-
לינק
מחקר זה בוחן את ההשפעה של קידום הוראה מבוססת חקר, inquiry – based teaching -IBT , דרך שיתוף פעולה בין קורס שיטות מדעיות לבין קורס שיטות מתמטיות, בתוכנית חינוך של מורי יסודי. במשך שיתוף הפעולה, פרחי הוראה של חינוך יסודי, preservice elementary teacher(PST) התנסו בשלוש דרכי מחקר שונות כדרך לטיפוח הבנה של הוראה מבוססת חקר,( Magee P, Flessner R.).
-
תקציר
בעולם המודרני המבוסס על מדע מכירים בצורך לשפר הוראת מדעים בכל רמות הלימוד במערכת החינוך. בארבעים השנים האחרונות התגבשה ההבנה שאמצעי יעיל להעלאת רמת ההבנה במקצועות המדעיים הוא פיתוח של חומרי למידה ואסטרטגיות הוראה מבוססות חקר שמטרתן להקנות לתלמידים מיומנויות ודרכי חשיבה המאפיינות את החקר המדעי. המחקר הנוכחי מציע מודל חדש של הוראת המדעים כחקר שחושף תלמידים לחקר אותנטי כפי שהוא נעשה במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. לצורך המחקר פותחה יחידת הלימוד "תלמידים פוגשים מדע אותנטי", כאשר הוראתה נמשכת כחודש ובמסגרתה תלמידי תיכון המתמחים בביולוגיה מבקרים במעבדות מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. ממצאי המחקר מראים כיצד יחידת הלימוד המוצעת משפיעה על הבנתם של התלמידים את נושאים שונים של מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי מדע (דינה ציבולסקי).
-
לינק
מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).
-
לינק
במאמר הנוכחי נבחנות חוויות הלמידה הקונטקסטואליות של סטודנטים להוראה בסביבות של חקר אותנטי תוך שימוש במערכת של מדגם פעילות קונטקסטואלית. החוויות של תשעה סטודנטים נרשמו בתחילה במהלך תקופה של שבועיים בשנת לימודיהם הראשונה. אותן מדידות חזרו בשנת הלימודים השנייה בתקופה של שבועיים מעקב, ובנוסף נערכו ראיונות לפני המעקב ואחריו (2012 itmanen, T., Lonka, K., Inkinen, M., Lipponen, L., & Hakkarainen, K). .
-
לינק
-
לינק
עבודה זאת חוקרת אפקטים שונים של הוראה מבוססת חקר על היבטים של אמונות סטודנטים להוראה המתייחסת ללמידת מדע דרך חקר והביצוע שלהם ליישם תהליך חקר מדעי. נעשה שימוש בלימוד מקרה ונאסף מידע באמצעות ראיונות, תצפיות ותעוד בכתב. נבחרו שתי קבוצות של סטודנטים להוראה הנמצאות בשלב הטרום הוראתי, בעלות נסיון שונה ברקע הוראת המדעים שלהם. הם למדו גם מדעים וגם תהליך חקר מדעי ( Tatar, Nilgn).
-
תקציר
בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.
-
לינק
-
לינק
מחברי המאמר טוענים כי תכנית באיכות גבוהה דורשת (א) פעילויות המבוססת על חקר, (ב) אינטראקציה עם חברי פקולטה ועמיתים ו-(ג) מאחר ועובדים עם מורים, צריך להיות קשר להתנסות בכיתה. על בסיס נקודות אלה פותחה תכנית מקוונת Science Education Online (SEO) לתלמידי תואר מוסמך הכוללת 12 קורסים ( היום יש כבר 14 קורסים) עבור בית הספר היסודי וחטיבת הביינים ( Davis, Kathleen S.; Snyder, Will).
-
לינק
האם ניתן לעשות חקר פתוח במסגרת תכנית הלימודים בכיתת בית ספר על יסודי? ד"ר גילמור קשת חושבת שכן והיא מדווחת על פרויקט החקר שעשתה עם תלמידי ט' בעתיד, תיכון למדעים בלוד. "התחלנו לקראת סוף המחצית הראשונה של שנת הלימודים. בזמן זה כבר בנינו בסיס ידע היכול לתמוך בחקר פתוח. ומההיבט המעשי, זהו זמן מתאים למפגשים רצופים ללא חגים או מבחנים." ( גילמור קשת) .
-
לינק
המגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים יותר בעלי ייחודיות פדגוגית נבדלת מתחוללת בשנתיים האחרונות לא רק בארה"ב אלא גם בקנדה. כך לדוגמא, הוקם השנה בקנדה בית ספר תיכון חדשני שבו מודגשים תהליכים של למידת חקר. מדובר על ביה"ס תיכון קטן יותר המתמקד בתהליכי חקר החוצים את כל תכניות הלימודים, בחלקם תוך יצירת צוות חקר של תלמידים , למידה שיתופית ושימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות.
-
לינק
מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).
-
תקציר
תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).
-
לינק
המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).
-
לינק
מאמר משמעותי עבור מורים המתכוננים ליישם למידת חקר בכיתות הלימוד שלהם. המאמר מונה את השיקולים הפדגוגיים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון שלבי למידת החקר ( כגון גורם הזמן , הזיקה לפרויקטים חינוכיים אחרים של הכיתה , התאמה גילאית ועוד) . יש חשיבות רבה לתכנון מוקדם הכולל סיעור מוחין שיקדים את תהליך למידת החקר בכיתה על מנת למצות את תחומי העניין של התלמידים . לאחר מכן מונה המאמר את השלבים הנכונים ליצירת למידת חקר משמעותית של התלמידים .
-
לינק
הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).
-
תקציר
במאמר זה מתוארת גישה חדשנית הגורמת למעורבות אישית של תלמידים בלימוד חקר וכתוצאה מכך הם מבצעים חקירות מדעיות בעלות משמעות אישית ורלוונטיות לחיי היום יום שלהם. הלומדים נתמכים על ידי תוכנה המנחה את תהליך החקר המשתרע מתוך הכיתה לתוך שטח בית הספר ומעבר לו, בבית או בחוץ ( Ainsworth, Shaaron Anastopoulou, Stamatina , Sharples, Mike ).
-
לינק
המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .
-
לינק
מחקר זה בחן את הרמזים המילוליים המפעילים שבהם השתמש המדריך/מורה כדי לקדם רפלקציה ותגובות של הלומדים הצעירים כלפי הרמזים הללו. שבעה ילדים בגילאי 8-12 השתתפו ב-260 דקות של הדרכה אחד- על-אחד כדי ללמוד מושגים מדעיים הקשורים לתנועת גלגל השניים; המדריך סיפק באופן ספונטני לתלמידים אלה 763 הרמזים לרפלקציה (Wilson, Travis; Perry, Michelle; Anderson, Carolyn J; Grosshandler, Dean).
-
לינק
הספר "תזמור של למידת חקר" ("" Orchestrating Inquiry Learning") פונה לאתגר העיקרי לגבי כיצד לתמוך בתהליכים של למידת חקר בתוך הכיתה ומחוצה לה. הספר טוען שתמיכה טכנולוגית, המזווגת עם תכנון מתאים של הפעילויות ועם ניהול סביבת הלמידה, יכולה לאפשר התנסויות אותנטיות ורלוונטיות באופן אישי של למידת חקר. האוסף הערוך הזה כולל פרקים ששולבו בזהירות יחדיו לראשונה; הפרקים מתייחסים ללמידת חקר ולתזמור של הלמידה (Littleton, Karen, Ed.; Scanlon, Eileen, Ed.; Sharples, Mike, Ed).
למידת חקר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין