס הוא מנוע חיפוש שעובד לפי אסוציאציות ולא אזכורים, והוא למעשה מתבסס על סיעור מוחות משותף לכלל המשתמשים. כותבים מילה ומקבלים מספר אסוציאציות שונות למילה. בנוסף, בצד העמוד, מקבלים אסוציאציות שהופיעו כאשר סטודנטים אחרים חיפשו את אותה המילה. התוכנה לומדת מהמשתמשים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומשתפרת בהתאם באופן קבוע. המשתמש מכניס למעשה אסוציאציות ולא תוכן, ולכן התוכנה מדרגת את התוכן הקיים ומסדרת אותו בהתאם.

  • לינק

    ערב עונת המבחנים, אתר Time פרסם מחקר חדש הבוחן את השיטות האפקטיביות יותר והאפקטיביות פחות ללימוד טקסטים. רבים מאיתנו לומדים טקסטים באמצעות קריאה וסימון חלק מהטקסטים ברקע צבעוני מדגיש (או בעברית צחה – "למרקר" את הטקסט). המחקר מדרג את השיטה הזו כהכי פחות אפקטיבית ללמידה ולזיכרון, למרות שהיא אחת הפופולריות ביותר בקרב הלומדים. המחקר ממליץ לנו לקרוא את הטקסט כמה שיותר פעמים ובהפרשי זמן גדולים ככל שניתן בין קריאה לקריאה, ובעיקר לנסות לשאול את עצמנו שאלות על הטקסט מבלי לקרוא אותו ואז לבדוק אם ענינו נכון על השאלות של עצמנו.

  • לינק

    כיצד מחנכים את התלמיד לפתיחות מחשבתית ולעצמאות בלמידה? כיצד בונים תרבות למידה ממוקדת-הבנה במציאות הבית ספרית? איזו גישה חינוכית ואיזה ידע מקצועי נדרשים מהמורה בעידן הידע? ספר זה מתמקד במענה לשאלות אלו ולסוגיות אחרות הרלבנטיות לאיכות הלמידה ולהעלאת ההישגים הלימודיים במערכת החינוך ( גילה קאופמן) .

  • לינק

    כדי שאדם ילמד, יצמח ויתפתח בצורה זו לאורך כל חייו, נדרש שילוב של שני יסודות סותרים לכאורה אבל למעשה משלימים זה את זה: האחד הוא "עמוד שדרה" או "מרכז כובד" נפשי, שמעניק לאדם חוסן נפשי, יציבות וביטחון ומאפשר לו להתמודד בהצלחה עם שינוי מהיר ומתמיד ועם חוסר ודאות ביחס לעתיד; היסוד האחר כולל פתיחות, גמישות, סקרנות, עניין, עצמאות, יצירתיות, העזה, הנעה עצמית ועוד, המאפשרים לאדם להמשיך לחקור וללמוד, לנסות ולהתנסות, להתפתח ולהתחדש באופן דינמי ומתמשך. חינוך לעתיד לא ידוע, שהוא גם החינוך המתאים והרלוונטי ביותר להווה, מטפח ויוצר בחניך את שני היסודות האלו ( עמיר פריימן) .

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שחווים מתבגרים עם לקויות למידה בהתמודדות עם למידה מורכבת. בדיקת היבטים מתודולוגיים של מחקרים שבחנו תהליכים רגשיים של תלמידים עם ליקויי למידה מצביעה כי מרביתם השתמשו בכלי מדידה ישירים: שאלונים או ראיונות. גם אם היו אלה ראיונות עומק, הגישה הייתה ישירה ובכך קשה היה לעמוד על תחושות סמויות .( כפי שהן באות לידי ביטוי ללא צנזורה של הנבדקים ( גבעון , ש. ) .

  • לינק

    הנושא של עומס קוגניטיבי המוטל על לומדים במהלך ההתמודדות שלהם בסביבה מתוקשבת מורכבת ממשיך להעסיק חוקרים בעולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק תהליכים קוגניטיביים של תלמידים הלומדים באמצעות סביבה מתוקשבת מורכבת הכוללת מולטימדיה , אנימציות וקבצי קול (audio-visual conditions ) . ממצאי המחקר הוכיחו כי התמודדות של לומדים בסביבה מתוקשבת המורכבת ממולטימדיה ( אנימציות ) וקבצי קול יוצרת, אמנם עניין רב אצלם , אך בסופו של דבר יש בה גם כדי ליצור עומס קוגניטיבי על הלומדים שמשמעותו פגיעה בזיכרון העבודה שלהם לטווח ארוך ( Wong A, Leahy W, Marcus N, Sweller J ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין