הרצאתו של פרופ' קראוט (Kraut) באוניברסיטת חיפה. קראוט ידוע בשל מחקריו על פרדוקס האינטרנט ומרצה בכיר וחוקר ב Carnegie Mellon University. נושא ההרצאה התמקד בConversation & Commitment in Online Communities. מעניין היה לשמוע על נושא המחויבות לקבוצות מסוגים שונים (מUsenet ועד קבוצות גוגל או ויקיפדיה). הוא הגדיר את ההצלחה של קהילה מקוונת בכמה מימדים, כגון מימד הקבוצה, מימד השיח ומימד היחסים.

מאמר מעניין של Daniel Memmi מנסה לבחון מה הם אכן המאפיינים של קהילות וירטואליות מתוקשבות באינטרנט ובמה הם שונים מהתיאור האידילי במצגות ובדיווחים בכנסים. אין תודעה קבוצתית של המשתתפים בקהילה הוירטואלית, המבנה הקבוצתי של הקהילה הוירטואלית גמיש למדי, אופי הדיון בקהילה הוירטואלית הוא פאסיבי ויבש בדרך כלל. עם זאת, מתברר כי קהילה וירטואלית באינטרנט יכולה לתפקד היטב גם בלי תודעה קבוצתית ברורה כי החברות בקהילה היא בדרך כלל גמישה וזמנית ומיועדת להשגת מטרות קונקרטיות.

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .