למידה
מיון:
נמצאו 121 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    תנועת הרפורמה העולמית בחינוך (GERM), המכתיבה לבתי הספר הישגיות בנוסח עולם העסקים, סוחפת מערכות חינוך בעולם, כולל בארצות הברית ובישראל. מערכת החינוך של פינלנד הולכת בדרך אחרת ומוכיחה שוב ושוב שהיא צודקת. דיאן רביץ', מחוקרות החינוך החשובות בעולם, מסבירה איך ומה צריך ללמוד מפינלנד ( דיאן רביץ' ) .

  • לינק

    מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

  • לינק

    בספר חדש, Linda Darling-Hammond מדגימה מקרה משכנע עבור גישה המבוססת על מחקר להערכת מורים התומכת במודלים שיתופיים של למידה ותכנון של המורים. המחברת משרטטת את המחקר העכשווי ביותר לגבי ההערכה של פרקטיקת ההוראה המשלב הוכחה לגבי מה המורים עושים ומה תלמידיהם לומדים (Darling-Hammond, Linda , 2013).

  • לינק

    מחנכים ומנהלים מחפשים דרכים להכין את התלמידים לעתיד. במאמר זה, המחברת מציעה ארבעה כללים החיוניים ללמידה במצאה ה-21:ההוראה צריכה לשים את התלמיד במרכז, החינוך צריך להיות שיתופי, ללמידה צריך להיות הקשר ובתי הספר צריכים להשתלב עם החברה(Jennifer Nichols, 2013)

  • לינק

    המאמר דן בהשפעה של עמדות התלמידים כלפי הלמידה שלהם על ההישגים האקדמיים, תוך התמקדות בשימוש בהתערבויות פסיכולוגיות כדי לצמצם את פער ההישגים. המחברים מסתכלים במחקר שנערך על ידי המחנכת קרול ס. דווק (Carol S. Dweck) לגבי כיצד התלמידים תופסים את האינטליגנציה שלהם ואת השפעתה על ההנעה של התלמיד (Yeager, David; Walton, Gregory and Cohen, Geoffrey L. , 2013).

  • לינק

    אחד הכלים המעשיים והיישומיים ביותר "לראות" ידע נבנה על-ידי לומדים הוא מפת החשיבה. מפת החשיבה היא אישית וחופשית מאוד, תוכלו לראות בסרט את השיטה המיוחדת של טוני בוזן הוא משתמש במקדדים צבעוניים, בצורות, בדימויים (ציורים קטנים), בכיוונים ובמרחב הדף כדי לתאר קשרים בין נושאים. הוא מבחין בין נושא ראשי למשני, ומוסיף מילים על הענפים כדי לאפיין- איזה סוג קשרים הלומד רואה בין המושגים הללו ( לימור ליבוביץ ) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את יכולת האבחון של המורים את הישגי התלמידים באמצעות פיתוח ובחינה של מודל תלת-ממדי המתאר את התהליך של אבחון התנהגות למידה בתוך מדגם של 23 משתתפים (Klug, Julia; Bruder, Simone; Kelava, Augustin; Spiel, Christiane; Schmitz, Bernhard, 2013).

  • לינק

    המחברים סוקרים את הספר " Language Curriculum Design" מאת Nation and Macalister, המציע גישה שיטתית שבה יכולים להשתמש מורים ובעלי עניין אחרים. ספר זה מתאר כיצד לאמץ, לתכנן, להתאים, להעריך ולסקור את תכנית הלימודים באמצעות מספר חקר מקרים ובאמצעות המשימות שנמצאות בסוף כל פרק (Harumi Kimura & George Jacobs, 2010).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הצורך להכללה של היכולות החברתיות בתוך מסגרות העבודה של תכנית הלימודים העכשווית. המאמר יטען שהבנת ההשפעות שמעצבות את היכולת של המחנך חיונית לתמיכה בפרקטיקה מקצועית אפקטיבית (Jones, L., & Harcourt, D., 2013) .

  • לינק

    במאמר זה, הפדגוגיה מובנת כנעוצה בקשר שבין הוראה ולמידה. על כן, האופן שבו הקשר הוראה-למידה מובן, מוכר ומפותח ביוזמה החינוכית הוא חשוב. כפי שמסביר מאמר זה, באמצעות הבנה עמוקה של ידע התוכן הפדגוגי והפדגוגיה של הכשרת המורים, תגבר ההבנה שלנו את הפדגוגיה(Loughran, John, 2013).

  • לינק

    כדי לבחון האם ביצוע מספר משימות בו-זמנית במחשב נייד מונע למידה בכיתה, המחברים ערכו שני ניסויים במסגרת של הרצאה מדומה באוניברסיטה.המחברים מצאו שהסטודנטים שביצעו מספר משימות בו-זמנית על המחשב הנייד במהלך ההרצאה קיבלו ציון נמוך יותר במבחן בהשוואה לסטודנטים שלא ביצעו מספר משימות בו-זמנית, וסטודנטים שצפו בחבריהם המבצעים מספר משימות בו-זמנית במחשב קיבלו ציון נמוך יותר במבחן בהשוואה לסטודנטים שלא צפו בחבריהם מבצעים מספר משימות בו-זמנית במחשב הנייד (Faria Sana, Tina Weston, and Melody Wiseheart, 2013).

  • תקציר

    מטרת המחקר: אתור דפוסים אפקטיביים של הפצת ידע העוסק בחדשנות בחינוך. שליחותה של היחידה ללמידה מהצלחות וללמידה מתמשכת במערכות חברתיות היא לסייע לארגונים ולמערכות לשירותים חברתיים להעניק לאוכלוסיות היעד שלהן שירות איכותי, הולם ומיטב. פעילות היחידה מתמקדת בקידום פרקטיקות, היערכויות ארגוניות ודפוסי הכשרה, על ידי יצירת תהליכי למידה ומיסודם , שליחותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך היא לתרום לחדשנות במערכת החינוך ולקדם את יעדיה של המערכת כולה( ש. אלנבוגן פרנקוביץ, ל. רוסו ) .

  • לינק

    מחקר זה מציג הוכחה של רגשות הנוכחים בסביבות מקוונות, ונתונים אמפיריים המציעים שנוכחות רגשית עשויה להתקיים כאלמנט בסיסי בקהילה מקוונת של חקירה (Cleveland-Innes, Martha and Campbell, Prisca, 2013).

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).

  • לינק

    מחקר זה מתבסס על תיאוריית הנוכחות בהוראה (Rodgers and Raider-Roth, 2006 ) המוסיפה הבנות שיש בהן ניואנס לגבי כיצד ההקשר של בית הספר משחק תפקיד ביכולות של המורים לתמוך בלמידה של התלמידים (Vicki Stieha and Miriam Raider-Roth, 2012).

  • לינק

    באמצעות ראיונות עם 25 בוגרי בית ספר יסודי, מחקר זה בחן את העמדות של התלמידים כלפי שימוש באינטרנט לצורכי בית הספר, תוך חשיפה והבנה של הדפוסים שמאחורי שימוש בתקשוב חינוכי (ICT) לאחר שעות הלימודים והתפיסות שמאחוריהם לגבי למידה, תפקיד המורה והתפקיד הרצוי שממלא התקשוב החינוכי בלמידה (Ben-David Kolikant, Yifat, 2012).

  • סיכום

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין בארה"ב , שבראייה רטרוספקטיבית, מטיל היום ספק בשיטת ההוראה הידועה כ"כיתה הפוכה". ביסוד "הפיכת הכיתה" נמצא רעיון די פשוט: שתלמידים יתכוננו בבית לקראת שיעור ובכיתה יעסקו בהתנסויות בחומרים בתכנים ובדיונים על הנושא שלמדו. רצוי לזכור שהתנופה הנוכחית להפיכת הכיתה באה במידה רבה מכיוון התקשוב. סרטוני האקדמיה של חאן, סרטוני YouTube, והרצאות TED מהווים חומרי הלימוד שבהם המורים משתמשים כדי לקדם את התלמידים שלהם בשעות מחוץ לבית ספר. הזמינות של אלה דרך האינטרנט עוררה את ההתעניינות בהפיכת הכיתה.

  • לינק

    בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .

  • לינק

    הקשר בין משך הזמן של הלמידה בביה"ס ואיכות החינוך היא סוגיה שנמצאת כבר כמה שנים במוקד המחלוקת בין גורמי חינוך ציבוריים וחוקרי חינוך. האם הארכת יום הלימודים בביה"ס הופכת את הלמידה לאיכותית יותר ומובילה להישגים טובים יותר ? פרופסור לארי קובן כתב לאחרונה 2 מאמרים קצרים ומשכנעים לגבי הסוגיה של זמן לימודים ואיכות הלמידה בביה"ס. במשך שנים הגישה הרווחת בקרב מערכות חינוך הייתה כי הארכת זמן הלימודים בבי"ס תביא לשיפורים בלמידה ובהישגי הלמידה , אך פרופסור לארי קובן בחן את ממצאי המחקרים שהצטברו עד כה בנושא והגיע למסקנה כי לא ניתן להוכיח את הקשר בין משך זמן למידה ובין שיפורים מהותיים בלמידה ( Larry Cuban ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין